בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
צעיר לנצח  

צעיר לנצח

 
 
רוני להב

אומרים שזה ג'ונגל שם בחוץ, אבל זה ג'ונגל גם בפנים. המיקום המשפחתי משפיע על אישיותו של הילד ועל מלחמת ההישרדות שלו. והפעם בסדרה - הילד הצעיר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה אני אשם שכולם מפנקים אותי?(צילום:allspice1-flickr.com)
 מה אני אשם שכולם מפנקים אותי?(צילום:allspice1-flickr.com)   
הילד הצעיר נתפש כחיית המחמד המשפחתית. הוא הבדרן שלא מהסס להתגרות במזלו, התינוק הנצחי והמפונק, הילד שהתברך בקסם אישי כובש. ד"ר רוברט נידלמן, מומחה התפתחותי-התנהגותי בחברת Dr. Spock האמריקאית, מאבחן אותו כרוחש חיבה, רגיש, חובב תשומת לב, תלוי באחרים, עקשן, כייפי וקצת רחפן. לדבריו, למיקומו של הצעיר במשפחה יש יתרונות וחסרונות (בדומה לבכור ולילד האמצעי) - מצד אחד הוא זוכה לססטוס מיוחד בשושלת, מקבל המון אהבה ותשומת לב, ולרוב תיסלח לו על התנהגות שלא תתקבל בהבנה אצל שאר הילדים. מצד שני, הוא מרגיש שלעולם לא ישתווה בהישגיו לאחיו הגדולים, ולא יזכה לכבוד שהם זוכים לו.

ציפור דרור

למעשה, ברוב המשפחות הילד הצעיר נתון הכי פחות ללחץ. מעבר לעובדה שההורים הרבה יותר עסוקים, ומחלקים את תשומת ליבם בין כמה ילדים, הם מנוסים ונינוחים, בכל מה שקשור להתפתחות שלו, ומאפשרים לו חופש רב יותר משניתן לאחיו. המרחק הזה מההורים, מאפשר לילד הצעיר לבדוק רעיונות ומקומות חדשים, אך במקרים קיצוניים, הוא עלול לגרום לו לריחוק רגשי ולתחושת ניתוק מכלל המשפחה. חלק מההורים רואים בילד הצעיר את ההזדמנות האחרונה שלהם לגדל ילד בדרך "הנכונה", וכתוצאה מכך הוא עלול להרגיש "לחץ ביצוע" גדול, בדומה לבכור. הורים אחרים, שאינם מוכנים לראות את ילדם הצעיר אומלל בשום סיטואציה, יספקו תמיד את רצונותיו, והוא יגדל להיות עריץ תובעני, לא מסופק באופן תמידי.
 

הסנג'ר

 
הילד הצעיר צריך לפלס דרכו בזהירות בין אחיו הגדולים. הם חזקים ממנו, ובמקרים רבים נהנים לרדות בו- פיזית ונפשית. בלית ברירה הוא מפתח חוכמה וקסם אישי, שעוזרים לו להתחבב על המבוגרים, ולזכות בהטבות ובהגנה מההורים. הצעיר יכול להיות המפשר, אבל גם זה שמלהיט את הרוחות בין האחים. חלק מהצעירים מנצלים את היותם הקטנים והחלשים, ומשכללים את חוסר האונים שלהם לדרגת אמנות. אחרים מסרבים להיכנס לנישה הזו, ומתעקשים לפתח עצמאות וחוסר תלות בסביבתם.

ד"ר ארז מילר, פסיכולוג בהתמחות חינוכית ומרצה בחוג לחינוך מיוחד, המכללה האקדמית לחינוך אחוה, מסביר את השונות: "התנהגותם של ילדים משתנה ממשפחה למשפחה, ותלויה בגילים שלהם ושל ההורים שלהם, בפער השנים ביניהם, בדינמיקה המשפחתית ועוד. התנהגותו של הילד הצעיר, תושפע משלושה גורמים מרכזיים: גילו ורמתו ההתפתחותית, המזג שלו, והיחס של ההורים (ובמידה מסוימת של הסבים) כלפיו. אם מתייחסים אליו כמו אל תינוק, הוא יתנהג בהתאם. אם יציבו לו גבולות ודרישות בהתאם לגילו, הוא יסתגל ויתאים את עצמו, בהנחה שיש לו מזג נוח, ללא קשר להיותו הצעיר מבין הילדים. לעיתים הוא אף עשוי להתנהג באופן בוגר יותר מילדים בני גילו, בשל אינטראקציה עם אחיו ואחיותיו הבוגרים".

איך נעזור לילד הצעיר להתבגר?

ד"ר נידלמן ממליץ לערב אותו בהחלטות מסוימות, ולשתף אותו במטלות הבית. לדוגמה, אם לכל האחים יש תפקיד בעריכה ופינוי שולחן האוכל, תנו לו אחריות על משהו קטן, כמו קיפול מפיות. אם הוא ינסה להתחמק בטענה שהוא לא יכול או קטן מדי, אל תוותרו לו. הטילו עליו לקבוע דברים, כמו איזה סיפור יסופר לפני השינה, לאן תצאו לשחק וכו', כדי שירגיש שהוא לא תמיד כפוף להחלטות של אחרים. בנוסף, שבחו אותו גם על הניסיונות לעשות דברים של גדולים, לא רק על הדברים החמודים. אישור מההורים שהם מקבלים ואוהבים את הילד, בלי קשר להישגיו וליכולותיו, חשוב מאוד לצעירים שגדלים בצל אחים מוצלחים. כשיהיה להם הביטחון הזה, הם יוכלו לפרוח ולהצליח.
 

בן זקונים

מפנקים אותי, אני על הסוס (צילום:ruth L -flickr.com)
 מפנקים אותי, אני על הסוס (צילום:ruth L -flickr.com)   
ילד הזקונים הוא הצעיר במשפחה, ובדרך כלל יש הפרש שנים משמעותי בינו לבין הילד שלפניו. לא מעט הורים מתייחסים אליו כאל רגיש, פגיע, תינוק נצחי. כאמור, לכל ילד יש אופי שונה, וילד זקונים הישגי ועיקש, יצליח להתגבר על הפינוק ולהתבגר. ילד פחות הישגי, עלול להפוך לילד תלותי שהכול נעשה בשבילו, ויתקשה להתמודד עם אתגרי החיים. רפי, בן 33, מספר על אחותו הצעירה: "ההפרש בינה לבין האח האמצעי הוא חמש שנים. היא גם הכי צעירה וגם בת אחרי שני בנים, אז היא בכלל זוכה ליחס מיוחד מההורים. אמנם היא לא מפונקת, אבל תמיד התייחסו אליה כאל שברירית וחסרת אונים. היא גדלה בתחושה שהיא לא תדע להסתדר לבד 'בחוץ' והפכה לבחורה מופנמת, חסרת אונים ותלויה בהורים. רק בגיל 26 היא העזה לעזוב את הבית, ללמוד ולבנות לה חיים. ההורים כל הזמן הפחידו אותה שיהיה לה קשה למצוא דירה, להתפרנס ולדאוג לעצמה, ושהכי טוב בשבילה להישאר איתם. לי זה ברור שהם לא חשבו עליה אלא רק על עצמם, הם היו זקוקים לנוכחות שלה בבית, כדי להרגיש שעדיין יש להם סמכות והשפעה על מישהו. עצוב להגיד, אבל הם דפקו לה את החיים. נכון שגם האופי שלה תרם לעניין, היא הרי 'שיתפה פעולה', אבל היא הייתה רק ילדה, האחריות פה היא של ההורים".

חשוב לזכור שההתנהגות שלנו ההורים כלפי ילדנו, נחרטת בזכרונם ומלווה אותם כל החיים. אם נשכיל לשתף את הילדים, לתת להם אהבה ולחבר ביניהם, אלו יהיו הזכרונות שילוו אותם בהמשך דרכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by