בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הולכת לעיבוד  

הולכת לעיבוד

 
 
דקלה שטרן קיי

תשעה חודשים חיכית לרגע המיוחל, אבל הרגע נמתח לשלושה ימים ארוכים בבית החולים שהסתיימו בניתוח קיסרי. מה קורה כשהלידה לא מתרחשת לפי הציפיות? איך מתמודדים, עם מי מדברים ואיך מתגברים? הכל על עיבוד חווית הלידה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
טוב, מתי אני הולכת לישון? (צילום: photos.com)
 טוב, מתי אני הולכת לישון? (צילום: photos.com)   
אם הייתי מדריכת הכנה ללידה, הייתי משמיעה את השיר "הולכים אל הלא נודע" בפתיחתו של כל קורס. הלידה היא חוויה מכוננת, משמעותית, וחשובה מאין כמוה, אבל אף אחת לא יכולה להתכונן אליה בצורה מושלמת. לא משנה כמה קורסי הכנה ללידה עשית, ואפילו כמה לידות עברת, כנראה תופתעי כל פעם מחדש. מצד אחד, זה יכול להיות מאוד חיובי ומרגש, אך מצד שני, יכולות להיות גם הפתעות לא נעימות אותן אנחנו עלולות לשאת איתנו כל החיים.

ט', בת 33 מאזור המרכז, חוותה לידה ראשונה לא פשוטה. בנה הבכור "נתקע" בתעלת הלידה, ולא הצליח לצאת, ולאחר שעות ארוכות של ייסורים, נולד בלידת ואקום. "הלידה היתה נוראית, גם לי וגם לבעלי", אומרת ט'. "היחס של המיילדת היה משפיל, חתכו אותי בלי לשאול או אפילו להזהיר. בסוף, כשהגיע הרגע של הואקום, בעלי נשאר בחדר וראה הכל. כשהלידה סוף סוף נגמרה, והילד היה בחוץ, בן זוגי התמוטט על רצפת החדר ובכה. זו היתה טראומה לשנינו". ט' נמצאת בחודש החמישי להריונה השני, ובהדחקה מוחלטת בכל הקשור ללידה הצפויה. היא חוששת מאוד, ומעדיפה שלא לחשוב או לדבר על זה, עד הרגע הגורלי. "כנראה שאקח דולה או מיילדת פרטית שתדאג לי, אעמיס על עצמי כמה שיותר אפידורל, ואקווה לטוב", היא אומרת בייאוש. בתחילה אפילו חשבה לפנות ולבקש ניתוח קיסרי, למרות שבינתיים, תודה לאל, אין לכך סיבה רפואית.

ט' היא רק אחת מיני רבות. בכל יום אלפי יולדות מתאמצות ולוחצות, חלקן עוברות חוויה נפלאה (יש אפילו כאלה שמדברות על "הארה", ושאר מושגים רוחניים), ויש כאלה שנותרות עם צלקות, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.
 

הפנטזיה והמציאות

 
אהובה הילה חן, היא מדריכת הכנה ללידה ולהורות, מדריכת הנקה, ורכזת קורס הכשרת מדריכות הכנה ללידה במכללת "רידמן". בנוסף לכל אלו היא גם אחות מוסמכת. חן, המעבירה קורס ההכנה ללידה, מלווה את היולדות גם לאחריה, ומאחה את השברים, אם יש כאלו. "קורס ההכנה ללידה לא נגמר בלידה מבחינתי. אני רואה את זה כתהליך מתמשך, מההריון ועד אחרי שתינוק יוצא. אני פוגשת נשים בשבועות 27-28 להריונן, ומלווה אותן גם אחרי הלידה. אני מגיעה הביתה לביקור, כמובן בתיאום מראש, ובודקת מה קורה. אני מסייעת בהנקה אם צריך, שואלת שאלות, ובודקת את הצרכים".

פגישת מחזור

קורס ההכנה ללידה של חן מסתיים במפגש לאחר הלידה, יחד עם הבעלים והתינוקות. "אנחנו מחכים שכולן ילדו ונפגשים. גם כדי לחוות את ה"תוצרת", וגם לדבר על מה שהיה. כשבניתי את הקורס, הבנתי שחשוב לסגור מעגל עם חווית הלידה. לכל אחת יש את הפנטזיה שלה לגבי הלידה, מערך הציפיות שלה, תוכנית הלידה או כמו שאני קוראת לזה, משאלת הלידה. כמובן יש את מה שקורה בפועל, שלא תמיד תואם את המשאלה לגמרי". חלקו הראשון של המפגש לאחר הלידה, מוקדש להתפעלות הדדית מהתינוקות, עדכונים ודיווחים על חווית ההורות. החלק השני מתמקד בסיפורי הלידה. כל אחת מהיולדות, לפי התור, מספרת את סיפור הלידה, כאשר גם הבעלים עצמם משתפים את המשתתפים בחווית הלידה שלהם. לרוב, אומרת חן, הזוגות מספרים על חוויה טובה ומעצימה, שנותנת כוח להתמודד הלאה, אבל לא תמיד.

מה עושים כשהחוויה לא כל כך נעימה?
"אני פוגשת או מדברת עם הנשים טרם המפגש. אם אני רואה שעברה עליהן חוויה קשה, אני מנסה לתת דגש בנפרד, מחוץ לקבוצה. מיד לאחר הלידה אני מנסה לבוא ולדבר, ולפרק את המקום הזה, בנסיון למצוא בכל זאת, מה היה טוב, חיובי ומעצים. יהיה מאוד קשה לשנות חוויה קשה, אבל אפשר לפתוח את הנושא, ולנסות למצוא נקודות אור. לנסות להסתכל על זה בצורה אחרת".

את מנסה לדבר על האפשרות הזו כבר בקורס ההכנה ללידה?
"תראי, אני אגיד משהו שקצת קשה לומר, יש נשים שאני רואה כבר בקורס ההכנה ללידה שתהיה להן חוויה קשה. נשים שמרוכזות מאד בקטע של שליטה, נשים קצת פסימיות. הן לא ממש מצליחות לעשות תהליך של גדילה וצמיחה, על מנת להגיע לבשלות נפשית שדרושה ללידה. ומה שקורה להן זה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה".
 

עזר כנגדה

חן מדברת גם על החיבור לתינוק, שלא תמיד מתרחש באופן מיידי, מה שמוביל למבול של רגשות אשמה, תחושת כישלון ותסכול אדיר. "אני מסבירה להן בקורס שלא תמיד חייבים להתחבר מיד, שזה לא קורה לכל אחת. הכי טבעי לאחר הלידה להניח את התינוק על היולדת, אבל לפעמים התינוק בכלל לא נראה כמו שדמיינת, הוא כחול וסגול, ומלא וורניקס ודם, ולא תמיד נעים לגעת בו מיד. חשוב שהן תדענה, שזה בסדר לבקש מהמיילדת לעטוף אותו לפני המגע, וזה בסדר אם האבא יתנדב להניח אותו עליו. הבעל גם אמור להיות לצדה של היולדת, זה המקום שלו לתמוך ולעזור, והוא לומד בתהליך ההכנה ללידה מה לעשות".

מה לגבי נשים שמפתחות דיכאון שלאחר הלידה?
"במהלך הקורס, אני מנחה את הבעלים לחפש את הסימפטומים. אני תמיד אומרת שהם מכירים את הנשים שלהם הכי טוב, והם אלו שיכולים לשים לב לשינוי. לפעמים הבעלים מתקשרים אלי, מספרים ומתייעצים. יש גם גברים שהם עצמם, חווים דיכאון אחרי לידה".

איזה תהליך עוברת יולדת שמגיעה אליך, לאחר שחוותה טראומה ממשית?
"מי שחוותה לידה טראומטית, מספרת את סיפור הלידה וגם כותבת אותו, כאשר הבעל שותף גם הוא למפגש. דרך הסיפור אנחנו מבינים מה היה קשה, איפה הטראומה, ומנסים להעצים את היולדת".
 
 
מה שהיה, נשכח מזה (צילום: photos.com)
 מה שהיה, נשכח מזה (צילום: photos.com)   
היו מקרים בהם הפנית נשים לטיפול?
"בוודאי, אם אני פוגשת נשים שחוו טראומה שקשה להשתחרר ממנה או אם אני רואה או שומעת נשים, שההריון והלידה גרמו להן לחוות מחדש טראומות עבר או חוויות קשות, שהן נאלצו להתמודד איתן. במקרים אלו אני מפנה אותן למיילדות שעוסקות בעיבוד חווית הלידה או לטיפול פסיכולוגי".

מקרה שהיה כך היה

היתה אצלי יולדת שהלידה הראשונה שלה היתה בסדר גמור, לפי מה שתיארה. במקור היא רצתה לידת בית, אך זה לא התאפשר, אבל הלידה בבית החולים נראתה על פניו בסדר. בהריון השני היא פנתה אלי כשהיא במצוקה מאוד גדולה. פתאום התעוררו בה תחושות מהלידה הראשונה והיא הגיעה למסקנה, שהיא בעצם חוותה את הלידה הזו כסוג של אונס, כשכל אחד נכנס להציץ בתוכה, בעוד היא שוכבת שם פשוקת רגליים. הזיכרון הזה שגבר עליה, העלה בה את החששות כיצד תגיע ללידה הבאה. במקרה זה הפניתי אותה לטיפול, ובמקביל גם למיילדת שמעבדת את חווית הלידה. מתוך החוויה הזו התחלנו לעבוד בכיוון של לידת בית. הפניתי אותה למיילדת שעושה לידות בית, ועם עבודה עצמית מאוד אינטנסיבית, היא הצליחה לעבור לידת בית מאוד טובה, מה שהיה עבורה חוויה מתקנת נפלאה".

חן אומרת שחשוב להתכונן ללידה ולהורות מכל בחינה אפשרית. למשל, כדאי מאוד לתכנן את מערך התמיכה לאחר הלידה, כבר בזמן ההריון. אם את לא רוצה שחמותך תסתער עלייך בביקורים כל יום יומיים או תחליט לעבור לגור אצלך, כדאי להבהיר לה בעדינות. אם את מעוניינת בתמיכתן של כמה חברות, של אחותך האהובה או גיסתך, דברי איתן, כדי שיוכלו להתכונן. חשוב לזכור שהלידה היא לא סופו של התהליך, אלא רק תחילתו. עיקר העבודה היא להתכונן להורות החדשה שיכולה לטלטל את חייכם, כמו שלא תיארתם לעצמכם שניתן. "אני אומרת שאישה בהריון זה כמו הר, תרתי משמע", היא צוחקת. "מצד אחד יש את הבטן הגדולה הזו, ובנוסף כל מה שמעניין זו הפסגה, הלידה. כולם רוצים להגיע לפסגת ההר, אבל שוכחים שאחרי הפסגה יש תהום. אני מנסה להביא את הזוגות לידי הבנה, שאחרי הלידה, מתרחש שינוי מאוד דרסטי בחיים, וצריך להיות מוכנים לזה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by