בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מדעי הארגז 

מדעי הארגז

 
 
דקלה שטרן קיי

אלוהים מרחם על ילדי הגן, אבל משרד החינוך כנראה קצת יותר קפדן, וכבר מכתיב להם תוכנית לימודים של ממש. מה נדרש מהסטודנט הצעיר, והאם זה פוגע בקילומטרז' שלו על טרקטור הצעצוע שבחצר? חינוך לגיל הרך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה למדת בגן היום? (צילום: sxc)
 מה למדת בגן היום? (צילום: sxc)   
"החינוך מתחיל מגיל אפס", אומרים המומחים וצודקים, אלא מה. אנחנו משתדלים לחנך את הילדים שלנו ללכת לישון בזמן, לשמור על היגיינה, ולאכול "בריא" עד כמה שאפשר, להקנות להם כישורי חיים שילוו אותם ויעזרו להם. בשלב מאוד מוקדם מתגלה שיש לנו שותפה סמויה בעניין, כזו שלא ממש חשבו עליה עד כה, המדינה.

השותפה

גני ילדים, בין אם מדובר בגנים עירוניים או פרטיים, שמקבלים ילדים בגילאי 2.5-6 מחויבים לפעול על פי הנחיות משרד החינוך. כלומר, החל מגיל שנתיים וחצי מתחנכים הקטנטנים תחת שרביטו של המשרד הנ"ל. זה לא אומר שהילדון שלכם יצטרך לשנן את לוח הכפל כבר בטרום-טרום חובה או שחס וחלילה ייזרק מהגן אם לא יעבור את בחינות סוף השנה, אז אפשר לצאת מהחדר האטום ולנשום כרגיל. למעשה, ההנחיות מחייבות בעיקר את גני הילדים, הגננות והסייעות.
 

מוטוריקה, מסורת, אמנות

 
אז מה בעצם אמורים הילדים שלנו ללמוד בגן? כשפניתי אל אבינועם מגן, דובר משרד החינוך, נשלחתי אחר כבוד לברר את הנושא במשרדו, ושם הופניתי (שוב) לאתר משרד החינוך, בו ניתן, לאחר חיפושים ארוכים להגיע לאתר של האגף לחינוך קדם יסודי. האתר מסביר בצורה מפורטת ולא מסובכת את המתרחש בגנים, על פי הנחיות משרד החינוך. תוכנית ה"לימודים" , כפי שהיא מתוארת, כוללת מספר נקודות בסיסיות, כשהדגש הוא על, "סיוע בהתפתחות הכוללת: גופנית-תנועתית (פיסית מוטורית), רגשית, ערכית, חברתית ושכלית, בהתאם ליכולתם האישית".

התכנית בהא הידיעה
התוכנית כוללת פיתוח גופני תנועתי( מוטוריקה עדינה וגסה), קשר עין-יד, טיפוח רגשי (דימוי עצמי חיובי, תחושת שייכות, שליטה עצמית, יכולת לבטא רגשות וכיוצא באלו) וכן טיפוח חברתי וערכי (ערכים חברתיים, פיתוח כישורי סוציאליזציה, תרבות דיבור, נימוסי שולחן ועוד).

ההבט הלימודי
הצד הפדגוגי כולל טיפוח כישורי חשיבה ולמידה, עידוד סקרנות, יצירתיות ומקוריות, הבנת הנקרא והנשמע, לשון, מטבעות לשון ופתגמים, התייחסות לעולם המדע והטכנולוגיה, מסורת – חגים ומצוות, והתייחסות נרחבת לאמנות לסוגיה: ספרות, שירה, תיאטרון, מחול, אמנות פלסטית ומוסיקה.

חייבים לציין שהרשימה לא נראית מחייבת ונוקשה במיוחד, אלא מובעת בתור הנחייה כללית לניהול זמן נכון בגן הילדים. הרי אפשר לשחק בבוץ ולהשתולל כל היום, אבל בסופו של דבר מדובר באנשים צעירים וסקרנים, שצריכים ללמוד על המדינה והמסורת, על החגים, על נימוסי שולחן, ואיך להתמודד עם החבר שלקח להם את הכדור בחצר.
 

פקח, אל תיתן לי דוח

האם הגננות ומנהלות הגנים מודעות לתוכנית ומיישמות אותה, והאם יש מישהו שמפקח על הנושא?
ממשרד החינוך נמסר שיש מפקחים הממונים כל אחד על כ – 70 גני ילדים. יש השתלמויות, ימי עיון וכנסים, והגנים חייבים להשתתף. רונית לב, מנהלת רשת הגנים "פיסגן" שבתל אביב, מקפידה על הכללים: "בוודאי שאנחנו מודעים לתוכנית הליבה של משרד החינוך, מיישמים אותה ומגיעים לכל ימי ההשתלמות המקצועיים. בלי כל אלו, אי אפשר לחדש את הרישיון לגן. אנחנו עובדים בצמוד לתוכנית ובפיקוח המשרד. התכנים פחות או יותר קבועים, אבל יש לפעמים שינויים, יש פגישות עם המפקחת, ולפעמים היא מגיעה לגן". גני "פיסגן" מציעים, לפחות על פי האתר שלהם, תוכנית לימודים שלא היתה מביישת סטודנט בכיתה ה' או ו', וכוללת הכנה לקריאה וכתיבה, מחשבים, אנגלית ואפילו יוגה.

זה לא קצת עמוס בשביל ילדים כל כך קטנים?
"זה נשמע הרבה, אבל למעשה הפעילויות אורכות שעה עד שעה וחצי ביום בסך הכל, והילדים נהנים מהן מאוד. בכל יום הפעילויות משתנות, מתבצעות בקבוצות מאוד קטנות, וכוללות המון אמצעי המחשה ותנועה. אנחנו לא יושבים ולומדים, פעילויות ההעשרה האלה מגיעות בצורה מאוד חווייתית ומהנה". רונית מדגישה במיוחד חוג העשרה שנושא את השם "שפת הלב". מדובר בחוג שמועבר על ידי מדריכה חיצונית, כמו חוגי העשרה רבים, ועוסק בהבעת רגשות, תקשורת לא מילולית, והתנהגות בחברה ובכלל, תוך שימוש בסיטואציות שהילדים מביאים מהחצר, ומהווי החיים שלהם. נשמע מבטיח, חינוכי ומעשיר, ולא ברמה הפדגוגית.

גם שאולי רמון, מנהל "גן זית" בהרצליה, אינו מרים גבה מול תוכנית הליבה של משרד החינוך. "אמא שלי, רינה רמון, היא בעלת הגן והגננת הראשית. היא כל הזמן הולכת להשתלמויות, למפגשים של ארגון הגנים הפרטיים, ושל משרד החינוך. תוכנית הלימודים היא בסך הכל דיי ברורה, אבל כל גן נותן את הפרשנות האישית שלו. אנחנו, למשל, מדגישים מעורבות הורית, מדגישים את הקשר בין ההורה לילד". רינה רמון פועלת בשיטת החינוך הקיבוצי עליה התחנכה, והגן, אומר שאולי, מדגיש הסתגלות והתמודדות עם שינויים, ואת הפן הרגשי של הילדים המבקרים בו. "אנחנו מקפידים על התאמה בין ההתפתחות הרגשית, המוטורית והקוגניטיבית של הילדים", הוא אומר, "עובדים על גמילה, על פחדים, ומשלבים גם את תוכנית הלימודים".
 
 

פרשנות רחבה

היום נלמד על נזקי הג'אנק פוד (צילום:mirjblaser-flickr.com)
 היום נלמד על נזקי הג'אנק פוד (צילום:mirjblaser-flickr.com)   
אז אפשר, בגדול, לסמן "וי" על גני הילדים, בסך הכל אין להם הרבה ברירות. או שילכו לפי ההנחיות, או שיסתכנו באיבוד הרישיון. אבל מה לגביכם, הורים יקרים? האם אתם יודעים מה עומד האוצר הקטן שלכם ללמוד בגן, ומעבר לכך, האם זה באמת חשוב לכם?

מה יודעות האמהות?
דלית, אמא של הדר בת הארבע מרמת אביב החדשה, לא ממש רודפת אחרי הגננות עם פנקס ועט. הדר היא ילדת סנדוויץ', אחות לניר שעולה לכיתה ג', וליובל הקטנטן בן ארבעת החודשים. "הגן משתף אותנו בכל מה שקורה, אבל לי באופן אישי אין מושג לגבי תוכנית הלימודים, וגם לא התכוונתי לבדוק. אני רואה שטוב לה, היא חוזרת עם שירים וחוויות חדשות שהיא למדה, אני יודעת שיש להם מורה נהדרת למוסיקה, ושיש אווירה נעימה".

עם זאת, דלית שמה לב לשוני בין התכנים שהועברו בגן של הדר, לבין אלו שלמד הבן הגדול, כשהיה בגן. "הגננת של הדר היתה בחופשת לידה, ויש לי הרגשה שהדברים קצת התפקששו. הדר פחות יודעת על חגים, לא ממש למדה על ביאליק, וניר בהחלט למד. יכול להיות שהוציאו את הנושא מתוכנית הלימודים, אבל מצד שני יכול להיות שלא הספיקו או לא נתנו מספיק דגש. בסך הכל הגן נחמד ונעים, היא לומדת שמקשיבים בסבלנות, ולא נוהגים באלימות, אבל אותיות, למשל, הם לא כל כך למדו, למרות שנאמר לנו שבכל שבוע ילמדו אות אחרת. בפועל זה לא התבצע ורק עכשיו, בקייטנה של הקיץ, ראיתי איך מלמדים אותם את כל האותיות". יכול להיות שהגן בו מבקרת הדר נפל בין הכיסאות בשל חופשת הלידה של הגננת, אבל מצד שני, אולי זו דוגמה לפרשנות רחבה שנותן כל גן לתוכנית הלימוד.

סיגל, אמא של זוהר בת הארבע וחצי, מודעת לתוכנית הלימוד בגנים, אולי בזכות העובדה שהיא בעצמה מורה. "הם לומדים על החגים ועל יום ירושלים, מקנים להם הרגלי ניקיון והיגיינה, עובדים איתם על מוטוריקה וכישורים חברתיים".

איך את יודעת שזה באמת מה שקורה?
"מה שהם שומעים בגן הם מספרים בבית, ולהיפך", היא צוחקת. "היא מספרת לי בדיוק מה היה במפגש הבוקר, אני שומעת אותה אומרת לילדים אחרים- בואו לא נריב, נגיע לפשרה. אלו תכנים שמלמדים אותם בגן. אני יודעת שהתכנים פחות או יותר חוזרים על עצמם, אבל מה שחשוב זה הגננת, ומה שהיא עושה עם זה, על מה היא בוחרת לשים דגש. אצלנו עובדים איתם בצורה ממש מקסימה, והם זוכרים הכל – שירים, סיפורים".

חשוב לך שתהיה תוכנית לימודים רחבה שתכלול המון תכנים?
"זה לא ממש קריטי. עדיף שילמדו טוב ומעט דברים, מאשר שיתפרשו על המון תחומים, ושום דבר לא ייקלט".

אנחנו כבר מבוגרים, שבעי מערכות חינוך, ואפילו קצת ממורמרים. היינו רוצים שהזאטוטים היקרים שלנו ישחקו ויתרוצצו כל היום, מאושרים ונקיים ממחויבות. מצד שני, תמיד כיף להשוויץ בשירי ראש השנה שהתכשיט למד בגן או לזכות באור מן ההפקר כשהוא מצחצח שיניים, "כי הגננת אמרה שצריך". מישהו צריך לחנך אותם, בזמן שאנחנו נרדמים מול המסך בעבודה, לא?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by