בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שעירים לעזאזל 

שעירים לעזאזל

 
 
רויטל קיבק-ארמה

טריכוטילומניה, תלישת שערות אובססיבית, אינה נחלתם של מבוגרים בלבד. פעוטות ותינוקות תולשים את שערות ראשם, מגלגלים אותן סביב המוצץ, ואף אוכלים אותם. מדוע התופעה מתרחשת ומה המשמעות שלה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה קרה לשיער שלי היום? (צילום: pudgeefeet-flickr.com(
 מה קרה לשיער שלי היום? (צילום: pudgeefeet-flickr.com(   
מה קורה כש"נעים בשיער" מקבל משמעות שונה, בלתי נתפסת? טריכוטילומניה: טריכ = שיער, טיל = משיכה, מאניה = שיגעון. תלישת שיער אובססיבית, אינה רק נחלתם של מבוגרים וילדים בוגרים, אלא גם של פעוטות ותינוקות. למה זה קורה? הכול בכתבה שלפניכם.

טריכוטילומניה הינה תופעה שבה יש תלישת שערות אובססיבית, עד כדי קרחות באזור התלישה, מסבירה ד" ר דפנה דולברג, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית, מומחית בטיפול בגיל הרך. לעיתים התלישה מלווה במשחק בשערות, באכילת השערות או בגלגול השערות סביב המוצץ ו/או האצבע. תינוקות משתמשים בגרייה עצמית, במצבים של לחץ ומצוקה או במצבים של עוררות נמוכה כמו הירדמות. ניתן להבחין בתופעה, מרגע שהתינוק יכול לכוון את פעולותיו, החל מגיל 4 חודשים ואילך.

מדוע זה קורה?

גישה אחת גורסת, כי מקור ההתנהגות, הוא בחסך תחושתי אצל התינוק, הנובע מהשילוב בין תינוק עם צורך חזק בגירוי תחושתי, וסביבה המתקשה לספק את רמת הגירוי הנדרשת. ההתעסקות בשיעור והתלישה, מספקת לתינוק את הגירוי התחושתי לו הוא זקוק, בדרך של גרייה עצמית.

בעיה בקשר

ישנן גישות אחרות, שמסבירות את תלישת השיער, בקושי שקיים בקשר של התינוק עם הסביבה: התינוק לא מקבל מספיק התייחסות רגשית ופיזית (תחושתית) מהסביבה, במיוחד במצבים של מתח ומצוקה, ואז הוא מפתח דרכים משלו להרגיע את עצמו. הסביבה לא נותנת לו גירוי במגע אדם מרגיע, ואז הוא מייצר אסטרטגיות הרגעה עצמיות.

הרגעה עצמית

לעיתים מבחינים אצל חלק מהתינוקות קושי בקשר הורה-ילד, שנובע ממצוקות שההורה עצמו חווה ללא קשר לתינוק: טראומה, דיכאון וחרדות, הופכים אותו ל"לא פנוי" לתינוק או לילד, ואז התינוק צריך לדאוג להירגע בעצמו, וזו אחת מהדרכים שלו לעשות את זה.
 

מכורח ההרגל

 
גישות נוספות אומרות שזה משהו שמתחיל לגמרי במקרה, ובגלל שהוא מלווה בחוויה של הרגעה ועיסוק, הוא נמשך, כי זה מרגיע. זו התנהגות של הרגל במצב של הסחת הדעת, שעלול להפוך להרגל מזיק. התינוק נראה בוהה או תוך כדי אכילה, ואינו עסוק בפעילות שבה הוא ממוקד, אלא בהסחת הדעת. בפעולה יש משהו נעים לתינוק, שמקבל ממדים של הרגל שמתקבע, ככל שעובר הזמן.

לתלוש זה כואב

כנראה שבפעולת התלישה יש כאב אבל יש גם משהו מספק. זה כמו פצע שאנחנו נוגעים בו פעמים רבות. זה סוג של התעסקות, שגם אם היא כואבת, בה בעת היא מענגת, ופשוט אי אפשר להפסיק אותה. בפעולת התלישה של התינוק, יש כנראה משהו מספק, לא נעים, אבל מספק גירוי. התינוק כאילו אומר לנו: "הנה אני, יש לי משהו לעשות. אני מרגיש את עצמי".

האם התופעה עלולה להופיע בכל גיל?

הטריכוטילומניה כהפרעה רגשית, מופיעה בגילאים מאוחרים יותר (החל מסביבות גיל 12-13), ומלווה לעיתים בהתנהגויות חזרתיות נוספות, כגון מחשבות חזרתיות, טקסים ועוד. מאידך, קיימת גם תלישת שיער בגילאי הינקות, שלעיתים חולפת מעצמה, אך במקרים אחרים שכיחות התלישה גוברת עד כדי היווצרות קרחות, וסיכון בריאותי לתינוק (במיוחד בקרב אלה שבולעים את השיער שנתלש). ככל שהגיל עולה יתקבע ההרגל עוד ועוד, ואז יהיה צורך, כמובן, בטיפול מתאים להפסקת ההרגל.

הסכנות

קיימים מקרים בהם נפסק ההרגל מעצמו, ללא התערבות טיפולית, אבל חלק גדול של קשיים התנהגותיים שמופיעים בגיל צעיר, ואינם חולפים מעצמם. אצל תינוקות, מלבד הפגיעה האסתטית (קרחות), קיימת גם סכנה של זיהומים וחנק, כתוצאה מבליעת השערות. במצבים בהם המצב מתמשך, ואינו חולף מעצמו, כדאי לשקול התערבות מקצועית.
 

איך מטפלים?

אמא, אבא, על תעברו על זה לסדר היום (צילום:gregory tapler-flickr.com(
 אמא, אבא, על תעברו על זה לסדר היום (צילום:gregory tapler-flickr.com(   
עד גיל 5, רוב ההתערבויות הטיפוליות- פסיכולוגיות, נעשות בתיווך ובשיתוף ההורים. הטיפול מכוון לשיפור הידע של ההורים על צרכיו התחושתיים והרגשיים הייחודיים של התינוק שלהם, וכן לשיפור הקשר בין ההורה לילדו. נבחן עם ההורים כיצד להיענות לצרכי הגרייה של הילד שלהם על ידי הענקת גירוי תחושתי פיזי של העור והגוף, לו הוא זקוק. : ננחה להחזקת הילד ולמשחק עם הגוף, לנשיקה, חיבוק, ליטוף וכל מגע יד שיש בו להעשיר את חוויות הילד ולהרגיע בגילאים גדולים יותר, פעוטות, נפעל לסילוק ההרגל. בעזרת ההורים, נלמד את הילד להעסיק עצמו בדרך אחרת. נוכל לנסות להחליף בהרגל אחר שפחות מזיק. במקרים אחרים נפעל למניעת הפעולה עצמה על ידי קיצור השער או איסופו. חשוב שפעילויות אלה ייעשו באווירה אוהבת ומרגיעה.

מדריך להורה: איך להתגבר?

- פעולת תלישת השיער באה לידי ביטוי בשני מצבים: עוררות נמוכה וחוסר מיקוד (התינוק בוהה או על סף הרדמות) או תסכול ומצוקה גדולים מאד.

- שאלו את עצמכם: האם ייתכן שחסרה לתינוק שלנו תשומת לב? מגע אדם? ליטוף מרגיע?

- תינוקכם תולש את שערו? בעדינות רבה הפנו את ידו מפעולת התלישה לפעולה אחרת. אפשר להניח ביד משהו נעים כמו בובה רכה או חיתול בד נעים. אצל פעוטות אפשר להעביר את היד לכיס או לתת חפץ קבוע, שיוצר פעולה תחושתית, כך נפתח הרגל אחר שנוגד את הרגל הישן.

- עליכם להתנהל באווירה נעימה: לא בכעס, ולא באווירה מענישה המשיגה בדיוק את ההיפך.

- אל תדחו פניה לטיפול מקצועי. ככל שמטפלים מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה גדולים יותר. עם הזמן מתקבע ההרגל, ונלוות לו תופעות התנהגותיות, שיש בהן ביטוי אחר של אותה נטייה חזרתית, כגון: כסיסת עור, גירוד פצעים וכד'.

לקבלת עזרה מקצועית ניתן להסתייע בשני המוקדים הבאים:
- מרפאה לבריאות הנפש של התינוק של שירותי בריאות כללית (למרפאה גם מרפאות נוספות שמסונפות אליה ברחבי הארץ).

- מרפאת אם-תינוק, בביה"ח איכילוב.

חשוב לא להתייחס לתלישת השערות, כדבר זניח שיעבור עם הזמן, פעמים רבות תופעה מסוג זה משמשת נורת אזהרה לנו ההורים, כדי שנוכל לראות ולבדוק מה עובר על ילדינו הקטנים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by