בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תעלה הבית  

תעלה הבית

 
 
לימור גריף

כמה פעמים יצא לכם להצטמרר למשמע מילים קלוקלות או משפטי רחוב? אך כאשר אנחנו שמים על כף המאזניים שפה עשירה, המדוברת בטון עצבני וחסר סבלנות, מול שפה דלה, הנאמרת ברוך ובשלווה נעימה לאוזן, התשובה בדבר טובת הילד די ברורה. כמובן בעולם מושלם, אבן שושן היה מקריא לילדנו ספרות עברית בקול רך ונוגה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שפתיי חתומות (צילום:orla keating-flickr.com)
 שפתיי חתומות (צילום:orla keating-flickr.com)   
"עכשיו אני יושן, בואו נלך הבית", הם מסוג המשפטים שנהוג לשמוע בעיקר מפיהם של קטנטנים, אך לא רק. מהיכן ילדינו סופגים את השפה? הלא הם המראה המציאותית של חיינו. כיצד נטמיע בהם שפה ובעיקר תקשורת?

מי מחקה את מי?

כבר מגיל קטן, ילדנו לומדים להיות חקיינים מנוסים, ומבטאים עצמם, כמעט בדיוק כמונו. אך יש לדייק ולומר, שאנו מחקים אותם, קצת יותר ממה שהם מחקים אותנו: משמיעים קולות מצחיקים, מנפנפים בידנו, שולחים לשוננו ומשהקים בחזרה. בכך אנו מלמדים את התינוק שזה עתה נולד, ששפה נרכשת על ידי שיטת החיקוי.

יעל זק, קלינאית תקשורת, ממרכז מעוף, מסבירה כי שפתנו משפיעה ומעצבת את ילדינו מגיל אפס. התינוק שזה עתה נולד, יכול לקודד את האינטונציה, והנגנת הקול בה אנחנו משתמשים, ולחוש בכך גם את מצב רוחנו, ואת כוונותינו התקשורתיות. "כאשר הורה ותינוק פונים אחד לשני, מפיקים קולות ויוצרים קשר עין, התינוק לומד את חוקי השיח ואת כוחה של הווקליזציה. מה שבעתיד יביא להבנה יותר ברורה, שחיים ומוות אכן ביד הלשון.

על מה משפיעה השפה שלנו?

השפה שלנו משפיעה ומעצבת תחומים אינספור בהתפתחותו של ילדנו, טוענת זק, כאשר אנו קוראים בשם לדברים שונים, אנחנו חושפים בפניו מערכת של סמלים (מילים). בתחילת התפתחותה של השפה, קל יותר לילדים לרכוש מושגים מוחשיים (כמו אור, בואי – מילה שמפעילה את שותף התקשורת באופן מיידי וברור). "אם נבחר להתמקד למשל בחיות, ונחשוף בפניו הבדלים "דקים" בין ההולכים על ארבע. ילד יתייחס לכל דבר בעל ארבע רגליים כ'כלב'. כאשר הוא ישמע אותנו קוראים לדבר מסוים כלב ולאחר חתול, הוא אט אט יפענח את ההבדלים ביניהם, וירכוש את שני המושגים השונים".
 

שפה תרבותית - סביבתית

 
למרות שילדים סופגים בעיקר מהוריהם, הם חשופים בשאר שעות היממה גם לדמויות נוספות, ולכן שפתם מושפעת על-ידי המשלבים השונים שהם שומעים. זק טוענת, כי ילדים יחקו טעויות, ויתקנו את עצמם באמצעות חזרה על דגם תקין ששמעו.

מנגנון של תוכי?

זק מחדדת כי רכישת שפה איננה חיקוי כתוכי ותו לא. זהו מנגנון מתוחכם של האזנה, פענוח וקידוד של חוקים, ויצרנות אינסופית. אין ספק שילד שמתאר מספר גרמי מדרגות כ'מדרגותים', מעולם לא שמע מילה זו, אלא הפעיל את חוק סיומת הרבים '-ים' על הצורה 'מדרגות', שרכש כמושג שמתייחס לגרם מדרגות אחד שלם.

האם לשפה נכונה יש כללים?

זק מאמינה שאנו מגיעים לעולם עם מנגנון קיים לרכישת שפה. כאשר מנגנון זה תקין וללא גורמים מפריעים (כמו לקות שמיעה, בעיית תקשורת וכו'), השפה תתפתח ותירכש. לגבי עניין השליטה, יכול להיות מצב חריג של הפרעה בשטף הדיבור למשל: תקיעות, חזרתיות או מילות פקק. כדי לעזור לילד, מציעה זק, להמנע מהתפרצות לדבריו, והשלמת המבעים עבורו. בכך נוכל לאפשר לו יותר שליטה בשיחה, ונפחית את מידת הלחץ שנוצרת באינטראקציות היומיומיות שלנו עימו.

אינטונציה

רות כהן, פסיכותרפיסטית, מתארת מילים לא רק כאמצעי להעברת אינפורמציה, אלא כחלק ממארג תקשורתי רחב, שדרכו נחשף התינוק לעולם שלם של משמעות והקשרים. הורים רבים יעידו, כי בשעה שדיברו אל תינוק קטן בשקט הוא נרגע, ובאותה המידה הוא התלהב כאשר השתמשון בטון נרגש של משחק הדדי. לעתים התינוק אף עשוי להילחץ מאד כאשר נריב "מעל ראשו", גם אם נקפיד שלא לצעוק.
 
גם לי יש מילה בבית הזה (צילום:mindylou2-flickr.com)
 גם לי יש מילה בבית הזה (צילום:mindylou2-flickr.com)   
ככל שהתינוק גדל, מסבירה רות, כך גדלה היכולת שלו להבין את משמעות המילים וההקשרים השונים שבהם אנו משתמשים. "בשלב הראשון, התינוק לומד שלחפצים שונים יש ייצוג בעולם המילים. אבל מהר מאד מתברר, שלא רק לעצמים יש ייצוג, אלא גם לרגשות ולתהליכים, כך שלקראת יום ההולדת השלישי, הפעוט לומד להשתמש במילים, לא רק כדי להביע צרכים מידיים, אלא כדי ליצור, להבין, לדמיין ולהעריך, מצבים חברתיים מורכבים".

תקשורת אישית

לדבריה של רות, התקשורת שלנו עם העולם החיצון, ולא רק עם ילדנו, חשובה לא פחות. "הורים רבים מייחסים חשיבות רבה לעושר הלשוני, מתוך תחושה ששפה עשירה יותר משקפת רמת חינוך וטיפול גבוהה יותר. ואכן עושר לשוני הוא דבר חשוב מאד, אך דווקא בגיל הרך, חשוב לא פחות להקפיד על עקרונות ה"שפה השלווה".

חשוב גם איך אומרים לא רק מה אומרים

כדי להגיע לתוצאות חיובית, ממליצה רות, להתייחס גם לאופן בו נאמרים דברים, כך שהם לא יפגעו ויקוממו, ולבחור בדימויים חיוביים, כמו גם להימנע מהילחצות כדרך תקשורת. השפה השלווה, מאפשרת לאדם שאיתו אנו מדברים, למצוא את מקומו בשיח. "היא פתוחה לאפשרויות, ומאפשרת ניואנסים. בכך היא נותנת לאדם השני להרגיש שזה בסדר להרגיש ולפעול בכל מיני דרכים. אפשר לומר שיש לה שלוש נקודות מאשר סימני קריאה".
 
 

"חשוב להקשיב לא רק למילים אלא גם ל"מוזיקה"

לדבריה של רות, בעולם המושלם אפשר היה למצוא אנשי צוות שמדברים עברית טובה ועשירה, בעודם משתמשים בשפה שלווה ועדינה, כזו שמתאימה לילדים, אבל לא רק. אך בעולם האמיתי, יש צורך לעשות פשרות כואבות, ובמקרה כזה, עקרונות השפה השלווה, חשובים יותר מעושר השפה עצמה. "קל יותר להעשיר שפה של ילד, להקפיד להקריא לו ספרות איכותית ומותאמת לגילו, לדבר איתו ולהקשיב לו בבית, מאשר לתקן את הנזקים של שפה תוקפנית, מעליבה או אטומה רגשית, אשר נאמרת על פי כל חוקי הדקדוק".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by