בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דרך הגב  

דרך הגב

 
 
דקלה שטרן קיי

לפני שנים יצא משרד הבריאות בקריאה רמה, יש להשכיב תינוקות על הגב, מה שעשוי להפחית את הסיכויים למוות בעריסה. האם נודע לנו מה קרה מאז ההודעה הדרמטית? האם יכול להיות שחל שינוי התפתחותי בילדנו?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה התנוחה המועדפת עלי? (צילום:sxc)
 מה התנוחה המועדפת עלי? (צילום:sxc)   
בשנים האחרונות שונתה ההוראה הנוגעת לתנוחת תינוקות בזמן השינה. בעבר התינוקות ישנו על הבטן, אבל כיום מניחים אותם על הגב כדי לסייע במניעת מוות בעריסה. האם השינוי בתנוחה גרם לשינוי התפתחותי? על שכיבה, זחילה ותנועה.

קביעה נחרצת

בשנים האחרונות בוצעו מחקרים שקבעו מבחינה סטטיסטית כי השכיבה על הגב בחודשי חייו הראשונים של התינוק, מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה. המלצה זו, בצירוף המלצות נוספות (סביבה נטולת עשן סיגריות, הנקה, שימוש במוצץ בזמן השינה, שמירה על טמפרטורה סבירה ועוד) יושמה באופן כמעט מיידי על ידי רוב ההורים, בעיקר עקב ריבוי הדיווחים על מקרים מחרידים אלו של מוות פתאומי.

הדילמה מתהווה

המודעות והחרדה דחקו הצידה את העצות מבית סבתא שדווקא צידדו בשינה על הבטן, ולפעמים אפילו סתרו את רצונם של תינוקות שמחו נמרצות. אמהות חרדות אמרו שרק השינה על הבטן מרגיעה את כאבי הבטן של התינוק שלהן, והן אינן יודעות מה לעשות: האם להשכיב על הגב למרות הסבל או להשכיב על הבטן ולישון עם עין אחת פקוחה. בנוסף, ברגע שהתינוק מתחיל להתהפך, אי אפשר להתערב בתנוחת השינה שלו, שכן הוא כבר יגיע אל התנוחה המיוחלת בעצמו.

ההשלכות

כך או כך, רוב התינוקות שנולדים כיום מושכבים אחר כבוד על הגב בזמן השינה. האם ההתפתחות הפיזיולוגית שלהם משתנה בהתאם? שמשון בורשטיין, פיזיותרפיסט התפתחותי בעל ניסיון של 20 שנה בתחום, מסביר על שינוי ההוראה הנוגעת לתנוחת תינוקות בזמן השינה ועל ההשלכות: "ההוראה שונתה בשני שלבים, לפני כחמש שנים. בהתחלה היתה הוראה להשכיב על הצד, אח"כ הגיעה ההוראה להשכיב על הגב. כתוצאה מכך אנחנו רואים יותר מקרים של תינוקות עם השטחה של החלק האחורי של הגולגולת וגם של הצד. בנוסף קיימים יותר מקרים של טורטיקוליס (תופעה של שריר קצר יותר בצד אחד של הצוואר, ד.ש.ק), תנוחתי – כזה שנגרם בגלל תנוחה מסוימת של הגוף, בניגוד לזה שמתרחש ברחם או במהלך הלידה".

האם קיימת השפעה על ההתפתחות המוטורית של התינוק?

"מבחינה התפתחותית רואים התפתחות חזקה יותר של השרירים האחוריים ובאופן כללי תבנית ההתפתחות מעט שונה. ילדים נולדים עם כיפוף פיזיולוגי מולד, ניתן לראות שכשתינוק נמצא על הבטן או כשמחזיקים אותו בידיים, הוא מעט מכופף ומכונס בתוך עצמו, ויוצר קשת כזו בגב. כשמשכיבים הרבה על הגב זה משתנה קצת. במקרה שהתינוק נמצא הרבה על הגב יש נטייה ליישור אחורי, וכתוצאה מכך גם שרירי בטן ושרירים מכופפים מעט חלשים. זה יכול טיפה לעכב זחילה על שש, למשל, אבל חשוב לציין שכל עוד לתינוק יש מוטיבציה התפתחותית, הוא מתנועע וסקרן – הוא יתפתח כראוי".
 

ומה לגבי השפעה לטווח ארוך?

החיים בעידן הבטן (צילום:sxc)
 החיים בעידן הבטן (צילום:sxc)   
"השוני הזה שאנחנו רואים בהתפתחות עדיין לא נמדד לאורך השנים, וילדים בדרך כלל מדביקים פערים ומפצים על חסרים. יש יכולת של הגוף להתארגן בלי התערבות, בהנחה כמובן שהכל בסדר". כלומר, יכול להיות שבגיל חמש או שבע כל הילדים, גם אלה שישנו על הבטן וגם אלה שישנו על הגב, יעשו הכל בדיוק אותו הדבר.

לא למדוד עם סטופר

כהורים, אנחנו דואגים מאוד להתפתחותו הפיזיולוגית, הרגשית והקוגניטיבית של התינוק שלנו, אבל לפעמים רק מפריעים לו. אמהות רבות מתלוננות שהתינוק שלהם לא רוצה לשכב על הבטן, בוכה ומתנגד, אנחנו נלחצים כשהתינוק לא זוחל "בזמן" או לא מבצע את הפעולות שהוא אמור לעשות על פי ספרי ההתפתחות שקראנו. אנחנו רצים איתו לרופאים ולפיזיותרפיסטים ובקיצור – נותנים לו המון "שיעורי בית". האם זה הדרך הנכונה לעודד אותו להתפתח, או שאולי אנחנו קצת לחוצים ולוחצים?

האם אנחנו לוחצים?

בורשטיין: "פעם ההתפתחות של תינוקות נמדדה לפי אבני דרך. היום ההתייחסות היא לפי טווח מסוים שהוא בגדר הנורמה, וכמובן התייחסות לעובדה שאם התינוק תנועתי, חוקר ומשחק, אז אין מה להילחץ. תנועה היא הדרך הראשונית של התינוק לחקור את העולם, חשוב לראות איך זה מתבצע, אבל הטכניקה יותר חשובה לקוגניציה מאשר המוצר הסופי. גם אם ילד מוצא דרך להגיע לצעצוע מסוים, אפילו אם זה אומר למצוא דרך לשלוח את ההורים להביא לו אותו, אז מדובר בילד פעיל וערני שמתפתח בצורה תקינה".

להקנות ביטחון לא סולם מאמצים

כמובן, מדגיש בורשטיין, אם יש בעיה פיזיולוגית מסוימת, יש לטפל בה ואסור להזניח, אבל כל עוד הילד בריא, לא כדאי למדוד את ההתפתחות שלו עם סטופר. "יש ילדים שמטורטרים מגיל ממש קטן, חודשים ספורים בלבד. מציבים להם רף התפתחות, כשבעצם מה שהכי חשוב זה להקנות להם ביטחון בעולם הזה. גילויים ספונטניים חשובים מאד, ללא התערבות, במיוחד לא התערבות אגרסיבית. גם במקצוע שלנו אנחנו יותר מדריכים מאשר מטפלים והטיפול מתבצע בבית, בסביבה הבטוחה של התינוק".

איך אנחנו יכולים לעזור לילד שלנו להתפתח כראוי?

"צריך הרבה אהבה וחום, זה הכי משמעותי. שמחה ואהבה. ללכת עם הילד, לא לפחד, לזרום איתו. חשוב לאזן את התנוחות, לא להתעקש להשכיב על הבטן במשך X זמן, אלא לאזן בין הגב לבטן ולעודד את הילד להיות תנועתי. לעודד את הילד להנות מהתנוחה שהוא נמצא בה, ולא להפוך את זה לעונש. התנועה בסך הכל משרתת את השכל. ילד שיוצר קשר עין, שמחפש וחוקר – הסקרנות היא המניע ומכאן הצורך לזוז".


אז מה למדנו בעצם? שההוראה להשכיב את התינוק על הגב שינתה במעט את ההתפתחות שלו, אבל כל עוד ניצור לו סביבה נעימה ובטוחה לנוע בה, נגוון את התנוחות בהם נמצא ונעודד אותו – יהיה לנו ילד קטן ומאושר שמתפתח בקצב שלו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by