בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
באמצע או בצד  

באמצע או בצד

 
 
רוני להב

כל ילד חדש במשפחה משנה את המבנה שלה, ואת היחסים בין חבריה. הילד השני צריך להתמודד עם הבכור, שרגיל לבלעדיות, ולפעמים גם עם ילד אחד לפחות אחריו. ילד סנדוויץ, נתקע במיקום הכי מבאס או מקבל מקום טוב באמצע?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זהירות לא למחוץ (צילום:misha.pics.word-flickr.com)
 זהירות לא למחוץ (צילום:misha.pics.word-flickr.com)   
הילד הבכור הוא הנסיך הראשון בשושלת, התרגשות של הריון ראשון, מעבר מזוג למשפחה, ובונדינג שאי אפשר לשחזר. הילד השני נכנס למערכת משפחתית חדשה לגמרי, ההורים מנוסים יותר, עסוקים יותר ונרעשים טיפה פחות מהפלא. יורש העצר שמעליו מתקשה להשלים עם הגזירה ויוצא למלחמה, והוא מצדו מבין שעליו לכבוש את הפינה שלו במשפחה.

לעומת הבכור, הילד השני פטור מעמידה בציפיות המטורפות של ההורים, וכדי להפחית את הסיכוי להשוואה, הוא פונה למסלול הפוך מזה של אחיו. כיוון שהוא לא מסוגל להתמודד עם הבכור פיזית, הוא מוצא דרכים פחות אגרסיביות, ולומד את אומנות המו"מ. ואז, בדיוק כשהוא מתמקם ומתחיל להבין את היתרון בצעירוּת, נוסף למשפחה ילד שלישי, ובבת אחת נטרפים הקלפים מחדש. הילד האמצעי מוצא את עצמו תקוע בין הבכור הגאון לצעיר המקסים, מובן מאליו, שקוף ונטול ייחוד. לפחות כך הוא מרגיש.
 

המציאות המורכבת

 
"ילד הסנדביץ'' יכול להפוך לנטול אמביציה, מופנם, ללכת בשביל שסלל אחיו הגדול, ולהימנע מעימותים, והוא יכול להפוך למורד, זה שמתבלט ואוהב את תשומת הלב", מסביר ד"ר ארז מילר, פסיכולוג בהתמחות חינוכית, ומרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך אחווה. "כמו שאין משפחה אחת אחידה, עם דינמיקה אופיינית, כך אין תבנית התנהגותית אחת. התנהגותו של הילד תלויה במספר גורמים: כמה ילדים אמצעיים יש במשפחה, מהו הרווח ביניהם, באיזה אופן נתפס כל אחד מהם על ידי ההורים, מהם היחסים בין הילדים, והאם ישנה זהות במין בין הבכור לאמצעי, כזו שגורמת לתהליכי הזדהות וחיקוי".

יש לנו נטייה לקטלג משפחות וילדים, מוסיף ד"ר מילר, "מאוד נוח לנו לקרוא לזה בשם 'תסמונת הילד האמצעי', אבל המציאות הרבה יותר מורכבת מזה. במשפחות מסוימות הייתה השקעה רבה בבכור והוא מאוד מוצלח, בין אם בגלל ההשקעה ובין אם בגלל נטיות מולדות, לעומת הילד השני שהוא בעל יכולות ממוצעות, בגלל השקעה פחותה יותר או בגלל יכולות ממוצעות. במקרה כזה הילד האמצעי אכן יהיה בצילו של הבכור, ויתרחק מהזרקורים אם יושווה אליו לעיתים קרובות. במקרים אחרים הוא יתמרד כנגד המשפחה והיחס המפלה, כדי למשוך את תשומת לב ההורים".
 

כשהמתחרה הנוסף מגיע

לפני שילד הופך ל"אמצעי" הוא נמצא בסטטוס של ילד שני, כשהמתחרה היחיד שלו הוא הבכור. כיצד מושפעת התנהגותו כשמגיע "מתחרה" נוסף? "ילד מסתגל לנסיבות משפחתיות משתנות. אם בזמן היותו הצעיר היחס אליו לא היה בהתאם לגילו (למשל פינוק יתר), הוא יתקשה מאוד להסתגל לסטטוס החדש של ילד אמצעי. הוא עלול להפוך למרדן, אם לא היה קודם, או להקצין מרדנות קיימת, כדי להחזיר לעצמו את המקום הקודם שהיה לו במשפחה".

עוד מוסיף ד"ר מילר, "ככל שהפער בינו לבין הילד הבא קטן יותר (עד גבול מסוים), נאמר שנתיים-שלוש, הוא עשוי להסתגל לאחר תקופת משבר צפויה ונורמטיבית. זה תלוי בגיל שלו, בהולדת האח החדש, אם יש דרישות חדשות כלפיו מצד ההורים, האם ניתן לו מקום חדש במשפחה וכו'. כשיש פער גילים גדול בין הילד האמצעי לצעיר, הקשר ביניהם יכול להיות כמו של הורה או דוד, ואז או שתהיה אינטראקציה מאוד חיובית, או שהאמצעי יהפוך לבייביסיטר בחינם, על כתפיו יוטל עול גידול ילד והוא יפתח עוינות כלפיו. שוב, הדינמיקה תלויה גם באופן שבו ההורים משפיעים עליה, האם האחריות שניתנת לילד מתאימה לגילו ולהתפתחותו הרגשית?".
 
 

מיומנו של סנדוויץ

ניר בן ה-37 מזדהה מאוד עם סינדרום הסנדביץ': "אני ילד שלישי מתוך ארבעה, והרגשתי כמו אוויר בבית. האחיות הגדולות שלי קיבלו הרבה יותר תשומת לב, והאח הצעיר הוא בן הזקונים הקלאסי (הפרש של שבע שנים) והאהוב ביותר על כולם. אני חושב שהתחושה הזאת גרמה לי לפתח אדישות מופגנת לעולם. לא ניסיתי למשוך תשומת לב, להיפך. הגישה שלי הייתה 'לא רוצים? לא צריך'.במשך שנים חטפתי מכות מהאחיות שלי, עד שהגעתי לגיל 13 וסופסוף הבנתי שאני יותר חזק מהן וכיסחתי בחזרה"

הוא כבר יסתדר

"הנוכחות של אחי הפריעה לי הרבה יותר",מוסיף ניר, "אולי בגלל ששנינו בנים. בזמן שהוא נתפש תמיד כקטן, כזה שצריך לדאוג לו כל הזמן, הגישה כלפיי הייתה, 'הוא כבר יסתדר'. לא שנאתי אותו, רציתי לחשל אותו כדי שלא יחטוף מכות מאף אחד. בסופו של דבר התבגרנו וכולנו ביחסים מצוינים. גם אשתי היא ילדת סנדביץ', וברור שהילדוּת שלנו הכתיבה את מבנה המשפחה שבנינו, יש לנו ארבעה ילדים שנולדו בהפרש מינימלי. אנחנו מאמינים שבגלל זה הם גדלים בלי תסביכים משמעותיים של בכור, סנדביץ' וצעיר, לפחות בינתיים".
 

עזרה ראשונה

דווקא על הצלחת זה נראה טוב (צילום:  louiseoldfield-flickr.com)
 דווקא על הצלחת זה נראה טוב (צילום: louiseoldfield-flickr.com)   
איך אפשר להקל על הילדים? ד"ר מילר מבהיר שאי אפשר ליצור תחושת שוויון: "כל ילד במשפחה 'מקבל' את ההורים בגיל שונה, בשלב התפתחותי שונה כהורים וכאנשים, ועם חלוקת קשב ומשאבים שונה. לדוגמה, הילד הראשון זוכה לתשומת ליבם הבלעדית ולהתלהבותם, אבל גם לחוסר ניסיונם בגידול ילדים. הילד השלישי נאלץ לחלוק בתשומת הלב, אבל זוכה בהורים מנוסים יותר. בנוסף, ילדים שונים זקוקים לדברים שונים, ולכן חלוקה שווה אף אינה נכונה במקרים רבים. מה שאפשר וחשוב לעשות כהורים, זה לוודא שלכל ילד יהיה זמן איכות שבועי אתכם לבד או לפחות עם אחד מכם, ושתהיה לו פינה משלו, בלב וגם פיזית בבית. היו קשובים לצרכיו הייחודיים, ונסו לאזן אותם עם שאר האילוצים והמחויבויות שלכם כלפי פנים (משפחה) וכלפי חוץ (עבודה, חברים)".

לסיכום, קל מאוד להיסחף עם הבכור ולהעריץ את הצעיר, אבל גם לילדי האמצע מגיע נתח גדול מתשומת הלב. אל תשכחו את זה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by