בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אחת בשביל כולם 

אחת בשביל כולם

 
 
פלורה צפובסקי

חוסכת כאב ראש או הורסת את הכיף? ומי סובל יותר – אנחנו או הבריטים? שני הצדדים של התלבושת האחידה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדונה וילדים בריטיים מחוייטים להפליא (אימג'בנק/GettyImages)
 מדונה וילדים בריטיים מחוייטים להפליא (אימג'בנק/GettyImages)   
שנת הלימודים החדשה כבר כאן. ולמרות שהיא מצלצלת מוכר, עם איומי השביתות ברקע, עדיין מדובר בסוג של התחלה חדשה שמביאה איתה התרגשות. לפחות אצל חלק מהתיכוניסטים ההתרגשות ביום שלפני מהולה בהתלבטות בנוגע לשאלה הנצחית "מה ללבוש". או שלא? במקרים מסוימים, גם בשנות ה-2000, הבחירה תתמקד במכנסיים, נעליים ואביזרים. פלג הגוף העליון שייך, בכ-20% מבתי הספר התיכוניים בארץ, לתלבושת האחידה.

הגוף המופקע

המסורת של תלבושת אחידה בבתי ספר החלה, באופן לא מפתיע, באנגליה. היות והשכלה פורמאלית הייתה לתקופה ארוכה נחלתם של בנים ממשפחות עשירות, התמזל מזלם של אלה להיחנט בחליפות צמר נוקשות, כחולות כהות.
 
 
התלבושת האחידה הבריטית החליפה כמה צורות במהלך ההיסטוריה, אך גם כיום אנגליה היא מעוז האחידות ובה רוב תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים מחויבים לתלבושת אחידה מלאה במגוון ווריאציות.

אי אפשר לומר שלא משאירים לתלמידים מרחב תמרון – התלבושת כוללת לעיתים קרובות אפודות, גרביונים, ז'קטים, כובעים, צעיפים, מכנסיים קצרים וחצאיות. בארה"ב, מסורת התלבושת האחידה המלאה, הכוללת חלק עליון ותחתון, נהוגה בבתי ספר פרטיים יוקרתיים, כדי להפריד את התלמידים מה"אספסוף".

החצאית המשובצת הקצרה והחולצה הלבנה אפילו הפכו לסמל תרבות, לא מעט בזכות קליפ הקאלט Crazy של איירוסמית' ושנים אחר כך, הקליפ הראשון של בריטני ספירס. למי שזקוק לתזכורת, אליסיה סילברסטון וליב טיילר הצעירות הדגימו בו כיצד ניתן להשתעשע בדרכים מבלי להוריד את מדי הבית ספר.
 
הנסיכים ויליאם והארי לפי מיטב המסורת הבריטית (אימג'בנק/GettyImages)
 הנסיכים ויליאם והארי לפי מיטב המסורת הבריטית (אימג'בנק/GettyImages)   
לצד מוסדות ילדי השמנת האמריקאים, נמצאים בתי הספר הציבוריים, המיועדים למעמד הבינייםמ ולאוכלוסייה מעוטת יכולת. הטיעון ה"מתבקש" להנהגת מסורת התלבושת האחידה במקרים אלו הוא כי התלבושת האחידה מקשה על התלמידים לענוד את סמלי הכנופיות ולהתלבש באופן פרובוקטיבי.

מזרחה מכאן

אנגליה וארה"ב אינן לבד. מסתבר כי מדינות נוספות דוגלות אף הן שאחידות הלבוש וביניהן מלזיה, שמצטיינת במדי טורקיז בוהקים, ניו-זילנד, שמאמללת נערים מתבגרים על יד גרבי ברך, ויפן. במדינה האניגמטית, הידועה בפטישיזם שלה לנעורים נצחיים, העיסוק בתלבושת האחידה מקבל טוויסט סוטה במיוחד: חליפת ה"מלחים" השובבית לנערות, והביקוש לתלבושות אחידות משומשות באינטרנט הוא עצום. גם המראה הזה, אגב, הונצח בסרט "בבל" בסצנה בלתי נשכחת נוסח "אינסטינקט בסיסי".
 
 

ישראל על המפה

הלבוש האחיד אינו מתאים לכולם  (אימג'בנק/GettyImages)
 הלבוש האחיד אינו מתאים לכולם (אימג'בנק/GettyImages)   
בישראל המצב עמום ולא עקבי. בשני העשורים שלאחר קום המדינה הייתה תלבושת אחידה נהוגה ברוב בתי הספר בארץ, והיא הלכה ונעלמה מהנוף ככל שהתקרבנו למילניום. בשנים האחרונות, כך עולה ממסמך מיוחד של הכנסת, התעוררה שוב ההתעניינות בתלבושת האחידה. יכול להיות שביל קלינטון, שסימן בזמנו את התלבושת האחידה כנוגדן לאלימות בבתי הספר, נתן השראה למערכת החינוך חסרת האונים.

כיום, כאמור, כ-20% מבתי הספר התיכוניים בארץ מחזיקים במדיניות של תלבושת אחידה. בדרך כלל לתלמידים אין השפעה על הנושא: כל בית ספר תיכון רשאי, בהתייעצות עם הוריי התלמידים, להכתיב תלבושת אחידה או לוותר עליה. עם זאת, הפער בינינו ובין גרבי הברך עם ריקמת סמל בית הספר גדול. לרוב, התלבושת מסתכמת בחלק עליון בצבע אחיד עם סמל בית ספר. כמובן, ברוב המקרים לא מצויינת אינדיקציה לגבי איזה בד, איזו חולצה או גיזרה מדובר וכך קורה שניתן להדפיס את הסמל על מגוון בגדים.
 

בעד ונגד אחידות

איחוד שורות או דיקטטורה? (אימג'בנק/GettyImages)
 איחוד שורות או דיקטטורה? (אימג'בנק/GettyImages)   
גם בגרסתה המינימלית, תלבושת אחידה היא נושא שקשה להישאר אדישים אליו. מצד אחד, אין ספק שתלבושת אחידה חוסכת זמן התלבטות מול המראה. נכון, בחורות אופנתיות במיוחד תמיד יוכלו להתייסר מול שני זוגות נעליים, אך אובייקטיבית פריט אחד לא מצריך תשומת לב רבה.

התלבושת האחידה, לפחות על פני השטח, יוצרת חזות אחידה ומכובדת של מוסד הלימודים, ללא פופיקים חשופים וחזיות מציצות. טיעון נוסף הוא שתלבושת אחידה יוצרת "גאוות יחידה" ומאחדת את התלמידים, ואכן יש לכך תמיכה ממחקרים בפסיכולוגיה חברתית. לעומת זאת, מי שטוען כי תלבושת אחידה מטשטשת מעמדות וחוסכת מתלמידים חסרי אמצעים, או חסרי סטייל, השפלה מיותרת, כנראה לא מכיר טוב מספיק את האוכלוסייה המדוברת.

במצב בו הפריט הזהה לכולם הוא טי-שירט, קל מאוד להבחין בין המקובלים לדחויים, בין העשירים לעניים, גם ללא הסיוע של החולצה הממותגת. ישנן גם הנעליים, מכנסי הג'ינס, השעונים והתיקים שיכולים לעזור בהבחנה, ובנוסף – תלבושת אחידה לא יכולה להסתיר את דפוסי ההתנהגות המושפעים מהמעמד החברתי והסוציאלי.
 

הכל או כלום

ילדים שמחים בהודו  (אימג'בנק/GettyImages)
 ילדים שמחים בהודו (אימג'בנק/GettyImages)   
המתנגדים לתלבושת האחידה יוסיפו, שכפי שהיא נראית כיום, התלבושת לא בולטת מספיק כדי לעצב מחדש זהות חברתית. מה היא כן יודעת לעשות? להוות מכשול סטיילינג לא קטן. לגרום לכך שהלבוש היומיומי לבית הספר נראה ומרגיש כמו פשרה חסרת ייחוד. זהו גם כאב ראש לא קטן ליצירתיים שבתיכוניסטים. תלמידת תיכון ממוצעת יכולה, למשל, ללהג שעות על הדרכים בהן גזרה, עיוותה וקישטה את אותה חולצת הטי המסכנה כדי להתאים אותה לטעמה האישי.

בעקבות זאת אפשר לשאול, האם הגיחוך הזה מצדיק את המטרה. האם לא כדאי לוותר לגמרי על החולצה הסמלית, או, בצעד קיצוני, להלביש את כל בנות ישראל בחצאיות קצרות משובצות ואת הבנים – בחליפות עם עניבות? הכול או כלום – זו יכולה להיות כותרת לדיון הציבורי בבית הספר הקרוב לביתכם.

עוד בפרויקט חוזרים לבית הספר
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by