בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על בנים ועל בנות 

על בנים ועל בנות

 
 
רוני להב

הורים לילדים משני המינים, מופתעים כל פעם מחדש מההתנהגות השונה של ילדיהם. את ההבדלים מרגישים כבר בגיל ינקות, הרבה לפני שהילדים עצמם מבינים אותם. החוקרים עדיין מתקשים להחליט אם זה מולד או נרכש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש דמיון? (צילום:johnwilson1969-flickr.com)
 יש דמיון? (צילום:johnwilson1969-flickr.com)   
כמה נוח להאשים את הדורות שקדמו לנו, בכך שבנות הן ורודות ובנים הם תכולים, שגברים לא בוכים ושנשים לא מבינות בכדורגל, אבל האם זוהי האמת או שאנחנו משלים את עצמנו? יכול להיות שהבדלי ההתנהגות בינינו נקבעו מראש, וחבל על כל מאמצי הפוליטקלי-קורקט שלנו?

מולד או נרכש

אפרת, אמא ללִיה ולשחר, חושבת שבהחלט יש הבדל מולד: "בחודשים הראשונים בחייה של לִיה, הבכורה, היא הייתה בבית, בסביבה 'סטרילית' מהשפעות חברתיות ובלי טלוויזיה, מטפלות או חברות. קנינו לה צעצועים מכל הסוגים - מכוניות, כלי עבודה ובובות, ובאופן מודע ניסיתי לגרות אותה לשחק בכולם. מהרגע הראשון הבובות הכי משכו אותה, וכלי הרכב למיניהם לא עניינו אותה בכלל. כששחר נולד, המשחקים היחידים שעניינו אותו מכל הערימות בבית היו המכוניות הזנוחות בצד. אם הוא היה ניגש לעגלת צעצוע, זה היה רק בשביל לפרק את הגלגלים שלה. מצד שני, ברור שהוא לומד איך להתנהג דרך חיקוי של אחותו הגדולה, וממנה הוא למד לשחק בשקט. כאילו שאת המשחק עצמו הוא בוחר מסיבה גנטית, אבל הדרך שבה הוא משחק היא נרכשת".

ומה חושבים אנשי המקצוע? אביטל יעקובי, פסיכולוגית מומחית לילדים ולמשפחה: "בעשורים האחרונים התפרסמו מחקרים סותרים בנושא, והיום יש נטייה לחשוב, שההבדלים הם גם מולדים וגם נרכשים, אך עדיין קשה להגדיר באיזה אחוזים. זה גם עניין של אופנות ושל מגמות מחקריות, ובכל תקופה הדגש על מה שמשפיע הוא אחר. כשיש שתי עמדות קיצוניות, מחקר שמציג פשרה מתקבל בשמחה".
 

מצאו את ההבדלים

 
המדע יודע להצביע על מספר גורמים מוחיים, המשפיעים על הבדלים בהתנהגות בין גברים לנשים. הבדלים שכליים-תפישתיים בין המינים, נובעים מסביבה הורמונלית שונה בתקופה העוברית שבה מעוצב המוח. ההורמונים משפיעים על מערכת העצבים, על מבנהו של המוח ועל תפקודיו, ולכן גם על הכישורים וההתנהגות של בעל המוח. למשל, למינון הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי המרכזי), יש תפקיד חשוב. נקבות שנחשפו בתקופה העוברית לריכוזים גבוהים ממנו, הפגינו התנהגות "זכרית". לעומתם זכרים שרמת הטסטוסטרון שלהם הוקטנה בתקופה העוברית, הפגינו התנהגות "נקבית" בזמן משחק. ייתכן שהשוני בין נשים לגברים הוא תולדה של הלחצים האבולוציוניים השונים שפעלו עליהם לאורך ההיסטוריה, וההבדלים הביולוגים העצביים-מוחיים, הובילו להבדלים תפישתיים, שכליים, רגשיים והתנהגותיים.

שוב חזרנו לציידים ומלקטות?

הגברים הרחיקו לכת בחיפושיהם אחר מזון והסתכנו, ואילו הנשים, שהיו אחראיות לילדים הקטנים, הסתפקו בחיפוש נטול סיכונים אחר מזון קרוב. הבדלים מוחיים אלה אינם משמעותיים מספיק כדי להסביר מדוע בנות מוכשרות יותר במיומנויות שפה ובמהירות תפיסתית, ומתפתחות מהר יותר מבחינה חברתית ורגשית, ומדוע בנים תחרותיים והישגיים יותר, מוכשרים בניתוח חזותי מרחבי וביכולות מכניות. רוב המומחים מסכימים שהסביבה החברתית, היא זו שמחזקת את ההבדלים הללו ומקבעת אותם.
 

איפה עובר הגבול?

לצעוק הם עושים בדיוק אותו הדבר (צילום:DVA128-flickr.com)
 לצעוק הם עושים בדיוק אותו הדבר (צילום:DVA128-flickr.com)   
יעקובי מסבירה שקשה למצוא את הגבול הדק בין ההשפעה הגנטית להשפעה החברתית: "עד גיל שנתיים וחצי-שלוש, ההבדלים המולדים מזעריים, וסוכני החברות הראשוניים- ההורים, המטפלות, הגננות וגם הטלוויזיה והספרים, מעבירים מסרים סמויים וגלויים, שמבחינים בין המינים. יש הבדל בצבעי הבגדים שההורים בוחרים לתינוקות, בצעצועים שהם נותנים להם, בציפיות מהם לגבי המשחקים שישחקו, והאופן שבו ישחקו אותם".

יתרה מכך, מוסיפה יעקובי, "את הבנות מלבישים בורוד, קונים להן עגלות ובובות, ומצפים מהן להיות עדינות ולשחק בשקט. לבנים קונים מכוניות וכדורים, ומפגינים כלפיהם סלחנות כשהם משתוללים בזמן משחק. התקשורת עם הבנים גופנית יותר ועם הבנות מילולית. לילדים יש נטייה לחקות את ההורים - הבן יחקה את אביו בקול ובטון הדיבור, הבת תחתל את הבובות שלה ותטפל בהן, מעין אימון אבולוציוני לאמהות. פרויד טען שלמבנה הפיזיולוגי יש השפעה, כלומר אבא שרירי וחזק, ירים את התינוק אחרת מאמא. עם הבן הוא ישחק בהתגוששות ובהשתוללות, ועם הבת הוא יהיה מעודן יותר. האמא תשחק עם שניהם בעיקר משחקים דידקטיים.

מה בכל זאת מכתיב את ההתנהגות?

החל מגיל שלוש ההבדלים ברורים יותר. הבנים בעיקר אנרגטיים ופיזיים, משתוללים, משתמשים בידיים ומתרוצצים. הבנות משחקות באינטימיות בצעצועים. שוב, קשה לשים את האצבע איפה המזג והגנטיקה מכתיבים את ההתנהגות, ואיפה עושה זאת הציפייה שהם חשים מהסביבה. בחברה המודרנית, עדיין מעודדים סטריאוטיפים, וההורים עצמם עושים הבחנה חדה בין המינים. אפילו הורים 'מודעים', נרתעים כשהבן מבקש לשחק בבובות, ומתפשרים על בובה לא נשית. אני מסבירה להם שזה חלק נורמלי בהתפתחות – המשחק הוא כלי הביטוי המרכזי בגיל הרך, ודרכו הילד מביע את עצמו ומפתח את עצמו. הוא מחקה את המציאות, והמציאות כוללת דמויות, לכן זה טבעי שישחק עם בובות. על בן שמשחק עם הבנות יסתכלו בעין עקומה, וכשהוא יבכה יגידו לו 'מה אתה בוכה כמו ילדה?'. הורים מפחדים שבן עם התנהגות 'נשית' יהיה הומו. לדעתי, דווקא המתירנות שיש היום לגבי יציאה מהארון, מעוררת את הפחד הזה בכך שהיא נותנת לגיטימציה למשהו שפעם נחשב לחריג. הרי גם לגבי הומוסקסואליות יש ויכוח מתמשך, אם זו נטייה גנטית או נרכשת. ברגע שתימצא תשובה לשאלה הזו, תימצא גם התשובה לשאלה על ההבדל ההתנהגותי בין בנים לבנות".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by