בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שבעה חטאים  

שבעה חטאים

 
 
דקלה קיי - שטרן

אין אמהות מושלמות, כולנו יודעות. כל אחת עושה טעויות ומבקשת סליחה – מעצמה, מהילדים, מבן הזוג. לרגל יום הכיפורים, קיבצנו עבורכן את שבעת החטאים שכל אחת נשבעה, שלעולם לא תעשה שוב.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כבדי את אמך ואת עצמך (צילום:aprilandrandy-flickr.com)
 כבדי את אמך ואת עצמך (צילום:aprilandrandy-flickr.com)   
יום כיפור בפתח, זמן סליחות, זמן לחשבון נפש. אין כמו חשבון נפש אימהי, הרי אנחנו ממילא עושות את זה כל הזמן, לא מוותרות לעצמנו על פסיק. התקופה הזו בשנה היא בדיוק ההזדמנות שלנו להכיר בחטאים הקטנים והגדולים, ובעיקר באלו שתמיד חוזרים על עצמם. בתקווה שבשנה הבאה נשתפר, נתבגר ואולי נכפר. הנה לפניכן, כפרה עליכן, שבעת החטאים של האימא הממוצעת, מנוסחים כשבע דברות, כדי לזכור לעולם לא לחזור עליהם. לפחות בשנה הקרובה.

לא תשווי

הילד של החברה הכי טובה שלך למד ללכת בגיל עשרה חודשים. הבן של השכנה מחבר משפטים עוד לפני שלמד לזחול, והתינוקת של גיסתך כבר מצליחה להתאים את הצורות הנכונות לחורים בצעצוע ההתפתחותי המטופש ההוא. רק את מביטה על הזאטוט הפרטי שלך בעין עקומה. למה הוא לא מנסה לעמוד? ומה בקשר למלמולים הלא ברורים האלה, הוא לא אמור כבר להגיד "אבא" בשלב הזה? מה לא בסדר? אז זהו, שמה שלא בסדר במשוואה הזו הוא המבט העקום שלך. המשפט "לכל אחד יש קצב משלו" מעולם לא היה נכון יותר. איך הרופאים אומרים? בסוף כולם הולכים, כולם יושבים, כולם מדברים. כמובן שאת צריכה להיות עם היד על הדופק, אבל אף ילדון לא אמור ללכת לאוניברסיטה בגיל שנה. אולי רק הבן של השכנה.

לא תשוויצי

איך עושה כלב? ואיך עושה פרה? ואיך עושה אמא שנורא רוצה להשוויץ בילד שלה? מול הסבים, הסבתות והמשפחה המורחבת מותר וכיף להשוויץ, וממילא מדובר בקהל שבוי, שיתעלף מכל מצמוץ של הזאטוט. אבל מה לגבי חברים לעבודה, מכרים וסתם חברים למייל? הילד אמנם מהמם, אבל לא כל אחד רוצה לשמוע על החוכמות החדשות שלמד בגן או לראות את התמונות שצילמתם בפעם הראשונה, כשעשה קקי בסיר. בואי לא נדבר על עין הרע, בואי נתמקד בעובדה שאין דבר יותר מעיק, מאמא שיושבת מולך בטיפת חלב ואומרת "מה, הוא עדיין עם מוצץ? ליה שלי כבר מזמן נגמלה". ניחשתן נכון, שוויץ מוביל להשוואות, ואת זה כבר למדנו שאסור לעשות. המצחיק הוא שמושא ההשווצה בדרך כלל מסרב לשתף פעולה. טוב, ילדים תמיד יודעים מה טוב בשבילם.
 
 
.
לא תתאבדי על עקרונות

אז נכון שרצית להניק. כל מה שרצית לעשות מהרגע שפגשת את התינוק הפרטי שלך, הוא להעניק לו את הדבר הטוב ביותר- חלב אם. אבל זה לא הלך. ניסית, התאמצת, סבלת, נפצעת ואפילו דיממת. הזמנת יועצת הנקה, הלכת לסדנאות, אבל מה לעשות, הילד והציצי פשוט לא חברים. חבל שאף אחד לא אמר לך, שהדבר הכי טוב עבור הילד שלך, זו אמא מאושרת ורגועה. כן, יותר מחלב אם. אפשר לפעמים לתת בקבוק ולחבק חזק, להעניק מעצמך ומהמגע שלך גם בדרך אחרת. זה לא אומר שאת אמא פחות טובה, פחות אוהבת. יש עוד המון מלחמות לפנייך, קטנות וגדולות. את יכולה לפעמים לוותר, להירגע ופשוט ליהנות.

לא תסתגרי בבית

הסבתות אמרו שאסור לצאת עם התינוק מהבית, ארבעים יום וארבעים לילה. כבר עברו כמעט שלושה חודשים, חופשת הלידה שלך כמעט הסתיימה, ואת עדיין משוטטת איתו על הידיים, בין הסלון למטבח. אמאל'ה, זה שאת אמא, לא אומר שאת בעונש. תארזי את העולל במנשא או בעגלה, ופשוט תצאי – לבית קפה, לשופינג או סתם לטיול בגינה. אולי תפגשי עוד אמהות כמוך, שצמאות לשיחות שיש בהן קצת יותר מ"גו גו גו", ו-"מי מתוק של אמא". תתלבשי, תתאפרי, תחייכי וצאי לטייל, לטעון את המצברים. לא תאמיני כמה תשתפר ההרגשה, ואיך התינוק שלך ישמח סוף סוף לראות עולם.

לא תתעלמי מבעלך

מה הוא מבין? הוא לא סחב את הילד הזה תשעה חודשים בבטן, לא סבל את הבחילות, את הטחורים, את הלידה. אז נכון, הוא באמת לעולם לא יוכל להבין מה עבר עלייך, אבל הוא כאן, והוא מנסה. הוא רוצה לעזור – להאכיל, לקלח, לחתל. את מאמינה שאת יודעת לעשות הכל הכי טוב, אבל הוא האבא, וגם לו מגיע קצת זמן עם הילדון הזה, שהוא כל כך חיכה לו. תחלקי איתו את הטיפול בילד. הוא יתמלא גאווה שסוף סוף הצליח לחתל, להאכיל ולהשכיב לישון, ואת תזכי בכמה דקות של חופש ובבן זוג מבסוט. נכון שאין כמו אמא, אבל גם אבא יש רק אחד.
 

לא תרכשי צעצועים יקרים

צו השעה: להיפטר מייסורי שבעת חטאייך (צילום:in between sessions-flickr.com)
 צו השעה: להיפטר מייסורי שבעת חטאייך (צילום:in between sessions-flickr.com)   
את עומדת בחנות, ומולך המילה האחרונה בתחום צעצועי ההתפתחות. הוא מנצנץ, מאיר ומנגן, ואת רואה בעיני רוחך איך הילדון מתפעל ממנו, לוחץ על כל הכפתורים, הופך, מגלגל, ומנסה לפענח. את כמעט מתפתה, אבל הרשי לי לתת לך עצה, הכניסי בחזרה את כרטיס האשראי לארנק. עכשיו.
בינינו, את הרי יודעת שהילד יחבוט קצת בצעצוע, ילחץ על כמה כפתורים ובסופו של דבר יפנה לשחק עם האריזה הצבעונית. צעצועים יקרים תורמים בעיקר להתפתחותם של היצרנים והמשווקים. תינוקות לומדים ומתפתחים גם עם צעצועים זולים ופשוטים תוצרת בית, והצעצוע הכי כייפי בעולם הוא אתם – אמא ואבא. (ואם את ממש לא עומדת בפיתוי, הרימי טלפון לסבא וסבתא. אולי בא להם לקפוץ לחנות).

לא תייסרי את עצמך

השארת אותו עם מטפלת בגיל חצי שנה וחזרת לעבודה. התקשרת כל שעה, נקרעת מכאבי בטן, כדי לבדוק מה שלומו, והאם הוא כבר סובל מחרדת נטישה. בגיל שנה וחצי העזת להשאיר אותו אצל ההורים שלך ולצאת לסופשבוע עם הבעל. כמובן שהתקשרת כל שעה, כאבי בטן וכו'. נמאס לך להיניק אחרי שלושה חודשים, ולפעמים את נורא מתגעגעת לחיים הקודמים שלך. תתביישי לעצמך, אמא רעה.אמנות ההלקאה העצמית אצל אמהות, במיוחד אמהות טריות, רק הולכת ומשתכללת עם הזמן. אנחנו לא מפסיקות לייסר את עצמנו, לבדוק היכן טעינו, ולפחד שנגרום נזק נפשי עצום לילדינו התמימים והרכים.

קחי טיפ חשוב לחיים, ובחינם. אין אמא מושלמת. החיים מורכבים ומלאי תהפוכות, ואף אחת לא יכולה להיות אמא "כמו בספרים", כזו שלעולם לא מתעצבנת, אף פעם לא עייפה, ולא מוטרדת בבעיות פרנסה או חינוך או השד יודע מה. כל מה שאת יכולה לעשות הוא להיות האימא הכי טובה שאת יכולה להיות. וזה מספיק. חוץ מזה, ממילא בעוד 20 שנה, הילדים שלך יישבו על ספת הפסיכולוג ויאשימו אותך בכל, אז למה להתחיל מעכשיו?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by