בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טעם של פעם  

טעם של פעם

 
 
דקלה שטרן - קיי

תארו לעצמכם חיים בלי חיתולים חד פעמיים, מגבונים לחים או סטריליזציה תוך חמש דקות. איך הסתדרו האמהות שלנו, והאמהות שלהן? קצת בקושי, אבל כמו שהן אומרות, "בכל זאת גדלתם בסדר גמור". מנהרת הזמן. על ההמצאות ששינו את חיינו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חלב פרה? (צילום:megan@flickr-flickr.com)
 חלב פרה? (צילום:megan@flickr-flickr.com)   
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדנו, גם כשאמא הצטרכה לכבס עשרות חיתולים מלוכלכים, ולהרתיח את הבקבוקים שוב ושוב. היום אנחנו אמהות בעצמנו, והקדמה לטובתנו: חיתולים חד פעמיים, בקבוקי פלסטיק רחיצים עם מתקן סטריליזציה למיקרוגל, ומגבונים לחים. מתי בפעם האחרונה עצרנו לחשוב איך היה לפני שלושים, ארבעים ואפילו חמישים שנה?

חלב על הזמן

רוז, אם לחמישה ילדים בגילאי 47-30, ילדה את בתה הבכורה בניו-זילנד כשהיתה רק בת 20. כמה שנים לאחר מכן עלתה לארץ, ובוודאי תשמחו לדעת שהתנאים בארצנו השחונה, מאוד דומים לאלו שמעבר לים. גם שם נאלצה רוז לכבס חיתולי בד, וגם שם נתנה לילדתה חלב פרה בבקבוק. כן, חלב ניגר, זה שטיפת חלב ממליצה לתת רק בגיל שנה פלוס. "הלכתי לאחות בקופת חולים, והיא הראתה לי איזה כמויות של חלב פרה, מים וסוכר, לערבב כדי לתת לילדה. לאט לאט עברתי לחלב מלא, כמו שהסבירה לי. בארץ, עם הילדים הבאים, זה היה בדיוק אותו הדבר. חלק מהילדים סבלו מכאבי בטן בגלל חלב הפרה, אבל חלקם אכל בתיאבון והיה בסדר".

מכירות את הנרי נסטלה משוויץ? טוב, הוא כבר מת מזמן, אבל כמעט כולם מכירים את שמה של חברת המזון והמשקאות. נסטלה הקשיש, היה זה שהמציא את תחליף החלב הראשון בשנת 1837, אבל רק בשנות ה – 60, נוצרה הפורמולה שדומה יותר לזו שאנחנו מכירים כיום, ומאז עברה מקצי שיפורים חוזרים ונשנים.
 

חיטוי וניקוי

 
הבקבוקים, תתפלאו לשמוע, היו מפלסטיק, כאז גם היום. בשנת 1839 התגלה הפלסטיק במקרה, ובשנות ה- 50 של המאה ה – 19 הומצא הפוליפרופילן, ממנו יוצרו בקבוקים רבים. היו גם מברשות ניקוי, אמנם לא מתוחכמות כמו אלו שיש היום, אבל עדיין מסוגלות לנקות. ומה לגבי סטריליזציה?
רוז: "חיטאתי במים רותחים. הנחתי את הבקבוקים הפוך בתוך סיר, והרתחתי את המים עם מלח, גם בחו"ל וגם בארץ. אחרי כמה שנים, אחד החברים שלנו, הביא מדרום אפריקה חומר חיטוי עם מכשיר תואם. זו קערה שנראית כמו חבית, ממלאים בה את החומר, שהיה על בסיס כלור, ומחטאים את הבקבוקים". אותה אימא שהיתה אמורה לקבל את מכשיר החיטוי, הניקה תקופה ארוכה, ולכן לא נזקקה לו. היא הציעה לרוז לקחת את המכשיר. "אחרי שנגמר לי החומר", היא מספרת, "הלכתי אל בית מרקחת, ושאלתי האם אפשר להשיג חומר חיטוי נוסף. בעלה של הרוקחת היה אנליסט כימאי, הוא ניתח את החומר שבו השתמשתי, והכין לי את אותו הדבר בדיוק, בתשלום כמובן. כך המשכתי לחטא את הבקבוקים עד גיל שנה".

הנקה, אז כמו היום, זכתה לעידוד בתחילת חייו של התינוק, ולאחר מכן לתגובות מעורבות. חזיות ההנקה נשארו גם הן פחות או יותר כפי שהיו, פלוס-מינוס כמה שקלים. רפידות ההנקה היו קצת פחות משוכללות, אבל עדיין קיימות, ומה לגבי משאבות? רוז מספרת שבארץ היו רק משאבות ידניות. המשאבה החשמלית היחידה שנתקלה בה, היתה בבית החולים בניו זילנד. משאבה יעילה וטובה, אבל לא כזו שאפשר לקחת הביתה.

מי היה מאמין? התמונה הראשונה של משאבת חלב משנת 1577, שנמצאה באיטליה, מהווה עדות להזנה בחלב-אם שלא בהנקה.
 
 

כושר ספיגה

חיתולים חד פעמיים הומצאו ב – 1946, על ידי אמא אמריקאית בשם מריון דונובן, אבל היצרנים חשבו שההמצאה שלה יקרה מידי לייצור. ב – 1949 המציא אדם בשם סטנלי מייסון את החיתולים החד-פעמיים, ורשם עליהם פטנט. ב – 1961 הציגה חברת פרוקטר & גמבל לעולם את החיתול החד פעמי הראשון. בקיצור, לפני כמעט חמישים שנה, השתמשו האמהות בחיתולים מבד, והספיגה היתה, איך אומרים, לא משהו.

שני צדדים למטבע

"לחיתולים היה צד אחד חלק, וצד אחר מבד שדומה לפליז", מספרת רוז. "כל הזמן היה צריך לכבס אותם, ובזמנו לא היתה לי מכונת כביסה, ובטח שלא מייבש. מה שכן, היה אפשר לקנות חיתולי בד דקים, כמו שיש היום, ולשים בהם חתיכת צמר שקראו לה פלנל, אבל זה היה עבה כמו צמר. הפיפי לא היה עובר, ואפשר היה להחליף את הבד הסופג מדי פעם. בארץ כבר היתה לי מכונת כביסה, ועם מזג האוויר שיש פה, לא היתה בעיה של ייבוש, אבל עדיין היה נורא מנג'ס לכבס חיתולים. אני זוכרת שכשיכולנו לקנות "פמפרס" חד פעמיים זה עלה הון. אבא שלי קנה לי בחו"ל כמה חבילות של חיתולים חד פעמיים, והייתי פשוט מאושרת". מגבונים לא היו אז, והשיטה להסרת תוצרי הלוואי של הבייבי, היתה ידועה לכולם, שטיפה במי ברז, בכיור או באמבטיה.

השתמשתם במשחה לטוסיק?

"בארץ התחלתי להשתמש בדזיטין לפני שלושים שנה, כשנולדו התאומים שלי. זו משחה מסריחה שמעורבבת עם שמן דגים, ולא נותנת לאף טיפת רטיבות להגיע לטוסיק. מאוד יעילה, אבל הריח נוראי", היא צוחקת. גם היום יש משחות "ריחניות", במיוחד אלו שמטפלות בפריחה שכבר קיימת על הישבן האומלל. אבל משחה בריח דגים? נותר רק להודות למפתחי המוצרים החדישים, על המשחות הפשוטות והסימפטיות, שלא מכאיבות באף.

זהירות, כספית

כשהילדים היו חולים, התמודדו האמהות של פעם בשיטות דומות לאלו שנהוגות כיום. חום, למשל, נמדד באמצעות מדחום כספית רגיל, ולא כזה שמאבחן תוך פחות משלוש שניות. ואיפה בילה המדחום במשך שלוש דקות? נחשו. "לתינוקות מודדים בטוסיק, אין ברירה, אבל כשהילדים קצת גדלים, אפשר כבר לשים את המדחום בבית השחי, ולבקש לא להוציא למשך שלוש דקות". גם היום יש מדחומים כאלה, אבל רוב ההורים מעדיפים את הדיגיטליים הזריזים, ששוהים מינימום זמן בתוך הישבן. ואיך הורידו בזמנו את החום? בעזרת נרות מיוחדים ואמבטיות, אותה שיטה שנהוגה היום.
 

שבו בשקט

בלי חיתולים חד פעמיים? איך? (צילום:bethany1122-flickr.com)
 בלי חיתולים חד פעמיים? איך? (צילום:bethany1122-flickr.com)   
דיברנו על היגיינה, מזון ובריאות, אבל מה עם בטיחות? מושב הבטיחות הראשון הומצא בשנת 1921 בארה"ב, והיה שונה מאוד מהמושבים שאנחנו מכירים כיום, מעין "כיס בטיחות" עם רצועות מתהדקות. רק ב – 1978, מדינת טנסי בארה"ב, יצאה בדרישה להרכיב כיסאות בטיחות לילדים במהלך נסיעה.

היום כל משפחה מצטיידת במילה האחרונה בתחום כיסאות הבטיחות במחיר של חצי משכורת. אבל רק לפני כמה עשרות בודדות של שנים, לא היו כיסאות בטיחות או אפילו דרישה לשים כאלה ברכב. גם חגורות למבוגרים לא היו. האמהות פשוט החזיקו את התינוקות על הידיים לאורך הנסיעה. "כשהתאומים היו קטנים", אומרת רוז, "היתה לנו עריסה שנשלפה מהעגלה, ושמנו אותה על הרצפה או מקום שפינינו באוטו. כשהם היו גדולים יותר, ונסעו בעגלת ישיבה, גם הכיסא שלה התפרק, וקשרנו אותו לאוטו. את הילדים הגדולים פשוט החזקנו על הידיים".

כן, לפני ארבעים שנה, יכולנו ליהנות מנסיעה על הברכיים של אמא. מצד שני, המכוניות לא נסעו כל כך מהר, והכבישים לא היו כל כך עמוסים. מדהים לראות איך העולם השתנה כל כך הרבה בכל כך מעט זמן. האם בעוד ארבעים שנה מעכשיו, נעמוד משתאות מול פלאי הקדמה והטכנולוגיה? אולי ימציאו מכונה שמחליפה טיטולים או אפילו ממחזרת אותם, או כזו שמכינה פורמולות ועושה סטריליזציה בו זמנית. מה שבטוח, אי אפשר להמציא תחליף לחיבוק של אמא. יש דברים שאף פעם לא משתנים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by