בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ביתן ספרדי 

ביתן ספרדי

 
 
רוני בר, מערכת RED

ברצלונה אמנם נהנית מיחסי ציבור טובים יותר מעיר הבירה הספרדית בתחום האדריכלות, אך גם למדריד יש מבנים להתהדר בהם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בניגוד ללונדון, אמסטרדם, פראג וערים אירופאיות אחרות, מדריד לא תופסת מקום של כבוד ברשימת היעדים הפופולריים של הישראלי הממוצע. אפילו ברצלונה עקפה בסיבוב את הבירה הספרדית, בזכות האדריכלות של גאודי ועבודת הרגליים של רונאלדיניו. אבל אין סיבה אמיתית להתעלמות ממדריד: יש בה סמטאות צרות ושדרות רחבות, כיכרות ופארקים, וגם שפע של מוזיאונים וארמונות.

מדריד מקפידה לשמר את עברה. אפילו מבנים שנוטים ליפול מתרוקנים מתוכנם ומקבלים עיצוב חדש, בעוד החזית נשארת על כנה. במרכז ההיסטורי של העיר, קשה למצוא הרבה דוגמאות לאדריכלות עכשווית, ובכל זאת, אפשר למצוא כמה פרויקטים מעניינים בין ארמון המלך למוזיאון הפראדו, שלא ירחיקו אתכם מהמסלול הרגיל.
 
 

טרמינל 4, שדה התעופה בראחאס

 
אדריכל: ריצ'ארד רוג'רס
שנת הקמה: 2006

את הדוגמה הראשונה לאדריכלות עכשווית במדריד, אפשר לראות מיד לאחר הנחיתה. הטרמינל החדש של שדה התעופה הבינלאומי בראחאס, תוכנן על ידי האדריכל הבריטי ריצ'רד רוג'רס ונפתח לקהל בשנת 2006. 760,000 המטרים הרבועים שלו, בשני מבנים נפרדים, הופכים אותו לאחד הטרמינלים הגדולים בעולם, והעיצוב שלו הופך אותו לאחד המרשימים שבהם.

האלמנט המרשים ביותר בטרמינל, הוא הגג שלו. הוא מורכב מסדרה של קשתות גליות שעשויות מלוחות עץ דקים. המבנה המלבני מקורה כולו בגג אחד רציף, דבר שנותן תחושה של חלל המשכי בכל חלק של הטרמינל: גם כשנמצאים באזור בידוק הדרכונים, אפשר לראות את הגג ממשיך קדימה לאזור איסוף המזוודות, אזור הקניות ואפילו מחוץ למבנה.

הגג נתמך על ידי עמודים בצורת Y, הן בתוך המבנה והן מחוצה לו, הצבועים בצבעים עזים כמו צהוב, כתום או ירוק. הטרמינל של רוג'רס מקרין תחושה מלוטשת וחדשנית, אך לא לוקח את זה לקיצוניות היי טקית קרה כמו בטרמינלים אחרים בעולם. התמקדות בחומרים כמו עץ, בצבעוניות חזקה ובחדירה של של אור טבעי, תורמת למטרה המוצהרת של הטרמינל: להעניק לנוסעים התחלה רגועה למסע שלהם.
 
 
 

תוספת למוזיאון הפראדו

אדריכל: רפאל מונאו
שנת הקמה: 2007

הפראדו הוא המוזיאון המפורסם ביותר במדריד. הוא מכיל אוסף נרחב של אמנות אירופית מהמאה ה-14 ועד המאה ה-19, בין היתר של הציירים הספרדים ולסקז וגויה. הבניין המקורי תוכנן בשנת 1785 ונחנך כמוזיאון בשנת 1819. בחודש אוקטובר 2007 הוא קיבל תוספת חדשה של האדריכל הספרדי רפאל מונאו.

האגף החדש נבנה במשך שש שנים ועלה כ-200 מיליון דולר. כלפי חוץ הוא נראה מנותק לגמרי מהמבנה הישן, אך למעשה הוא מנצל את הבדלי הטופוגרפיה כדי להתחבר אליו באמצעות אולמות ומעברים תת-קרקעיים. המבנה החדש צמוד לכנסיית San Jeronimo ומספח אליו את החצר שלה מהמאה ה-17. הארכדה שמקיפה את החצר פורקה, שוחזרה והורכבה מחדש - הפעם עם קירוי של זכוכית חלבית שמכניס אור רך לחלל. אטריום בגובה שתי קומות מחדיר את האור הטבעי גם לקומה התחתונה של האגף החדש.

ההתערבות של מונאו - הן באגף הישן של המוזיאון והן בחצר הכנסיה - היא עדינה מאוד. עבור המעטפת החיצונית של המבנה, הוא בחר בלבנים אדומות, חומר נפוץ בעיר שנמצא גם בחלקים של חזית האגף הישן. מונאו אינו חודר למבנים הישנים וגם לא הורס אותם, אלא פשוט מציב לצידם מבנה נוסף, מינימליסטי באופיו.
 
 

תוספת למוזיאון המלכה סופיה

אדריכל: ז'אן נובל
שנת הקמה: 2005

מוזיאון המלכה סופיה (Centro de Arte Reina Sofía) נמצא במרחק כמה דקות הליכה מהפראדו, ובניגוד אליו, הוא מתמקד באמנות המאה ה-20. גולת הכותרת של המוזיאון היא "גרניקה" של פיקאסו, אבל אפשר למצוא בו עבודות מעניינות נוספות של אמנים כמו מירו ודאלי. המבנה המקורי של המוזיאון הוקם במאה ה-18 ושימש כבית חולים. ואכן קל לדמיין את זה כשעוברים בחדרים המסודרים סביב מסדרון פנימי שצופה לחצר.

התוספת החדשה, שתוכננה על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן נובל ונפתחה בשנת 2005, מכילה חללי תצוגה לתערוכות מתחלפות, ספריה, בית קפה וחנות. אי אפשר לראות אותה בחזית הראשית של המוזיאון, אך היא משתלטת כליל על החזית הדרום-מזרחית של האתר, לכיוון השדרה העמוסה Ronda de Atocha. בניגוד לתוספת של מונאו בפראדו, נובל לא רוצה להיטמע בשטח, ומשתמש בפאנלים של מתכת בצבע אדום בוהק.

מאחורי החזית יוצר נובל חצר פנימית. בניגוד לחצר הפנימית של הבניין הישן - ריבועית, סימטרית וקלאסית - החצר של נובל היא בצורת טרפז. חלק מדפנות החצר מורכבות מהבניין הישן, בעוד יתר הדפנות מקבלות את השפה החדשה של נובל, של משטחי מתכת וזכוכית. החצר מקורה בגג אדום, בו חתוכים משפכי אור גדולים.
 
 

אנדרטה להרוגי ה-11 במרץ, תחנת הרכבת אטוצ'ה

בשעות השיא של בוקר ה-11 במרץ 2004, התרחשה סדרה של פיצוצים ברכבות נוסעים במדריד. 191 בני אדם נהרגו ועוד כ-2,000 נפצעו. בהתחלה האצבעות הופנו אל המחתרת הבאסקית, אך בשלב מאוחר יותר נעצרו קיצונים איסלאמיים שפעלו בשראת אל-קאעידה. את האנדרטה להרוגי הפיגועים, שנחנכה שלוש שנים בדיוק לאחר הפיגועים, אפשר לראות בתחנת הרכבת אטוצ'ה, אחת מזירות הפיצוצים, מול מוזיאון המלכה סופיה.

אנו רגילים לאנדרטאות, למרבה הצער, אבל הקונספט מאחורי האנדרטה הזו יכול להיראות לנו מעט מוזר. היא לא נמצאת במקום בולט כדי שכולם יוכלו לראות אותה, אלא נחבאת בתוך חלל סגור. כך שמי שמגיע לראות אותה, ממש מתכוון לעשות זאת, ולא חולף על פניה כבדרך אגב. אמנם ניתן לראות את האנדרטה מהכביש, כצילינדר לבן בגובה 11 מטרים במרכזו של אי תנועה, אבל כדי לחוות אותה במלואה, צריך להיכנס לתחנה ושם לחפש את הכניסה.

מאחורי דלת כפולה עם שומר נמצא חלל ריבועי צבוע כחול כהה. במרכז התקרה פעור חור עגול, ומעליו כיפת זכוכית שקופה למחצה. על הדופן הפנימית של הכיפה רשומים משפטים ממכתבי תנחומים שנשלחו לאחר הפיגועים. החלל הכהה והאור הבהיר שחודר מלמעלה, יוצר רושם חזק, והמולת התחנה דרך המחיצה השקופה למחצה מחברת בין החיים לזיכרון.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by