בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אין כמו בבית  

אין כמו בבית

 
 
אמא נענע 10

מכירים את הנשים, שחדרי לידה זה לא בדיוק הסטייל שלהן, ואם ללדת, אז רק בבריכה טבעית עם כמה דולפינים או בחדר השינה, מוקפת קטורות ובלי אפידורל? מסתבר שהמתמודדת האחרונה בתחרות לא בדיוק יחלה ללידה כזו, אבל מה לעשות שככה יצא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חדר מאד פונקציונלי (צילום:sxc)
 חדר מאד פונקציונלי (צילום:sxc)   
בדיוק לפני שבוע קיבלתי את ההקלטה של הלידה הביתית שלי ממד"א. לא תכננתי ללדת בבית, ממש לא, אבל זה יצא. היתי בשבוע 36. יום לפני הרופא בדק, ואמר שהכל סגור והלידה רחוקה, גם הצירים לא היו סדירים, אבל כאב לי, כאב לי מאוד. מכיוון שרף הכאב שלי נמוך ואני מאוד מפונקת, אמי ובעלי חשבו שאני מגזימה כשביקשתי בטלפון אפידורל ביתי.

את הלידה זכרתי במעורפל, גם בגלל הכאב וגם בגלל ההיסטריה, ללדת בבית ללא רופא? אז ביקשתי את ההקלטה ממד"א, וקיבלתי.

אתכם לאורך כל הדרך

"מד"א", אני שומעת את המוקדן בהקלטה. "שלום אני צריך אמבולנס בבקשה", אני מזהה את הקול הלחוץ של בעלי ואת הצרחות שלי ברקע, לא זכרתי שצעקתי כל כך חזק וכ"כ הרבה.

"מה קרה?" שואל המוקדן. "אשתי מתחילה לידה" שבוע 36, בת 28, לידה שנייה, הוא נותן את הפרטים למוקדן.

"מה יש מתחת לטוסיק שלה?", שואל המוקדן. "סדין של המיטה", עונה הבעל. כן, הלידה התרחשה במיטה בה גם יצרנו את התינוקת. "שים לה מגבות נקיות", פוקד עליו המוקדן. הבעל רץ, מביא מגבות נקיות, ואני מתקשה להרים את הטוסיק.

הנה זה מתחיל

הלידה מתחילה, הראש כבר מבצבץ, ואני צורחת צרחות אימה. "אל תלחצי", הבעל צועק לי, "אל תלחצי". "אבל אני לא לוחצת, זה יוצא לבד", אני מצליחה לשנן מבין השיניים תוך כדי בכי. "זה בסדר, שתלחץ", אומר המוקדן, "בוא תירגע, תקשיב לי. זהו תהליך טבעי שהתחיל ואנחנו צריכים לקבל אותו. אל תדאג, אני כאן איתך ונעבור את זה ביחד", הרגיע המוקדן. אני שומעת צרחה איומה, ופתאום הבעל אומר, "הראש יצא". "תחזיק את הראש בגובה האמא, לא למשוך, תכף יגיעו עוד שתי לחיצות ותצא כתף".

המוקדן לא סיים את המשפט ובעלי אומר: "אוי זה יצא". "מה יצא? הכתף?" שואל המוקדן. "לא, התינוקת יצאה", אומר בעלי בקול רועד מהתרגשות. "היא בוכה, היא בוכה", שנינו אומרים יחד, צוחקים ובוכים. באותו הרגע הרגשתי כל כך הרבה אהבה לבעלי כמו שלא הרגשתי בחיים. הוא היה כזה מדהים.

המבצע הושלם

הוא ניקה אותה והניח אותה על בטני. היא היתה מהממת, נקיה, יפיפיה, בלי דם, בלי וורניקס, פשוט מושלמת. האמבולנס הגיע כמה דקות אח"כ. מה שנשאר להם היה לחתוך את חבל הטבור ולקחת אותנו לבית החולים.את הלידה הזו אני בחיים לא אשכח, ואני בטוחה שגם בעלי לא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by