בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מי הבוס? 

מי הבוס?

 
 
לימור גריף

מה קורה כשהקטנים מנסים לרדות בנו, לנהל את חיינו ואף לקבוע חוקים משלהם? מי שולט בבית, וכיצד יראו החיים בעתיד, אם נתן למצב הזה להמשך?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולט מי ששולט אחרון (צילום אילוסטרציה:sxc)
 שולט מי ששולט אחרון (צילום אילוסטרציה:sxc)   
לנגד עיניכם, ובלי מאמץ מיותר, קם לו רודן קטן בבית. הוא זה הקובע את כללי הבית, מחליט מתי מתרחשים הדברים, ואתם כנתינים צייתנים, שלא רוצים לגרום להפיכה, עושים מה שכבודו מבקש. אז מי באמת שולט בבית שלכם? ומה אתם עתידים לגלות, אם לא תעצרו את זה עכשיו?

ילד שולט הוא ילד לא מוגן

אביטל יעקובי, פסיכולוגית ילדים התפתחותית, מעמידה את הדברים במקומם, אך ראשית פונה אל ההורים ומטיפה: "הכל תלוי בסמכותיות. על ההורה לקבוע את הטון בבית, אסור לו לתת לילד לשלוט בו, בשום פנים ואופן". ולמה? כי ילד זקוק להשגחה והכוונה הורית, ילד צריך לדעת שיש מי ששומר עליו. הגישה הסמכותית של ההורה אמורה להעניק לילד ביטחון, עצם שליטתו בהורה מעניקה לו תחושה שהוא חשוף ולא מוגן.

שליטה סמויה

נעים להכיר, כמו במשחקי ריגול משוכללים, גם בעולם הקטנטנים נמצאת שליטה סמויה. לדבריה של יעקובי, זו שליטה שלא תמיד קל לעלות עליה, שכן היא פועלת דרך מניפולציות ושקרים, ילד שנוטה להופיע בפנים של מסכן, אינו מסוגל לעשות דברים לבד, לכן הוא מגייס את הוריו לעשות בשבילו. השליטה הסמויה אופיינת לגילאי 5, אז נוכל להבחין בילדים שנצמדים לאימם, לא מוכנים להיפגש עם חברים, ומפתחים תלות באם, שהיא סוג מובהק של שליטה.

שליטה גלויה

לצערנו, ברוב המשפחות ההיררכיה הפוכה: במקום שההורים יהוו סמכות, אנו רואים ילד שמכתיב את הקצב. שליטה זו עשויה להופיע כחוסר רצון להתקלח, ללכת לישון, לצחצח שיניים, להתלבש, ילד רוצה לישון רק במיטת ההורים, עושה פיפי בהפגנתיות, ועוד. בכל אחד מן המצבים הללו, הילד פועל על מנת לנסות להשיג שליטה על ההורה. הוא מזהה את תחושת הפחד של ההורה: "תעשה מה שאתה רוצה, רק לא עוד סצנה".
 

הרימו עוגן

 
הורים רבים נוטים להסתבך בשאלה, כמה עלינו לשלוט, לאסור ובעיקר להגביל. יעקובי: "יש דברים מאד ברורים והם חלק משגרת היום, ההורה צריך לקבוע מתי כל אחד מהם אמור לקרות, תוך שמירה על מסגרת קבועה של זמנים".

לצאת מהשגרה

ידוע הרי כי ילדים חסרי תחושת זמן, ועדין לא התפתחו בהם אותם עוגני ביטחון, שקיימים אצל המבוגרים (או לפחות אצל רובם). הם נמצאים בעולם הדורש סדר והתמדה, ולא הם נשאבים אל תוך מערבולת של כאוס שמוציאה אותם מהכלים. יעקובי מציעה שלא נוותר. בסופי שבוע, למשל, מתחוללת יציאה מן השגרה, לא הולכים לגן, אוכלים ארוחות יחד, נוסעים לטייל, לבקר משפחה או חברים. כדאי ואף מומלץ, לדבריה, לספר לילד על התכנון העתידי. היא אישית, כך היא מוסיפה, מודיעה בכל יום לילדיה על הלו"ז היומי, "להרבה ילדים קשה להתמודד עם שינויים. השיתוף בתכנון, מהווה רוגע ותחושה שגם הילדים שולטים במצב, ואם אני שוכחת לעדכן, הם מיד שואלים. זוהי הענקת שליטה שהיא בהחלט חיובית".
 

מה יוצא להם מזה?

תסתכלו לו טוב טוב בעיניים (צילום:sxc)
 תסתכלו לו טוב טוב בעיניים (צילום:sxc)   
נתחיל מן העובדה שילדים באופן טבעי נוטים לרמת אי וודאות גבוהה, עולמם נראה שונה משלנו, גדול יותר ולא ברור. העולם נראה להם כקשה לעיכול, מכאן הם מחפשים שליטה שעוזרת להם למצוא את דרכם בתוך הבלגן הגדול, הם מחפשים אחיזה. "ככל שמתחילים עם הצבת הגבולות בגיל מוקדם, כך עתידים להתמודד ביתר קלות עם שלבי הבגרות שצפויים לבוא, ואף להיעזר בפחות סנקציות". כמו כן, על ההורה לזכור, שילד זקוק לעקביות, לא מספיק לומר פעם אחת אסור כדי שהוא יפנים, יש דברים שצריך לחזור עליהם תוך היכולת שלנו לא לוותר על האסור.

לסיכום, נסו לצמצם את השימוש ב"לא" לאורך היום, תנו לילד לבחור מתוך אופציות שמתאימות גם לכם, ובכך תעניקו לו תחושת שליטה, "ילד ששומע יותר מדי 'לא', מפתח עם הזמן אטימות. המטרה היא להגביל ולהבהיר שאנו קובעים את החוקים". עוד ידוע כי ילד מחפש שליטה במקום שחסר לו. אם יש לצד הילד דמויות מכוונות, סמכותיות ומבהירות עניין, הוא יודע שיש לו על מי לסמוך. מישהו צריך תמיד לשלוט, לכוון ולנהל את ענייני העולם, גם אם מדובר בילדים, אם לא נתפוס את השליטה בידינו הבוגרות, הם כנראה יתפסו אותה במקומנו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by