בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עד שתלדי לי  

עד שתלדי לי

 
 
רויטל קיבק ארמה

מה עומד מאחורי ההחלטה להיות אם פונדקאית? וכיצד יכולה אישה, לשאת תינוק ברחמה במשך תשעה חודשים, ואחר כך להיפרד ממנו לעולם?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל תשאלי, מה שעובר עלי (צילום:sxc)
 אל תשאלי, מה שעובר עלי (צילום:sxc)   
ההחלטה להפוך לאם פונדקאית, מסתבר, מורכבת ממה שחשבנו, ובאות בה לידי ביטוי מוטיבציות שונות, חלקן מודעות וגלויות, כגון הצורך להיחלץ מקושי כלכלי, אך חלקן פחות מודעות, ולעיתים אף סמויות מהעין, כמו הצורך להיות נאהבת.


על חוק הפונדקאות

חוק הפונדקאות, עוסק בהסכם בין הורים מיועדים לפונדקאיות, לפיו מסכימה הפונדקאית להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית, השייכת גנטית להורים המיועדים, לשאת את ההריון עבור ההורים המיועדים, ולמסור את הילוד לאחר הלידה להוריו. בתמורה לכך מקבלת הפונדקאית כסף.


מי רשאית להפוך לאם פונדקאית?

- אם חד הורית (גרושה, רווקה או אלמנה עם ילד אחד, ומקסימום 4 ילדים).
- גיל הפונדקאית יהיה בין טווח הגילאים, 22-38 שנים.
- על הפונדקאית להיות בת דתה של האם המיועדת.
- לא תתאפשר קירבת משפחה בין הפונדקאית להורים המיועדים.
 

מדוע מחוייבת האם הפונקאית, לקבל תמורה כספית?

 
"בדרך כלל המוטיבציה הגלויה והראשונית, קשורה במניעים תועלתניים וכספיים", אומר יניב כץ, פסיכולוג קליני, העוסק בין היתר באבחון מועמדות לפונדקאות, בעמותת, "מירב פונדקאות חובקת", המטפלת ומתווכת בין פונדקאיות לאמהות מיועדות. "האם הנושאת, רואה בפונדקאות דרך אפשרית להיחלצות מקשיים כלכליים או דרך לשיפור תנאי חייה וחיי ילדיה. מניע זה מקנה לקשר בין הצדדים את המימד המציאותי של התקשרות עסקית, ומדגיש את העובדה, שהאם הנושאת, מבצעת עבודה עבור הזוג, ושעליה היא מקבלת שכר. זהו היבט חשוב, מכיוון שהוא מסייע בתחימת גבולות המעורבות הרגשית, ומזכיר שבסופו של התהליך צפויה פרידה".


מניע כלכלי בלבד?

"ההתבססות על מניע תועלתני בלבד, עלולה להעמיד בספק את מידת האחריות שתגלה הפונדקאית, את נכונותה לוויתורים שונים, ואת מידת ההשקעה הפעילה בשמירה על שלום העובר, גם בהעדר פיקוח ישיר ורציף של ההורים. במילים אחרות, נדרשת מידה של מעורבות רגשית, נכונות להתמסר לתהליך, ורצון לנתינה ולסיוע לזוג, שישמרו את המעורבות וההשקעה של הפונדקאית, הן בשלום העובר המתפתח ברחמה, והן בתמיכה בחוויית ההורות אצל הזוג. כאן באות לידי ביטוי מוטיבציות נוספות הקשורות בהזדהות עם מצוקת הזוג, רצון לסייע, ורצון להעניק לזולת, את מה שנחווה אצלה בהריונותיה שלה, כחוויה משמעותית"

חשיבות הקשר

"בדרך כלל קיימות מוטיבציות אלו, במידה כזו או אחרת, כבר מתחילת התהליך, ולרוב הן מתפתחות ומעמיקות עם הרחבת הקשר בין הפונדקאית והאם המיועדת. גם היבטים אלה של הקשר בין שתי הנשים חשובים. הם מעלים את הסיכוי, שהפונדקאית תשמור כיאות על ההריון, אך בנוסף לכך, ואולי לא פחות חשוב מכך, הם תורמים להתהוותה של חוויה משמעותית אצל הפונדקאית סביב תהליך הפונדקאות והקשר עם הזוג, חוויה שעשויה להוות מקור לסיפוק רגשי בתוך ואחרי התהליך, כמו גם להוות מרכיב חשוב, בתחושת חיובית ובונה של הישג ומסוגלות, שהפונדקאית תשא איתה גם בעתיד, כשתחזור לשגרת חייה".
 

סוגיות שחשוב לברר

"לרוב, קיים גם רובד נוסף של מוטיבציות רגשיות, פחות מודעות, שחשוב לבררן במסגרת בדיקת התאמתה של מועמדת לתהליך הפונדקאות, מכיוון שהן עלולות ליצור מערכת ציפיות לא מציאותית, שתוביל בסופו של דבר לתסכול ואכזבה. למשל, פונדקאית המונעת בכניסתה לתהליך, בראש ובראשונה, על ידי צורך חזק להיות נאהבת, אולי כפיצוי על חסכים משמעותיים, עשויה אומנם ליהנות מתשומת הלב של הזוג כל עוד היא בהריון, אך עלולה לחוש ריקנות, דיכאון וניצול, אחרי מסירת התינוק להוריו, והפרידה מהזוג. צריך לכן לברר, את מערך הציפיות הלא מודעות הללו, טרם התחלת התהליך, להעריך את אפיוניו הייחודיים, את עוצמתו, ואת המידה בה הפונדקאית תוכל לשמור על פרספקטיבה מציאותית של מהות הקשר, גם לאורכו וגם לאחריו".

לא כל אחת יכולה להיות פונדקאית

"צריך להדגיש, שההערכה בדבר התאמתה של מועמדת לתהליך, צריך שתתבסס על תהליך הערכה מקצועי, שיסייע לברר באופן מעמיק, ככל הניתן, את אפיוניה האישיותיים והתפקודיים, וכן יאפשר להעריך את מכלול המוטיבציות המניעות אותה, להציע את עצמה לתהליך. כפי שצוין, קיימים במיועדת, כמו בכל אחד מאיתנו, רבדים של רגשות, פנטזיות וציפיות לא מודעים, שעשויים להוות גורמים משמעותיים שיעצבו את דרכי ההתקשרות שלה לזוג, וישפיעו באופן משמעותי על החוויה הרגשית, שתלווה אותה בתוך התהליך ואחרי סיומו. חשוב לכן לבררם עוד לפני התחלת התהליך, שהוא בבחינת "רכבת שיצאה מהתחנה, ואי אפשר להחזירה".

קווים לדמותה של הפונדקאית

"באופן כללי ניתן לומר, שבמיועדת לפונדקאות צריך שיבואו לידי ביטוי, מכלול של אפיונים תפקודיים ואישיותיים, שיאפשרו לה לעבור את התהליך בנינוחות רגשית. היא צריכה להיות נטועה היטב במציאות, כלומר, להיות מודעת במידה מספקת למניעיה, ולהעריך נכון את כוחותיה, את הקשיים העומדים בפניה, ואת סיכוייה להתמודד איתם בהצלחה, ולהשיג את מטרותיה. קשיים אלו קשורים בנסיבות הפיזיות של ההריון (ועל אף שהתנסתה בהריונותיה שלה, אין הריון אחד דומה למשנהו, והיא צריכה להיות ערוכה לקשיים שבהם לא התנסתה עד כה), אבל גם בלחצים הנפשיים והרגשיים הקשורים בקשר עם הזוג, בקשר עם ילדיה, ובקשר עם משפחתה וסביבתה החברתית".

אשת חיל מי ימצא

"על המועמדת להיות מסוגלת לפתח מעורבות רגשית בקשר עם הזוג, שתתרום ליצירת שיתוף פעולה, הזדהות הדדית, ואווירה חיובית. יחד עם זאת להיות מסוגלת לנטרל או לשלוט ברגשות המתפתחים באופן טבעי כלפי ההריון המתפתח ברחמה. לבסוף, עליה להיות מסוגלת להתמודד עם הפרידה בסופו של התהליך, להיות מסוגלת "לסגת" מההשקעה הרבה והמעורבות שהיו כרוכות בתהליך עצמו, ולחזור לתפקוד מלא בחיק משפחתה, מבלי שהפונדקאות תותיר עקבות של תחושות כעס, תסכול, החמצה ומרירות. נהפוך הוא, במצב הרצוי, בין אם היא נותרת בקשר כלשהו עם הזוג ובין אם לא, היא יכולה לסיים את התהליך עם תחושות חיוביות של הישג, ייחודיות, הכרת ערך עצמה, וחווית שליטה טובה יותר על חייה".
 
 

נשמור על קשר?

בין שתי נשים (צילום:photos.com)
 בין שתי נשים (צילום:photos.com)   
"קשה לענות על שאלה זו בתשובה חד משמעית. הניסיון מלמד שזוגות והפונדקאיות שלהם, נותרו במגוון רחב של אפשרויות קשר, החל מהתבססותו של קשר חברות משמעותי, ששני הצדדים מעוניינים לשמרו, דרך ריווח והצטמצמות הקשר, וכלה בפרידה מלאה. נראה שהדבר תלוי במידה רבה בסוג הקשר שנוצר לאורך התהליך, ובמידה בה כל צד נותר קשוב לצרכיו של הצד השני".

מפנות את הבמה

מצד הפונדקאית, מובע לא פעם, רצון לשמור על איזו שהיא מידה של קשר, לפעמים ברמה של עדכון, אזכור ימי הולדת וכדומה. יחד עם זאת ישנן פונדקאיות המעדיפות לתחום גבול ברור בין מעורבותן בתהליך, לבין המשך חייהן, לא פעם מתוך רצון להתפנות להתקשרות זוגית, ולאפשרות להקים לעצמן משפחה חדשה. בנוסף, חלקן ער לצורך של הזוג לבסס את החוויה המשפחתית החדשה, מבלי שיצטרך להתייחס לגורם שלישי, תזכורת לקשייו, ודווקא מתוך הזדהות ואמפתיה הן, 'מפנות את הבמה'.

אסירי תודה

מצד הזוג, מעורבות גם כן תחושות מורכבות, בחלקן קשורות באסירות תודה ואכפתיות אמיתית לרגשותיה, של מי שתרמה לחייהם תרומה גדולה כל כך, ולא פעם חשים הזוגות צורך, ללוות את הפונדקאית גם בתקופה הראשונה שאחרי הלידה, שבה היא עלולה לחוש מידה של ריקנות. מצד שני, רצון לחזור איש איש לביתו, ולהתפנות להשקעה הרגשית בהורות החדשה, ובגיבוש הזוגיות סביבה. בסופו שלל דבר, נראה שתהליך הדרגתי של פרידה, שבו מגלים הצדדים רגישות והתחשבות, זה בצרכיו של זה, הוא הרצוי וגם השכיח".
 

על גישור בתהליך הפונדקאות

את רכבת הפונדקאות, משיצאה מהתחנה, אי אפשר להחזיר, ולכן יש חשיבות מכרעת לשלב של היכרות מקדימה, בדיקת הכימיה הנוצרת בין הצדדים, וניסוח הגבולות והצדדים החוזיים ביניהם. גם הפונדקאית וגם הזוג, צריכים להיות משוכנעים שהם חשים מידה מספקת של אמון ובטחון, בכוונות הצד השני, על מנת לצאת יחד לדרך. גם בתנאים מירביים, עדיין עלולים לצוץ נושאים שנויים במחלוקת, שיש לקוות, שאווירת שיתוף הפעולה ותחושת הגורל המשותף, יאפשרו לצדדים למצוא באופן גמיש, ותוך התחשבות הדדית, פתרונות מוסכמים.

על שני הצדדים להיות ערים לכך, שההריון קושר ביניהם באופן שלא ניתן להתירו, ושעל מנת שלא לצאת מהתהליך ניזוקים ופגועים רגשית, עליהם לתרום לישוב המחלוקות. ערנות לאפשרויות שכאלה, והתכוונות נכונה ליישובן, היא אחד הנושאים הקובעים את התאמתה של הפונדקאית לתהליך. יש להזכיר שחלק מהזוגות פונים לתהליך כשהם מסתייעים בצד שלישי, המהווה בין השאר גורם מתווך, מפשר, מעין "בולם זעזועים", המספק ליווי, הכלה רגשית וגישור, במקומות בהם הקשר בין הצדדים נתקל בקשיים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by