בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בלי עין הרע 

בלי עין הרע

 
 
נויה נרדימון

אם אתם ציניים גדולים שלא מאמינים בקמעות, אבל מאמינים בטרנדים אופנתיים עכשוויים, כדאי שתנסו לענוד איזה קמע חיפושית ומי יודע, אולי היא גם תעזור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חרפושית ישראלית: החרק מת במוות טבעי (דודי ויצמן)
 חרפושית ישראלית: החרק מת במוות טבעי (דודי ויצמן)   
הקמע, שפירשו בארמית קשר, הוא למעשה אובייקט שיכול להיות עשוי מחומרים שונים. מיוחסם לו תכונות ריפוי, הגנה ושמירה מפני צרות צרורות מבלי שהעונד יצטרך לעשות דבר. כוחו של הקמע טמון בצורך הבסיסי של האדם לקוות שהכול יהיה בסדר. יש מי שהיסטורית הקמעות עברה אצלו במשפחה וזה חלק ברור מחייו ואמונתו ויש כאלה שמחפשים את האור בקצה המנהרה בזמן צרה ורק אז הם נחשפים לעולם הקמעות ובוחרים לפתע להאמין בהם, בתקווה שישפיעו בשינוי הגורל המר.

המצרים האמינו בעין של הורוס, הסינים באבנים והיהודים במזוזה. כמו שנאמר 'איש באמונתו יחיה' ואת הקמע שלו יבחר לעצמו על פי אמונתו.
 

זה רק תכשיט?

 
התכשיטים בקבלה, נוצרו מתוך אמונה כי לאותיות יש אנרגיה גדולה ולכן על רוב התכשיטים תמיד יהיו רשומים משפטים או רצף אותיות. כלל ברזל בקבלה הוא שאסור לדעת את תוכן הכיתוב שעל הקמע, אלא רק לדעת לשם מה הוא נועד וזאת על מנת למנוע פרשנות שגויה למשפט הכתוב ובכך בעצם להוריד מכוחו.

דן רווה, יבואן מדליוני זכוכית מהולנד ופורטוגל, חשב שהכול הולך לו חלק, אלא שאז התחילו להגיע אליו תלונות מלקוחות על התליונים שנפלו ונשברו להם: "דיברתי עם היצרן שלי בהולנד, מספר דן, והוא הציע לי להוסיף כיפת כסף על הזכוכית כדי שהתליון לא יישבר". דן, שלמד קבלה בעברו, החליט לעצב את אותה כיפת כסף וליצור מהחומר אות: "ענדתי את המדליון והרגשתי דפיקות לב חזקות, הוא מספר בהתרגשות, אז הבנתי שלאותיות יש באמת כוח".
 
תיקון לנשמה (דן רווה)
 תיקון לנשמה (דן רווה)   
מאז דן מעצב קמעות בשימוש של משפטים הלקוחים מתוך התורה וספר היצירה. הוא כותב בכתב עברי מקורי (משנת 800 לפני הספירה) שהיה נהוג עוד בתקופתו של המלך שלמה. רוב הקמעות עשויים כסף: "בחרתי לעצב בכסף, מסביר דן, כי הוא ידוע כחומר שמסייע ללא כל תנאי. הזהב, לעומתו, מעניק אנרגיה לעונד אותו רק אם 'מגיע' לו עזרה, המתכת, לעומתם אינה צפוייה באשר אם תעניק סיוע או לא, והנחושת מבחינתה, נותנת אבל בתנאי שהיא מקבלת חזרה באופן שווה".
 
 

אבנים טובות

תליון היצירה (דודי וייצמן)
 תליון היצירה (דודי וייצמן)   
דן מאמין שברגע שעונדים את הקמע, צריך לדעת לשחרר ולהאמין בו שייעשה את עבודתו נאמנה. לעומתו, פמלה הררי, מעצבת תכשיטי אבנים בציפויי זהב, אשר יש שרואים בהם קמעות, לא ממש מאמינה במה שאומרים אלא יותר במה שמרגישים כשעונדים את התכשיטים שלה: "כל אחד אומר משהו אחר: אחד יגיד שאבן מסוימת טובה לזוגיות ואהבה ואחר יגיד על אותה אבן שהיא מרפאה ממחלה. מה שחשוב זה שהאדם שעונד אותה ירגיש טוב. ככה אני בוחרת את האבנים שאיתם אני מעצבת".

פמלה הררי למדה צורפות באנגליה ואת ההתמחות עשתה בפריס: "אני טוענת שזה בדם, היא אומרת בחיוך, טכניקות אפשר תמיד לשפר, או שיש לך את זה או שאין לך את זה". נראה שלפמלה יש את זה ובגדול. כל עבודותיה הן עבודת יד מתחילתן ועד סופן. היא לא משתמשת בתבניות יציקה ועובדת על כל פריט ופריט בידיה. היא מעצבת ב-22 קראט ו- 24 קראט: "אני אוהבת את הצבע, מסבירה פמלה, וזה מבחינתי הכי קרוב לטבע שאני מגיעה". את האבנים היא קונה בבורסה או במקומות מרחבי העולם: "אני קונה איפה שכולם קונים אלא שאני מחפשת דברים שונים, ועל כן אני מלטשת אותן מחדש בצורות שונות ומביאה אותן למשהו אחר".
 
"יש האומרים כי זה עזר להם להירפא" (דודי וייצמן)
 "יש האומרים כי זה עזר להם להירפא" (דודי וייצמן)   
לא מזמן היא הביאה מסין סמלים עשויים אבן אגת אדומה בשלל צורות כמו דרקון, פרח לוטוס ועוד. "את הצורות הללו, מספרת פמלה, היו האמהות תופרות לילדים על הבגד כדי שישמרו עליהם בדרך מהבית לבית הספר. הסיפור הזה נגע בי. זה משהו שאני כן מאמינה בו ויכולה להתחבר אליו". בתוך שלל תכשיטי הזהב ניתן למצוא אוסף עשיר של אבנים: ג'ייד בצבע לבנדר, אבני אמרלד ומנדרין גרנט כתומה מאפריקה, גילופים מרהיבים בעבודת יד על ג'ייד ירקרקה, פרופיל אישה על קורל ורדרדה, אבני אופל כסופות אשר קבלו את צורתן בתוך צדפה, "עין" מציצה מתוך אגת אפרפרה וגם יהלומים בליטוש ידני.

מיתוסים ומיתולוגיה

דודי וייצמן, גם הוא שייך למעגל הסקפטיים, למרות שהחלום שחלם לפני כמה שנים אשר בעקבותיו הוא החל לעצב תכשיטים, מחייב, כביכול, אמונה שלמה: "היה לי חלום שבו הסתובבתי בירושלים וחיפשתי אבן ירוקה. כמה שנים אחרי כן, כשהסתובבתי עם חבר ברחוב, עמד שם זקן תימהוני שאמר לי בחצי עברית חצי ספרדית: 'אתה מחפש את האבן'". דודי מצא האבן ומאז הוא מעצב תכשיטים מצריים, טיבטים ויהודיים. בין שלל הדגמים המיוחדים ניתן למצוא את תליון החרפושית - קמע נפוץ מתקופת מצריים העתיקה, בה האמינו שהחיפושית מביאה מזל טוב לחיים כאן ולחיים בעולם שאחרי.
 
קופסאת המשאלה: ההוראות כבר בפנים (דודי וייצמן)
 קופסאת המשאלה: ההוראות כבר בפנים (דודי וייצמן)   
"התליון עשוי משלד של חיפושית אמיתית, מספר דודי בחצי חיוך, זו חיפושית שחיה שמונה חודשים ומתה. אני לא הורג אותן, חס וחלילה, פשוט מחזור החיים שלה קצר. יש סטודנטית לביולוגיה שאוספת לי אותן". התליון האהוב על דודי הוא קופסת המשאלות: "זה מעין תליון שעובד על התת-מודע, המגיע עם הוראות".

דודי עובד בעבודה ידנית בלבד בלי שום סקיצות ממוחשבת. התכשיטים שלו עשויים כסף, זהב ואבני רובי, ספיר, אמרלד, יהלום ו אבנים חצי-יקרות. באתר שלו, יש הסברים מפורטים על ההיסטוריה הקדומה של כל תכשיט ותכשיט ולמרות הכול, דודי עצמו לא מאמין בקמעות בכלל: "אני מאוד מתנגד לקונספט של קמעות. אני יודע שאנשים עונדים את התכשיטים שלי, וכי זה משפיע עליהם. הם מגיבים ומספרים לי כמה זה עוזר להם. אישה אחת קנתה אצלי קמע ונכנסה להריון. אם זה עושה להם משהו, אני בטח לא מתנגד, אבל כשאנשים באים אליי לרכוש קמע שיעזור להם בדבר זה או אחר, אני בפירוש אומר שזה לא קמע!".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by