בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ירוק עד 

ירוק עד

 
 
רוני בר, מערכת RED

בניינים, מסתבר, הם המקור הגדול ביותר של ייצור גזי חממה ובזבזני אנרגיה לא קטנים. כמה בניינים שרותמים את הטכנולוגיה למען ידידותיות לסביבה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשאל גור זוכה בפרס נובל, כשרשתות השיווק משקיעות בתיקי בד וכשבקבוקים ממוחזרים מעניינים לא רק את משפחות הפשע - הירוק הופך להיות יותר מסתם צבע. אבל כדי להיות “ירוק” אמיתי לא מספיק להמנע מדיאודורנט ספריי; צריך גם לבחון איפה אנו גרים. בניינים הם המקור הגדול ביותר של גזי חממה, והם גם בזבזני אנרגיה לא קטנים: בארצות הברית, לדוגמה, הבניינים אחראים לכמעט 50 אחוזים מכלל צריכת האנרגיה.

פעם, כל בנייה היתה בנייה ירוקה. בני האדם השתמשו בחומרים מקומיים, פשוט כי לא היתה להם ברירה אחרת. הם גם הקפידו למחזר: כשבניין התמוטט או נהרס, פשוט לקחו את חלקיו לבניית מבנים אחרים, וזה לא נדיר למצוא בכנסיות עתיקות אבנים ששימשו שנים לפני כן כנסיות עתיקות עוד יותר או אפילו מקדשים פגאניים.

אבל אנחנו לא יכולים, או לא רוצים, לוותר על חיי הנוחות שלנו ולחזור לגור במערות. אדריכלים רבים טוענים כי הבנייה הירוקה אינה מנוגדת לקידמה, להיפך: עלינו לרתום את הטכנולוגיה החדשה ביותר כדי להפוך את הבניינים לידידותיים לסביבה. אותם אדריכלים ממשיכים לתכנן מבנים גבוהים, חדישים ומתוחכמים, ובמקביל מנסים למצוא דרכים להפחית את צריכת האנרגיה שלהם.
 
 

החלוצים

 
כבר בשנות ה-90, עוד לפני שהירוק הפך לטרנד הכי חם, שילבו אדריכלים כמו ריצ'ארד רוג'רס, רנצו פיאנו, נורמן פוסטר, ניקולס גרימשאו ואחרים, בין חשיבה אקולוגית לטכנולוגיה מתקדמת.

קחו לדוגמא את הביתן הבריטי באקספו של 1992, שנערך בסביליה שבספרד. המעטפת החיצונית של המבנה, שתכנן האדריכל הבריטי ניקולס גרימשאו, נועדה לענות על תנאי האקלים המקומיים. על החזית המזרחית זורם מפל מים בגודל 65 על 18 מטרים, שמטרתו לצנן את קיר הזכוכית ולהפחית את קרינת השמש החודרת לבניין. פאנלים סולאריים על גג הבניין מספקים אנרגיה למשאבות שמפעילות את המפל. הקיר המערבי עשוי ממברנות מלאות מים, שממתנות את הבדלי הטמפרטורות בין יום ללילה על ידי קליטת החום במהלך היום ופליטתו במהלך הלילה.
 
 
 
גם מרכז התרבות בעיר נומאה בקלדוניה החדשה, שתוכנן על ידי האדריכל האיטלקי רנצו פיאנו ונפתח בשנת 1998, לוקח בחשבון מרכיבים סביבתיים. ההשראה לצורת המבנה נלקחה מבקתות הקש המסורתיות של שבטי הקנאק המקומיים. המרכז ממוקם בין האוקיאנוס הסוער ללגונה שקטה, ופיאנו מנצל את הרוחות מהאוקינוס לצורך איוורור טבעי. החזית הפונה לאוקיאנוס מורכבת ממעטפת כפולה: בדופן החיצונית הוצבו לוחות אופקיים עשויים עץ מקומי חזק העמיד בפני לחות; הדופן הפנימית עשויה מתריסי זכוכית שנפתחים ונסגרים כפונקציה של מהירות הרוח. המעטפת הכפולה גם מאפשרת לאוויר החם לזרום למעלה, אל מחוץ לבניין.

דוגמאות רבות לשילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לשיקולים אקלימיים אפשר למצוא בעבודותיו של האדריכל הבריטי נורמן פוסטר. אחת מהן היא מגדל ה-Commerzbank בפרנקפורט שהוקם בשנת 1997. תכנית הבניין היא בצורת V שמסתובבת כל כמה קומות. כך נוצרת מערכת של גנים פנימיים, שמזרימה איוורור טבעי לתוך המבנה ומכניסה אור טבעי גם למשרדים הפנימיים. בזכות האיוורור הטבעי ניתן להימנע מהפעלת מיזוג אוויר ב-60 אחוזים מימי השנה.
 
 

גבוה וירוק

גם בימים אלה, ממשיך פוסטר לתכנן מגדלים בעלי תפיסה ירוקה, כמו למשל מגדל הרסט, המגדל ה"ירוק" הראשון שהוקם בניו יורק ונפתח לקהל בשנת 2006. מסגרות הפלדה המעויינות שמרכיבות את מעטפת הבניין, מתוכננות כך שיכילו 20 אחוז פחות פלדה מחזית מרובעת סטנדרטית, ו-80 אחוזים מהפלדה במבנה היא ממוחזרת. חיישנים מודדים את רמת האור הטבעי ושולטים ברמת האור המלאכותי הנדרש. בנוסף, מתחת לרצפה הורכבו צינורות מים שמשמשים לקירור בקיץ וחימום בחורף. מי גשמים נאספים במרתף וממוחזרים במערכת הקירור, להשקיית הצמחים, וכן למזרקה בלובי.
 
 
בכלל, ניו יורק - בעבר הסמל לאורבניות אגרסיבית - הופכת למוקד של גורדי שחקים ירוקים, מגדלים שלא מוותרים על אחוזי בנייה גבוהים אבל חסכונים באנרגיה וידידותיים לסביבה, כמו מגדל Bank of America בבריאנט פארק שבנייתו אמורה להסתיים בשנה הבאה. המגדל, בתכנון Cook + Fox Architects, משתמש גם הוא במי גשמים, ובדומה למגדל הרסט, גם כאן יש מערכת של דימרים שנשלטת באמצעות חיישנים שמודדים את רמת האור הטבעי. הבניין יציג מערכת איוורור משוכללת: חיישנים ימדדו את רמת הפחמן הדו-חמצני בחדרים, ויזרימו אוויר נקי במידת הצורך. בנוסף, האוויר שייכנס לבניין יעבור סינון בדרגה כל כך גבוהה, כך שכשהוא ייפלט חזרה החוצה הוא עדיין יהיה יותר נקי מהאוויר בחוץ, והבניין ישמש למעשה כמסנן אוויר ענקי באמצע ניו יורק.
 
 
מגדל נוסף, הפעם במנצ'סטר שבאנגליה, מנצל את החזית שלו לקליטת אור השמש. הבניין, של חברת CIS, הוקם בכלל בשנות השישים ללא שאיפות ירוקות, אבל כשאריחים מהמעטפת של מגדל השירות התחילו ליפול והיה ברור שהוא זקוק לשיפוץ, הוא קיבל תפנית ידידותית לסביבה. תוך כדי ניצול העובדה שלמגדל השירות אין חלונות, שלוש החזיתות שלו כוסו בפאנלים סולאריים. למעשה הפאנלים הכחולים מרכיבים את מעטפת הבניין, וכמעט קשה להבדיל בינם לבין חזית זכוכית אחרת. יזמי הבניין פונים לדימוי שכל בריטי יבין, ומסבירים ש-7,244 הפאנלים יספקו מספיק אנרגיה חשמלית כדי להכין תשעה מיליון כוסות תה בשנה. בשילוב עם 24 טורבינות-רוח שהוצבו על הגג, הפאנלים צפויים לספק כעשרה אחוזים מצריכת החשמל של הבניין.
 
 
מגדלי מרכז הסחר העולמי שמוקמים בימים אלו בבחריין על ידי משרד האדריכלים אטקינס, מורכבים משני מגדלים בצורת מפרש וגובהם 240 מטרים. בין שני ה"מפרשים" נמתחו שלושה גשרים ועליהם הוצבו שלוש טורבינות-רוח ענקיות בקוטר 29 מטרים כל אחת. בין שני המגדלים נוצרת מנהרת הרוח, וצורת המבנים - דומה לכנף של מטוס - עוזרת להאיץ את מהירות הרוח. כשהטורבינות יחלו לפעול בתחילת השנה הבאה, הן יספקו בין 11 ל-15 אחוזים מתצרוכת החשמל של המגדלים.
 
 

על שולחן השרטוטים

בעתיד מחכים לנו עוד כמה פרויקטים מעניינים שעדיין לא יצאו אל הפועל. אחד מהם הוא Pearl River Tower בגואנגזו שבסין, של משרד האדריכלים האמריקני SOM, שצפוי להיפתח לקהל במהלך 2009. גם המגדל הזה מנצל את אנרגיית הרוח. צורת המגדל דומה לכנף ענקית, ושתי מנהרות רוח שחוצות אותו לרוחבו צפויות לספק אנרגיה חשמלית וכך להפחית את התלות בתשתית של העיר עצמה.

לעומתו, ה-Lighthouse Tower שבדובאי ישתמש ב-4,000 לוחות סולאריים שיורכבו על החזית הדרומית שלו, וכן בשלוש טורבינות רוח, כדי להפחית את צריכת האנרגיה של הבניין ב-65 אחוזים, ואת צריכת המים ב-40 אחוזים.

במקביל, מגדל Antilla במומביי שבהודו לוקח את המושג "מגדל ירוק” לכיוון פשטני למדי, ורוכב על הגל הטרנדי בו "ירוק" שווה “ירוקים”, דבר שצורם בעיקר בעיר הצפופה בעולם. הבניין מכיל מרפסות-גינות שמטפסות לכל גובהו, במעין גינה ורטיקאלית. אמנם צמחיה עוזרת לווסת את הטמפרטורה, אבל צריך יותר מכמה עציצים כדי להפוך בניין לאחראי מבחינה סביבתית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by