בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כמו אוויר לנשימה  

כמו אוויר לנשימה

 
 
איילה פפירני יניב

לעיתים משהו שנשמע כמו שיעול אצל הילדים, הוא לא אחר מאשר אסתמה קלה. כיצד נדע להבחין בין השניים? והאם אסתמת ילדים באמת עשויה לעבור?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מצרך זמני (צילום:sxc)
 מצרך זמני (צילום:sxc)   
שיעול טורדני יכול לעיתים להתגלות כאסתמת ילדים. כיצד אנחנו אמורים להבחין? פרופסור וולוביץ, מנהל מחקר והדרכה באסתמה, במרפאת אסתמה, מרכז שניידר לרפואת-ילדים בישראל, מסביר.

דרושה מודעות

זה נכון שהורים רבים לא מודעים, חושבים שזהו שיעול בלבד, וכשהמצב מחמיר הם ניגשים לבדיקה, מסביר פרופסור וולוביץ, תרופות שינתנו, אמנם יעזרו להבראה תוך יומיים שלושה, אבל בכל מקרה ההתקף באמת יחלוף מעצמו.

מדוע זה קורה?

לאסתמה בילדים יש שמות רבים ששמענו ועוד נשמע: רגישות יתר, תגובתיות יתר, אלרגיה של דרכי הנשימה, ברונכיט, ברונכיט ספסטית, אסתמה או אסתמה של ילדים. בכל המצבים הללו מתרחשים שינויים בצינורות הנשימה. אצל ילד בעל רגישות, התאים שבדופן צינור הנשימה חלשים ושבירים במיוחד, כך שכאשר פוגע בהם גורם חיצוני הם נהרסים, ומפרישים לתוך חלל צינור הנשימה חומרים פעילים. עקב כך נוצר קושי לאוויר להיכנס, ובעיקר לצאת, וצינורות הנשימה נחסמים. כאשר אוויר זורם בכוח דרך צינורות נשימה צרים הוא משמיע צפצוף. כאשר אוויר זורם דרך צינור נשימה מלא בריר או בליחה, הוא משמיע קול של חרחור. כמות גדולה של ריר או ליחה בתוך צינורות הנשימה מפעילה את רפלקס השיעול והילד משתעל, בניסיון להוציא את הליחה החוצה. קוצר נשימה, שיעול, חרחורים וצפצופים, הם סימני ההתקף האסתמטי.
 

טיפול מונע

 
מניעת התקף אסתמטי מתבצעת באמצעות תיקון התקלה בגוף שגורמת להיווצרות התאים הרגישים, ומניעת גורמים חיצוניים הידועים כמעוררי התקף, לחדור לתוך צינורות הנשימה. קיימת אפשרות לחיזוק דופן התא, על ידי טיפול מונע. זהו תהליך מתמשך שמחייב אדיקות, מכיוון שבכל יום נוצרים בגוף תאים חדשים, והיה ומפסיקים את הטיפול המונע, ולו ליום אחד בלבד, הרי שהתאים שנוצרו באותו יום לא קיבלו את החיזוק. הגורמים החיצוניים, הנמצאים כל הזמן מסביב, יכולים להפעילם ולגרום להם להתחיל לייצר ולשחרר לסביבה את החומרים הפעילים הגורמים להתקף.

הגורמים החיצוניים החשובים המעוררים התקפי אסתמה והדרך להתמודד עמם:

1. שינויים במזג אוויר - מעבר מחום ולחות לקור ויובש, אוויר יבש מדי. התמודדות: קירור הדרגתי של החלל, מכשיר אדים קרים או חמים בחדר.

2. הצטננות – הדבקות בווירוסים. התמודדות: בחירת גן מאוורר ומועט ילדים ככל האפשר, מניעת מגע עם מבוגר מצונן. במקרה של התחלת צינון, מומלץ להישאר בבית למין היום הראשון, כולל טיפול תרופתי.

3. מאמץ גופני – לאורך זמן באוויר יבש וקר. התמודדות: יש לעשות הפסקות ולהעדיף מזג אוויר חם ולח.

4. אבק וחומרים אלרגניים – בינהם קרדית אבק הבית, שערות בעלי חיים, אבקת פרחים, סיגריות, דברי מאכל כמו חלב, חמאת בטנים וצבע מאכל צהוב. התמודדות: מצעים מיוחדים, תרסיס "אקרדאסט" המחסל קרדיות, דאגה למצעים יבשים ומאווררים בשמש. בעלי חיים ששהו בבית לפני הלידה אפשר להשאיר, אבל לא להכניס חדשים לאחר שהילד הפך רגיש, לא לעשן ולא לשבת עם הילד מתחת עצים עמוסי פריחה.

5. מצבים נפשיים – בכי, כעס, רוגז בעוצמה או צחוק. התמודדות: להמנע מהתגובות השליליות ככל שניתן, אבל לאפשר צחוק.

6. ריחות - ריחות של צבע, מדורות או עשן. התמודדות: התרחקות ממקורות אלו.
 

דרכי הטיפול

97% מבריאים מאסתמת ילדים (צילום :sxc)
 97% מבריאים מאסתמת ילדים (צילום :sxc)   
כדי להשתלט על האסתמה ועל התקפיה, קובע פרופסור וולוביץ, שלושה כללים להצלחת הטיפול: ידע, הדרכה והתמדה. אמנם יש טיפול תרופתי מגיל שלושה חודשים, המשלב תרופות שיחזירו את צינורות הנשימה למצבם התקין בהתקף חד, עם טיפול תרופתי מתמיד ומונע, שיחזק את דופן צינור הנשימה. כל זאת לפי המלצת הרופא המטפל, אך ההורים הם אלה שצריכים להחליט שמדובר בהתחלה של התקף אסתמה, והם אלה שצריכים להתחיל בטיפול התרופתי בעצמם, לפי התכנית הטיפולית שיש ברשותם, גם מבלי לקבל אישור נקודתי מהרופא.

ביחד נוכל לנצח

אם יודעים מהם הגורמים המעוררים אסתמה וכיצד ניתן להמנע מהם, מה הסימנים לתחילתו של התקף (תרופה בשלב מוקדם יכולה למנוע התדרדרות), אילו פעולות לבצע, מהם מנגנוני הפעולה של כל תרופה, מתי לפנות לעזרה רפואית, יכולים להתמודד ולנצח במלחמה.

מאסתמה ניתן להבריא

גם בסיטואציה הלא פשוטה הזו יש מפלט מנחם. "מאסתמה ניתן להבריא", אומר פרופסור וולוביץ, "עובדה היא שאצל ילדים בגיל הצעיר, הסיבה המרכזית למחלה, היא זיהומים ויראלים שמשנים את מערכת ההגנה של הגוף. לכן, בגיל שנתיים עד שלוש מבריאים כל הילדים שאינם אסתמטיים, אשר כל בעייתם הייתה למעשה, העובדה שנולדו עם צינורות נשימה בעלי קוטר קטן. כאשר הילד גדל, גדל גם הקוטר של צינורות הנשימה. זוהי "תחנת יציאה" מרכזית מהמחלה ו60% מהילדים כבר לא סובלים ממנה יותר."

ומי שממשיך לחוות התקפים?

"יש תחנות יציאה נוספת בגיל חמש. בגיל הזה נכנסים אלרגנים שמשפיעים, הילדים מפתחים רגישות, וטווח זמן הפתרון ארוך יותר. אך ישנן תחנות יציאה נוספות, תחנה אחת בגיל 10, אחת נוספת בגיל ההתבגרות, ועד הצבא רק 3% מהסובלים בגיל העשרה לא מבריאים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by