בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
התינוק של סבתא  

התינוק של סבתא

 
 
לימור גריף

התקשורת מציגה בפנינו סיפורי הצלחה רבים, על נשים בגילאי החמישים ומעלה, שנכנסו להריון באופן מפתיע. מיד תגלו את האמת הערומה, העומדת מאחורי פוריות בגיל השלישי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בהחלט לא שכיח
 בהחלט לא שכיח   
פעמים רבות אנחנו שומעים באמצעי התקשורת על סיפורי הצלחה מדהימים של נשים בגיל השלישי, שעשו את הבלתי יאמן, והביאו תינוק לעולם. "אם הן יכולות", אנחנו חושבות? כנראה שהכל אפשרי. אך מהומה תקשורתית מחד, ומציאות עגומה במקצת מאידך.

ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי, גניקולוג במחלקת נשים ויולדות, במרכז הרפואי הדסה עין כרם, ועוסק במחקרים רבים בתחומי הפוריות בגיל המבוגר, טוען כי נטייתן של נשים בישראל ובעולם, לדחות את מועד הפוריות בשל קריירה, לימודים ותחושה כי לכל דבר יש זמן, עלולה לגרום להן לפספס את רכבת הפריון.

התקשורת מציעה לנו את סיפור הלידות המאוחרות כמשהו אפשרי, הייתכן?

"למעשה כמעט כל הנשים שיולדות אחרי גיל 45, ילדו מתרומת ביצית של אישה (צעירה) אחרת".

ברוך שלא עשני אישה

ההבדל העקרוני בין פוריות נשים לזו של גברים הוא, שפוריותן של נשים, יורדת עם הגיל, ונפסקת בשלב מסוים, ואילו תאי הזרע הגבריים מיוצרים כל הזמן, כך שגברים נשארים פוריים גם בגיל מתקדם. ד"ר גיאלצ'ינסקי מסביר כי כל הביציות שיש לאישה בוגרת, נוצרו בהיותה עובר ברחם אימה, ומאגר זה אינו מתחדש. בנוסף ישנו דלדול מתמיד במאגר הביציות, שמתחיל כבר בשלב הרחמי, וממשיך לאורך חיי האישה. כאשר אישה מגיעה לגיל הפוריות, היא מצוידת במלאי מוגבל של ביציות, אך כזה אשר נמדד במושגי שפע.
 

ביציות עם נוסטלגיה

 
מנגנון הפעולה המדעי, מבהיר גיאלצ'ינסקי, מתאר מוות עצמי של ביציות (מצב שבו התא משמיד את עצמו) או הרס של תאי התמיכה שסביב הביצית (דבר המוביל למות הביצית). למעשה, תהליכי איבוד הביציות מתרחשים כל הזמן, בעוד האצה של אובדן הביציות, ניכרת כבר בסביבות גיל 35, בו ניתן להבחין בירידה משמעותית. "אישה בסביבות גיל 38, מסתובבת עם ביציות בנות 38 שנים. מכיוון שהביצית היא תא שאינו מתחלק ואינו מתחדש, היא צוברת בתוכה נזקים שפוגעים באיכותה".

פגיעה באיכות, משמע, קושי להיכנס להריון. מי שכן נכנסת להריון, עשויה לשאת עוברים בעלי הפרעות כרומוזומאליות רבות, שגורמות להפלות מרובות. סיכויי ההפלה של אישה בסביבות גיל 40, נעים בסדר גודל של 30%, כאשר אצל צעירה, סיכויי ההפלה עומדים על 15%. כמו כן, ישנם עוברים שלא יפלו, אך בשל בעיה כרומוזומאלית שעשוייה להתרחש, הם ייוולדו עם פגמים גנטיים כמו תסמונת דאון. משום כך, מומלץ לאישה מעל גיל 35, לקיים בדיקת מי שפיר. ד"ר גיאלצ'ינסקי מדגיש, כי רוב טיפולי הפוריות בארץ ובעולם, לא משיגים הריונות מעל גיל 45.
 

לא צעירה לנצח

בעוד הווסת מנופפת לשלום בסביבות גילאי 50 +, ד"ר גיאלצ'ינסקי מציין, כי מחקרים מדעיים רומזים על כך, שהפוריות מסתיימת כעשר שנים לפני גיל סיום המחזורים, כך שנשים שיש להם עדיין מחזורים סדירים, אינן בהכרח פוריות.

מאין מגיעים אלינו אותם סיפורי הצלחה?

מסתבר שהטבע כן עושה את שלו, אך לא לגמרי לבד. הריון בגיל 45, התחיל כאמור דרך תרומת ביצית של אישה אחרת. החוק בארץ מתיר לקבל ביצית מאישה שעוברת טיפולי פוריות בעצמה. כאשר נשאבות ביציות משחלתה, היא נשאלת האם תרצה לתרום חלק מהן. החוק מגביל את תרומת הביצית, רק מנשים העוברות בעצמן טיפולי פוריות, אולי מתוך הרצון להימנע מסחר בביציות. בכל מקרה קיים מחסור רב בביציות בארץ, ורוב התהליך נעשה בחו"ל (לרוב במדינות מזרח אירופה).

בתנאי מעבדה

ד"ר גיאלצ'ינסקי מסביר כי הרחם מתפקד בתנאי שיקבל גירוי מתאים, ולכן יכול לקלוט הריון גם בגיל מתקדם מאוד. התהליך צריך להתבצע כמעט במהירות האור. אורך חייה של ביצית שנשאבה הוא 24 שעות בלבד. עם שאיבתה, מפרים אותה עם זרע הבעל, ואז מתקבל העובר. את הרחם מכינים בצורה מדויקת לקראת קליטת העובר, ומגרים אותו על ידי מתן אסטרוגן ופרוגסטרון, שגורמים לעידוד צמיחת כלי הדם בתוך רירית הרחם. בדר"כ מגדלים את העובר בתנאי מעבדה למשך 72 שעות לפני ההחזרה לרחם. האישה מקבלת כמובן תמיכה הורמונלית למשך 8-12 שבועות, עד לשלב שבו השלייה, תהיה מסוגלת לייצר את ההורמונים הדרושים להחזקת ההריון.
 
 

מדוע נשים רבות לא מספרות בתקשורת על הטיפולים או על התרומה?

אל תהיי שאננה (צילום:sxc)
 אל תהיי שאננה (צילום:sxc)   
תרומת ביצית, לדברי גיאלצ'ינסקי, היא בעצם יצירת ילד, שאינו מהחומר הגנטי של האישה. ד"ר גיאלצי'נסקי מציין אוכלוסיות המנסות להרות באופן טבעי כל חייהם, ללא שימוש באמצעי מניעה, אשר מדגימות לנו, כי ישנה ירידה משמעותית בפוריות החל מגיל 35, ולמעשה לאחר גיל 45 לא מושגים כמעט הריונות. בעבודה שביצע, הראה כי בקרב האוכלוסייה בירושלים, השכיחות להרות באופן ספונטני וללדת ילד, הוא סביב 0.2%. מיעוט זה של נשים שהצליחו לחמוק מהשפעת הגיל, היו בעיקר נשים יהודית חרדיות, שלהן מספר רב של ילדים.

כיצד אותן נשים חרדיות שונות משאר האוכלוסייה?

מדובר בנשים שמהוות אחוז קטן מכלל האוכלוסייה, בעלות פוריות גבוהה יותר, שנוטות להעמיד את הפוריות הזו בנסיונות חוזרים ונישנים, מבלי להשתמש באמצעי מניעה, ובידיעה מוחלטת שזוהי מצוות הבורא. לאחר בדיקות נמצא, כי יש אחוז באוכלוסייה, בעל מטען גנטי מסויים, שמצליח להרות בגיל מאוחר. לאחר שנמצאו אותן נשים בעלות פוריות גבוהה, היה צורך למצוא, אילו גנים מתבטאים אצל אותן הנשים. חלק מהגנים קשורים למנגנון התמותה העצמית של התאים. אצל אותן נשים, נמצאו גנים בעלי אריכות ימים. גן אחר שהתגלה הוא בעל יכולת תיקון נזקים בתא.

אם נדע להבדיל בין אוכלוסייה אחת לאחרת, ונדע להבחין, האם אישה שייכת לקבוצה הנושאת גנים בעלי פוריות טובה או לקבוצה השנייה. בעזרת מחקר, נוכל בעתיד לקבוע ולומר כבר מגיל צעיר, עד איזה גיל תוכל אישה להכנס להריון.

לסיכום, ד"ר גיאלצ'ינסקי מציע לנו שניקח בחשבון שהפוריות הולכת ויורדת עם הגיל, ושלא נתפס לשאננות, ונחשוב כי ניתן להרות בכל גיל. "נשים עד גיל 35 יכולות להרות יחסית בקלות, בו בזמן שלאחר גיל 40, ייתכן קושי ניכר, וייתכנו אף מקרים של נשים לאחר גיל 40, שלא יוכלו עוד להרות". הבעיה היא שאין שום דרך כיום לדעת מתי אישה תסיים את הפוריות שלה. ניתן לאבחן זאת רק כשזה כבר קרה, ואז כמובן זה מאוחר מידי. כמו כן, כדאי לזכור, כי לנשים מבוגרות, יש יותר סיכויים לסיבוכי הריון שונים, כמו רעלת היריון, סכרת הריונית וניתוחים קיסריים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by