בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
חלומות מתוקים  

חלומות מתוקים

 
 
דקלה שטרן קיי

כשהלילה יורד והעיניים נעצמות, אנחנו מקווים שהילדים שלנו חולמים על נסיכים ואגדות קסומות, ולא על מפלצות ומכשפות נוראיות. על מה באמת הילדים שלנו חולמים? ממתי הם מתחילים לחלום, וכיצד זה משפיע עליהם? סיפורים לשעת לילה מאוחרת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
איפה נגמר החלום ומתחילה המציאות? (צילום:all spice1-flickr.com)
 איפה נגמר החלום ומתחילה המציאות? (צילום:all spice1-flickr.com)   
על מה חולמות האיילות בלילות? טוב, כולם יודעים שהן חולמות שהפילות באו לשחק איתן בגולות והן מכסחות אותן וזוכות בכל הקופה. גם הילדים שנרדמים בלילה לצלילי השיר חולמים, לפעמים, על משחקים עם חברים וניצחונות סוחפים. ולפעמים לא. על מה חולמים הילדים בלילות? "קיימים מחקרים שטוענים, כי שלב של "שינה פעילה", מופיע גם אצל עוברים ברחם בשלבים מתקדמים של ההריון, ומכך מסיקים שהתינוק מסוגל למצב של חלימה עוד בהיותו ברחם", אומרת שרית ארביב-ימיני, פסיכולוגית התפתחותית.

כיצד ניתן לדעת כי התינוק חולם?

"בספרו של ד"ר אבי שדה, 'לישון כמו תינוק', הוא מציין שחקר החלום אצל אדם בוגר, מתבצע לרוב באמצעות הסתמכות על דיווח מילולי. יכולת ביטוי ממצומצמת מזו של המבוגרים, היא בהחלט הסיבה שחקר חלומות אצל תינוקות וילדים הוא מוגבל. חקר חלומות של ילדים מתבצע בצורה עקיפה, ע"י הערכת משך שנת החלום בשלבים שונים בהתפתחות". אצל התינוק, אומרת ארביב-ימיני, שנת החלום מתבטאת בחוסר שקט, נשימה לא סדירה, תנועות קצרות, מהירות של קצות האצבעות, התרוצצות מהירה של העיניים, עוויתות או חיוכים תוך כדי שינה. כתוצאה מכך ישנה הנחה שהתינוק חולם, אבל חשוב לציין שחלימה יכולה להתרחש גם בשינה שקטה שאינה שנת חלום.
 

לישון בלי לחלום?

 
נכון שנדמה כאילו ההנקה והצווחות שמלוות את כאבי הגזים נמשכות נצח, אבל למעשה תינוקות רכים מבלים אחוז גדול מהיום בשינה. במקום להשתרע ולהירדם ברגע שהם עוצמים את עיניהם, אנחנו מתעקשות להרהר בשאלה, "על מה הם חולמים". הרי אין להם, בעצם, כמעט על מה לחלום. בלי לכלול את כל עניין הלידה והשהייה בבית החולים, אין להם מספיק חוויות חדשות "להשתמש" בהם בחלומות.

מה באמת קורה שם, בראש הקטנטן?

ארביב-ימיני: "על פי הפסיכואנליזה ,החלום הוא כמו חלון למשאלות ולדחפים שלא באים לידי ביטוי בזמן ערות. פרויד טען שבחלומות קיימים תהליכי חשיבה ראשונית – חוקי חשיבה שמונעים ע"י דחפים ומשאלות. מקובל לחשוב, שחלומות של תינוקות וילדים מבוססים על חוויות ותחושות מתוך עולמם הפנימי, שבשלב הראשוני מבוססים על חום, קור, רעב וכו'. אבל למעשה החלום הוא בדרך כלל שילוב של אלמנטים מתוך המציאות, יחד עם תהליכים נפשיים שעוברים על הילד. בניגוד למבוגרים או לילדים בוגרים, התינוק מבלה את מרבית השינה שלו ב"שנת חלום", או "שינה פעילה", וזה כנראה נובע מתשתית לא בשלה של מערכת העצבים המרכזית. בזמן שנת החלום, המוח נמצא בפעילות מואצת, וייתכן שזו הדרך לאספקת הגירויים שנחוצים להתפתחותו".
 

חלומות של אתמול

לד"ר זיו מאיר, פראפסיכולוג, ומנהל מכללת "ברק" לרפואה משלימה, יש תיאוריה שונה ומעניינת: "פגים חולמים מגיל שבועות ספורים, זה נבדק במעבדות שינה, ורואים תהליך חלימה. הפסיכולוגים מנסים להסביר שמדובר בהתפתחות של נוירונים, אבל בסופו של דבר, אין תשובה חד משמעית. על פי התיאוריה שלי כפראפסיכולוג, וכמי שעוסק בשחזור גלגולי נשמות, התינוק מבלה זמן רב יותר במצב של חלימה, כיוון שהוא נמצא בתהליך הסתגלות לחיים האלה, ושרוי בזיכרונות מהעבר. כלומר, מחיים קודמים".

זכרונות מאפריקה

עפ"י ד"ר מאיר, ילדים עד גיל שלוש או ארבע, עשויים לזכור את החיים הקודמים שלהם בבהירות מסוימת, ולדווח על כך להורים דרך ציורים, סיפורים שהם ממציאים, וכדומה. "ההורים נוטים לנפנף ולהתעלם בתירוץ של "דמיון פורה" שיש לילדים שלהם, אבל בתרבויות אחרות, למשל בהודו, בתרבות הדרוזית, כשילד מספר סיפור, ניגשים לבדוק את מידת האמיתות שלו". תינוקות זוכרים המון, הוא אומר. "בגיל מוקדם הם מתחילים לחייך ולמלמל, גם כשהם נמצאים לבד. הם נועצים מבט בנקודה מסוימת, ואין שם אף אחד. תינוקות רואים דברים שאנחנו לא רואים".
 
 

החלום ושברו

חולמים על אמא (צילום: raul d50-flickr.com)
 חולמים על אמא (צילום: raul d50-flickr.com)   
ככל שהילד גדל, הופכים החלומות שלו דומים יותר ויותר לשלנו, ה"גדולים", ומושפעים מאירועים שמתרחשים במציאות. ארביב-ימיני: " ד"ר אבי שדה, מתאר בספרו מחקרים שעוסקים בתוכן החלומות בגיל הרך. על פי המחקרים, חלומות של ילדים בני שנתיים- שלוש (על פי דיווח מהם) מאופיינים בהיותם קצרים, כוללים בדרך כלל ביטויי רגשות מעטים, ולא מהווים או יוצרים סיפור מורכב. חלומות רבים עוסקים בבעלי חיים, וחלק קטן עוסק ישירות בהורים או בדמויות מפתח אחרות. רוב החלומות עוסקים בצורך כלשהו במשאלה של ילד, ובחלומות רבים מופיעים עניינים וחוויות שהתרחשו במציאות, סמוך לחלום". ד"ר מאיר: "סביב גילאי ארבע או חמש, יש דעיכה של הזיכרונות מהחיים הקודמים, למרות שיש כאלה שעדיין זוכרים, במיוחד אם יש להם עניין לא פתור".

ומה לגבי חלומות רעים, סיוטים?

ארביב ימיני: "מבחינה התפתחותית, קיימים "צמתים התפתחותיים", שמאופיינים בהופעת פחדים, וזה נורמלי. אחד הצמתים, נמצא סביב גיל שלוש. הפחדים יכולים לבוא לידי ביטוי במצבי ערות או במצבי שינה, וחלומות רעים בשלב הזה, הם לא משהו חריג אלא להיפך, נורמלים לחלוטין".

החלומות והפחדים השונים, היא אומרת, הם ביטוי לקונפליקטים שונים וסערות רגשיות, כמו למשל, מעבר מקום מגורים ושינוי אווירה, כניסה לגן חדש, הולדת אח, גמילה מחיתולים ועוד. "לפעמים מדובר גם בחוויות פנימיות, שלא נשענות על אירועים חיצוניים. קונפליקטים ומערבולות רגשיות שכל ילד חווה בצורה נורמטיבית".

האם במציאות כמו בחלום?

עם זאת, ארביב-ימיני מתרה בהורים, להיות קשובים ודרוכים לתדירות ולעוצמה של החלומות, כדי לוודא שהן לא חורגות מעבר לתחום הסביר. "צריך גם לבדוק את התפקוד של הילד בשעות היום כדי לדעת אם מדובר בשלב התפתחותי שיחלוף או שיש צורך בבדיקה מעמיקה יותר של מצבו הרגשי". כלומר, לברר האם יש איזה ילד בגן שמציק לו באופן קבוע, או גרוע מזה. בלי להיכנס לחלומות רעים בעצמנו, צריך פשוט לשים את היד על הדופק.
 

איך תומכים בילד שחווה סיוט?

ארביב-ימיני: "חשוב לתת לו תמיכה ועידוד. הפחד או המצוקה שהוא חש הם אמיתיים, ואסור לבטל אותם, אלא לתת את התחושה שיש "בסיס בטוח", יש על מי לסמוך, ויש מי שיכיל את החרדה, ירגיע וישמור עליו". ד"ר מאיר מסכים: "אסור לשלול את מה שהילד אומר בטענה ש"אין מפלצות", למשל. צריך לשחק את המשחק, ללכת עם הילד, ולגרש את הפחדים, ממש בצורה פיזית. כמו למשל, לתלות בחדר לוכד חלומות או להשתמש בסמל כל שהוא שהמפלצות חוששות מפניו. מה שחשוב הוא גם לא לתת לחלומות הרעים ול"אמצעי ההתגוננות" מהם, משמעות גדולה מידי. לא לשאול "נו, היה לך חלום רע הלילה?", אלא לתפקד בהתאם לצרכים של הילד. לא לתת לזה משמעות חזקה מידי".

מציאות ודמיון

ארביב-ימיני ממליצה על התמודדות דומה, ומחלקת אותה לשני חלקים: בלילה וביום. "כשהילד מתעורר בלילה מחלום רע, צריך לגשת אליו, לחבק ולהרגיע, תוך שימוש בטון רך ובמילים שמשדרות בטחון, בהתאם לאינטואיציה הטבעית של כל הורה. אפשר לשבת כמה דקות ליד המיטה שלו, אבל לא לישון ביחד או להעביר למיטה של ההורים". ביום היא ממליצה על התמודדות מונעת: "במהלך טקס השינה, אפשר לשוחח עם הילד על החלומות הרעים, תוך נרמול המצב והבטחה שיש מי ששומר עליו. אפשר להשתמש בסיפורים כמו "ספר הלילה טוב" של אלונה פרנקל, הסיפור "למה בכתה שגית הלילה", מתוך "הנשיקה שהלכה לאיבוד" של דבורה עומר ואחרים. אפשר להשתמש בטכניקות שונות כמו פיזור "אבקת קסמים" דמיונית, שמגינה מפני חלומות רעים, להכין עם הילד "דף חלומות טובים" וכדומה, כיד הדמיון הטובה עליכם".

עם זאת, היא חוזרת ומדגישה, שאם משך ותדירות החלומות הרעים מתגבר, והילד נסער בעקבותיהם בצורה יוצאת דופן, צריך לבדוק אלמנטים נוספים בתפקודו היומיומי. אם מתעוררים קשיים נוספים כמו התקפי זעם, נסיגה התפתחותית בתחום כל שהוא, מופנמות יתר ובעיות נוספות, כדאי לפנות לייעוץ ולבדיקה מעמיקה יותר.

איך שלא נסתכל על זה, חלק גדול מהחיים שלנו עובר תוך כדי שינה, כך שחלומות הם גורם שאין לזלזל בו. לפעמים הילד צריך רק אוזן קשת וחיבוק, ולפעמים אנחנו נדרשים ללבוש את מדי האביר שלנו ולהילחם בדרקון עם שלושת הראשים. עולם הדמיון שלנו מסתורי ומעניין, וכך גם זה של הילדים. חלומות פז.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by