בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דודה שלך לסבית! 

דודה שלך לסבית!

 
 
לולה גת

לא משנה כמה את מחוץ לארון, בארוחת החג את חוזרת להיות הבחורה המכוערת שלא מצאה גבר. לולה גת מסכמת את הארוחה הקשה ביותר בשנה ומסיקה: עדיף לצאת לטרק באיראן. טור פוסט טראומטי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראש השנה, הסנונית הראשונה למתקפת המשפחתיות שמתחילה עכשיו ותיגמר כשנכנע סופית, מקיזות דם כבר מרוב דודות חקרניות ועיניים דוקרניות. אמנם עוד לא שמעתי על אף אחד מכל מין, צבע, ג'נדר ויתר שיוכים, שארוחות משפחתיות לא מעיקות עליו, אבל כשאתה שייך לקבוצת מיעוט באוכלוסייה, מדובר בסיפור מורכב הרבה יותר.
 

האיסוף בסלון: פנקסים קטנים, שחורים, רעים

מסתתרות לא כי אנחנו לסביות, אלא בגלל הדודות (ASAP)
 מסתתרות לא כי אנחנו לסביות, אלא בגלל הדודות (ASAP)   
ככלל, ידוע שבחורה רווקה שעברה את גיל 30 תעדיף לעשות טראק באיראן, כשלגופה מדי צה"ל או לחילופין שמלה שנתפרה לה במיוחד מדגל ישראל, מאשר לשבת מסביב לשולחן עם המשפחה המורחבת, כשכל הילדים והבעלים של אחיותיה פזורים מסביב. עכשיו קחו את הסיטואציה הזו, והוסיפו לה את ההנחה שאתן לסביות. אם בדרך כלל השיחה המשפחתית מתרכזת סביב ניסיון משותף למצוא לה חתן, כשמדובר ברווקה הלסבית, הנפשות הדואגות נכנסות לאמביציה כפולה ומכופלת.

להזכירכם, יש להתגבר כאן על כמה וכמה בעיות שהביאו אותך למצב המביש שבו את נמצאת (מהצד של הדודות כמובן, מבחינתך הרי הכול תקין):

את מכוערת: חמשת הקילוגרמים העודפים שלך הפכו להם ל-160 בעיני נשות הפמיליה. השיער שלך נהיה דליל פתאום, את חייבת להתאפר והגיע זמן שתפסיקי לגנוב בגדים מפחי צדקה למיניהם. כן, ההסבר הראשון שנמצא לסוגיית העדפתך המינית הוא העובדה שאת בלתי אטרקטיבית בעליל, עד כדי דוחה פיזית ממש, ולכן מסכנה – אין לך ממש ברירה אלא להיות לסבית גם בחג הזה.

הנס החגיגי הוא שהן תעזורנה לך. לדודה אחת יש חברה קוסמטיקאית שחייבת לה את חייה (אחרת אין מצב שהייתה מסכימה לטפל בך), לדודה שנייה יש חברה עם בוטיק בגדי נשים בפתח תקווה, דודה שלישית כבר בטלפון עם הדיאטנית של השכנה שלה (חראם, ערב חג) ויש לך תור מיד אחרי שמחת תורה לספר של סבתא (שיער כחול זה דווקא מדליק).

עוד לא מצאת גבר: ההסבר השני, והברור מאליו, הוא שהנטייה להעדיף בחורות נובעת אך ורק מהעובדה שאת לא מצליחה להשיג גבר. זה ברור לדודות בבהירות רבה, ממש כמו שזה ברור לארסים. אבל עכשיו, כשאת מילימטרים ספורים מלהפוך לברבור, אפשר להטיח בך רשימה ארוכה של מרביעים פוטנציאלים, משהו בטח יתפוס. נשבעת לכם הייתי עדה לחמש פעמים כאלה: פנקסים שחורים קטנים המציצים מתוך ארנקי דודות חגיגיות, שם מתויקים כל הבנים, הנכדים והשכנים של החברות, הקוסמטיקאיות והשכנות שלהן.
 

פוסט טראומה: ראוי לזכור שגם 10% מהדודות הן לסביות

מי רוצה לשמוע על סגולותיך המדלדלות, הדוד אהרון? (ASAP)
 מי רוצה לשמוע על סגולותיך המדלדלות, הדוד אהרון? (ASAP)   
הפדיחה המצערת במיוחד בכל הסיפור, זה שאת כל הדיון במצבך העכור הן לא תערוכנה איתך, אלא דווקא עם הבחורה שאיתך. לצערך הרב, הן תשקענה זמן ניכר ואנרגיה רבה בשביל להמחיש לה כמה הן צודקות לגבייך. במקרים חמורים הן תשתמשנה בה בשביל להסביר לך כמה יפה את יכולה להראות: "תראי כמה היא נחמדה" תחבק אותה דודה רבקה, "וגם את יכולה להתאפר קצת, לא יזיק לך. בטח יש לה 100 מחזרים". האבסורד הוא שהן תשכחנה תוך ארבע דקות בערך שהבחורה הזאת לא כאן בתור בובת הדגמה, אלא הגיעה לארוחה היישר מבין סדינייך החגיגיים, אחרי שאיחלה לך באופן אישי ביותר שנה טובה (ומתוקה, יש לציין).

אבל אם כל מה שאת עוברת זה רק את מרחץ הדמים הזה, אז תדעי לך שאת ברת מזל. הקורבנות האמיתיים (או האמיתיות) של האירועים האלה, הן אחיותינו אוהבות הנשים, שלהן דודות שהיו מעדיפות תאכל'ס להחליף את בעלן בבחורה. זה הזמן להתמודד עם הסוגיה המפתיעה הנ"ל – מה שהשתנה בעשורים האחרונים הוא לא מספר הלסביות באוכלוסייה, אלא מספר הלסביות שחיות כלסביות באוכלוסיה. יש רק להניח, אם כן, שלפחות עשרה אחוזים מכלל הדודות הן לסביות ברמה זו או אחרת של מודעות, ואין מניעה שדודה רחל אינה ממצמצת מפאת הזקנה כמו שכולנו חשבנו, אלא עושה עיניים ברגעים אלה ממש לבחורה הנבוכה שבחרת להביא עימך לאירוע. הדודה המיוסרת תדאג במשך כל הארוחה לשתול לך תמונות בראש, ששנים רבות לא תצליחי למחוק. בודאי שלא רצית לשמוע על סגולותיו (המדולדלות) של בעלה, הדוד אהרון, ועל אף השעשוע שבתגלית, את ממש לא רצית לשמוע איך דודה רחל למדה לחיות עם ערגתה לחברתה הטובה ברכה, שבכלל נשואה לאח של אהרון, והכי פחות רצית לדעת איזה אמצעים סייעו לה במשימה הקשה.

אם כך אסכם ואומר שארוחה משפחתית אינה יכולה להצמיח כמעט שום דבר חיובי ולעולמים כנראה תישארי הנושא הכי חם לדיון ונבירה. אך לפעמים בכל זאת יש נקודת אור בין העלבונות מצד אחד לחיוכי הזימה המפתיעים מצד אחד – מסתבר שבמשפחה של אמה של בעלה של אחותי (שהוזמנו הפעם על לא עוול בכפם), יש בת וכשהיא נכנסה הערב, נזעק הגיידר כמו שמזמן הוא לא עשה. הערב הזה הפך מיד להיות הרבה יותר ידידותי, וכשהדודות הגיעו למבוי סתום בעניין הגוון הנכון של הליפסטיק בשבילי, פרשנו לנו שתינו לקינוח יהודי בלתי כשר בעליל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by