בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זקיקים של תקווה  

זקיקים של תקווה

 
 
רויטל קיבק- ארמה

לעיתים הטבע אינו נמצא בתיאום עם הכמיהה הגדולה להביא ילד לעולם באופן טבעי. פעם קראו לזה עקרות, היום מדובר בטיפולי פוריות עם אחוזי הצלחה מרקיעים. מה עושים כשלטבע חוקים משלו?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא על הטבע לבדו (צילום:sxc)
 לא על הטבע לבדו (צילום:sxc)   
מה עושים כשהטבע מכתיב חוקים משלו, ומה שנראה לכאורה כדבר פשוט שמתרחש אצל כולם, דווקא אצלכם זה פשוט לא קורה. ראיון עם פרופ' משיח, גניקולוג, אבי הפריות המבחנה בישראל, ומבכירי הרופאים המתמחים בטיפולי פוריות בארץ.

מתי נדע שיש בעיה להיכנס להריון?

אם אחרי חצי שנה של ניסיונות אין כניסה להיריון, כדאי לגשת לבדיקת אי פוריות ראשונה. יש הממליצים על שנה, אך אני טוען כי לעיתים מחמיצים זמן לחינם.

מה מתרחש בדיקת אי הפוריות הראשונה?

בבדיקות הראשונות, גם לגבר וגם לאישה, אנחנו מתשאלים את הפציינטים, אודות ההיסטוריה הרפאית שלהם, הרגלי חיים, תכיפות יחסי המין, העבר המיילדותי, אופי מחזורי הווסת, ניתוחים או מחלות בעבר, ומחלות משפחתיות וגנטיות.

לגבי האישה:

- אם אישה עשתה הפלות מלאכותיות או ניתוחים בבטן, קיים סיכוי סביר, שנגרמה לה עקרות תצוצרתית-מכנית. במקרה זה נפנה לצילום רחם.
- כיוון נוסף הוא של הפרעה הורמונלית: ווסת לא סדיר או העדר ווסת, השמנת יתר, שיעור יתר או אקנה, כל אלו מעידים על אפשרות של הפרעה הורמונלית, ואז הבירור ילך לכיוון הזה.

לגבי הגבר:

נבדוק האם הוא עבר מחלות שהצריכו טיפול בקרינה או שמא מקצועו חושף אותו לקרינה, וכתוצאה מכך לנזקים באשכים. האם בילדותו עבר ניתוחים באזור האשכים כגון, ניתוח לאשכים טמירים (אשכים שלא ירדו לשק האשכים). בבדיקת האשכים, אם האשכים הם קטנים מדי או שיש ורידים באשך, הרי שזה מרמז על בעיה. גם ממבנה איבר המין ופיזור השיעור, ניתן לקבל תמונת מצב ראשונית לגבי אפשרות של אי הפוריות אצל הגבר.
 

בדיקה שניה ויסודית

 
הגבר יופנה לבדיקת זרע, והאישה לבדיקת דם הורמונלית ולצילום. עם תוצאות הבדיקות הללו, ניתן כבר לקבל אבחנה, היכן קיימת בעיה של אי פוריות. באופן כולל ניתן לקבוע, שהיום ניתן לפתור את בעיית האי פוריות ב- 99% מהמקרים.

אי פוריות אצל האישה:

- שחלות פוליציסטיות – תסמונת שבמלוא פריחתה, מתבטאת בנטייה להשמנה, שיעור יתר, אקנה, ווסת שלא סדיר או אל ווסת. בבדיקת אולטראסאונד ניתן לראות שחלות גדולות, שיש בהן ציסטות רבות וקטנות. זוהי תופעה של חוסר ביוץ עם נטייה לעליה בהורמונים זכריים בגופה של האישה.

- אנדומטריאוזיס – תופעה שנחשבה לפחות שכיחה בקרב נשים יהודיות, אולם הסתבר ששכיחותה משמעותית. זה מצב שבו רירית הרחם (האנדומטריום) הגיעה לאגן והשתרשה באיברים שונים שבו, כגון השחלות, המעיים, או החצוצרות. רירית זו מגיבה לשינויים ההורמונלים המתרחשים מידי חודש בגופה של האישה, וכך בתום המחזור החודשי, מופיע דימום גם באיי הרירית האלו, שאינם במקומם. דימומים אלו מביאים לתגובה דלקתית וליצירת הידבקויות בחלל האגן והבטן, בין השחלות, החצוצרות והמעיים. המחלה גורמת גם לכאבים, לעתים עזים, בעיקר בימי המחזור החודשי. בנשים צעירות הסובלות מכאבים עזים במחזור, יש לחשוד בקיום של אנדומטריאוזיס, ולטפל בו בטרם יגרום לנזק מקיף. אנדומטריוזיס עלולה לגרום לאי פוריות מכנית קשה.
 

אי פוריות אצל הגבר:

קיים ספקטרום נרחב במרכיבי הזרע כגון-בנפח, בריכוז, בתנועתיות ובאיכות הזרעונים. זרע תקין צריך להכיל לפחות 20 מיליון זרעונים ב- CC אחד. לביצוע ההפריה זקוקים ל 3-4 סמ"ק בכל יציאת זרע. צריך שתהיה בו 40% תנועה ושיהיה בצורות נורמליות, לפחות ב- 14% מהזרעונים. זרע לקוי נחשב זה שבו אחד הפרמטרים או אחדים מאלו, נמוכים מהנורמה. יש דרגות שונות של זרע לוקה: הקלות הן אלו בהן ריכוז הזרע או תנועתיותו ירודים במידה קלה, עד למקרים קיצוניים בהם לא נמצא זרע כלל. במקרים של זרע לקוי, יש לבצע לגבר בדיקות הורמונליות.

אי פוריות בלתי מוסברת

כאשר, למרות הבדיקות שבוצעו, לא נמצא הסבר לקושי להרות.

הטפול באי פוריות:

טיפול הורמונלי להשריית ביוץ והזרעה תוך רחמית

בטבע, אצל אישה נורמלית המבייצת בכל חודש, מגויסים מס' זקיקים, אבל רק אחד מהם מגיע לבשלות ומבייץ. הביצית החורגת מהשחלה בעת הביוץ, נקלטת ע"י החצוצרה, ומצד שני, הזרע שנשפך לנרתיק, בעת המגע המיני, "מטפס" דרך צוואר הרחם וחלל הרחם, מגיע לחצוצרה, ושם נפגש עם הביצית ומתרחשת ההפריה. הביצית המופרית נודדת בחצוצרה לכיוון הרחם במשך 5 ימים, תוך שהיא מתחלקת שוב ושוב, ויוצרת עובר. העובר בשלב הבלסטוציסט, מגיע לרחם ומשתרש ברירית וכך נוצר הריון.

במקרים של חוסר ביוץ, וכן במקרים של זרע לוקה קלות או אי פוריות בלתי מוסברת, אנו מנסים לחקות ואף לשפר את ביצועי הטבע: משתמשים בתרופות (גונדוטרופינים), שביכולתן לגייס יותר זקיקים (מבנים מיקרוסקופים המכילים את הביציות), ולגרום להבשלה של יותר מאשר ביצית אחת, ובכך מגבירים את פוריותה של האישה. את הזרע אנו מרכזים ("משביחים" על ידי צנטריפוגציה, טוענים אותו בצינורית דקיקה, ומזריקים לתוך הרחם, ובכך "מקרבים את הזרע לביציות, ומשפרים את סכויי ההפריה. אם הכדורים והזריקות לא עוזרים בתוך חצי שנה, נעבור להפריה חוץ גופית, שבה מגלים לפעמים פגמים שלא ראינו מקודם, ביצית לקויה או זרע שלא חודר היטב. אנחנו ממוקדים יותר בבעיה.
 
 

הפרייה חוץ גופית מיידית

יוצאים למסע בעקבות הפוריות (צילום: sxc)
 יוצאים למסע בעקבות הפוריות (צילום: sxc)   
קיימים שני מצבים להפריה חוץ גופית מיידית:

1. כאשר נמצא זרע לוקה לחלוטין.
2. כאשר התגלתה בצילום הרחם סתימה חצוצרתית ברורה וקשה.


ליקויים בזרע

לאחר שנים רבות של ניסיונות טיפול רבים ומגוונים, נוכחנו שבאי פוריות קיצונית אצל הגבר אין אמצעי טיפול יעילים. משמע, אין בידינו אמצעים שביכולתם להביא לשיפור משמעותי באיכות הזרע. יש הסבורים שכאשר קיימים ורידים מורחבים באשך (ווריקוצלה), ניתוח לחסימת הורידים (לרוב בצד שמאל) עשוי לעזור. אולם אנו, רופאי הפוריות, סבורים שבמקרים הקשים, אין תועלת בניתוח, ויש לעבור להפרייה חוץ גופית.

בשנים האחרונות אנחנו מסוגלים לקחת זרעונים בודדים עם תנועה מינימלית ולהזריק אותם, בשיטות של מיקרומניפולציה לתוך תא ביצית וליצור הפריה. זו פעולה מכנית, העוקפת תהליכים ביולוגים מסובכים ומורכבים. ניתן היום, גם במקרים שאין זרע כלל, לקחת ביופסיה מהאשכים, לחפש בה זרעונים בודדים, ולהזריקם לביציות. בעזרת המיקרומניפולציה, אנו מצליחים היום להשיג הפריות והריונות גם במקרים שבעבר היו חשוכי מרפא, ונזקקו לתרומת זרע מבנק הזרע.
 

פוריות האישה – עד מתי?

אחרי גיל 45, נדיר שנמצא אישה שהרתה ספונטנית או בטיפול, כיוון שהכישלונות בטיפולי הפריה בגילאים אלו רבים. גם אם יש קליטת הריון, העוברים פגומים בשל מבנה כרומוזומלי פגום. מעל גיל 40 ואפילו בהתקרב לגיל 40, הפוריות מתדרדרת משמעותית, היות ורוב הביציות לקויות, ואינן מסוגלות ליצור עוברים בריאים. רוב הנשים תתקלנה בקשיים מרובים בגיל 42-43, ורובן המכריע לא יהיה מסוגל להרות בגיל 45 ויותר. נשים רבות טועות בהבנה שהן פוריות כל עוד יש להן וסת סדירה. הבנה שגויה זו מביאה לכך, שנשים רבות דוחות את ההריון בגלל קריירה או היות ולא מצאו את בחיר ליבן. כשנשים אלו "מתעוררות בגיל 43 ויותר, הן כבר "אחרו את הרכבת". קופות החולים ממליצות לתת טיפול רק עד גיל 45, כי כל טיפול אח"כ זה בזבוז של משאבים. במקרים כאלו אנחנו ממליצים לפנות לתרומת ביצית.

תרומת ביצית לא על חשבון המדינה

החוק בארץ מתיר תרומת ביציות רק מנשים שנמצאות בעצמן בטיפולי הפריה. לאחרונה אין נכונות של נשים מטופלות לתרום מביציותיהן, ואנו נאלצים לפנות לתרומת ביציות בחו"ל. לצערנו, מרבית קופות החולים אינן ממנות את הטיפולים בחו"ל. לאחרונה החליטו קופות החולים מכבי ומאוחדת, לתמוך (חלקית) בתרומת ביציות מחו"ל, ואנו תקווה שגם קופות החולים האחרות יעשו צעד הומני חשוב זה. אישית אני חושב שמוטב שנאפשר לנשים תרומת ביצית, מאשר למשוך אותן לטיפולים ארוכים וכואבים. זה בזבוז גדול, כיוון שהוא ממומן עד גיל 45.

כדאי לגשת לחוות דעת מקצועית של רופא נוסף

מקרה לדוגמא: הגיעה אלי אישה שעברה 31 טיפולים. מצאתי בעיה שלא שמו לב אליה, טיפלתי בה והיא הרתה. רצוי תמיד לפנות להתייעצות נוספת. לפעמים רופא אחר רואה דברים אחרת, ויש פתרון.

פרופ' משיח מסכם: "טיפולי הפוריות כואבים ומתסכלים נפשית. הנשים הן אלו הנדרשות, לרוב, להקרבה גופנית ונפשית. עלינו להעריץ נשים אלו, המוכנות לעשות הכול על מנת להשיג את הזכות לאימהות.אין למצוא הקרבה דומה כזו בארצות או בעמים אחרים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by