בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
משובב לסופ"ש 

משובב לסופ"ש

 
 
תיירות נענע 10

טיול של עליות וירידות על קו פרשת המים בין נחל עקב ונחל נפחה, טבילה הגונה בגב הענקי בקניון נחל חווה, עלייה דרך הסדקים אל מעלה מחמל, תצפית ראשונה על מכתב רמון, ומשם על שפת המכתב אל העיר, שלרוע המזל עדיין רחוקה. לגזור ולטייל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עולים, יורדים, דרך טבע מדברי נקי וטבילות מענגות (FLICKR, Spiralz)
 עולים, יורדים, דרך טבע מדברי נקי וטבילות מענגות (FLICKR, Spiralz)   
נקודת מוצא: עין שביב, כשבעה ק"מ ממזרח לגן הלאומי עבדת.
נקודת סיום: מרכז המבקרים מצפה רמון.
תחבורה ציבורית: בעין שגיב לא עוצרים אוטובוסים. קו 392 (אילת-תל אביב) וקו 60 (באר שבע-מצפה רמון) מגיעים לנקודת הסיום.
אורך המסלול: כמעט 40 ק"מ.
משך הטיול: יום וחצי.
יציאה: אין.
דרגת קושי: בינונית.
מים בדרך: בנקודת המוצא, בגב חווה ובעין חווה (בחורף) ובנקודת הסיום.
ציוד: כובע, קרם שיזוף, אוכל, שק שינה, נעלי הליכה והרבה מים.
עונה מומלצת: חורף, סתיו.
מפת טיולים וסימון שבילים: מפה 15 (הנגב התיכון), מפה 17 (הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב), מפה 18 (מערב הר הנגב).
 
יוצאים מהואטו, מתחברים עם הטבע. חי-בר רמון (FLICKR, heatkernel)
 יוצאים מהואטו, מתחברים עם הטבע. חי-בר רמון (FLICKR, heatkernel)   
ליד עין שביב יש צומת של שבילים: שביל כחול פונה מערבה לעבדת, שביל ירוק הולך צפונה לשדה בוקר, ושביל שחור עולה בנחל זיק דרומה. השביל השחור הוא השביל שלנו.

השביל צר כמו סכין ומנצל את הערוץ המתון יחסית של נחל זיק. הוא מטפס בין רכסים חומים-חתוכים, ונפגש לאחר כ-2 ק"מ עם דרך עפר רחבה מסומנת כחול. זוהי דרך הנפט (ציר הנפט), שנפרצה בעת הנחת קו צינור הנפט מאילת לאשקלון. במפגש השבילים נגלת לעיננו אלה אטלנטית גדולה, באה בימים. מי היה מאמין שנמצא אחת כזו דווקא כאן, באמצע הצחיחות. על כן אנחנו חולקים לה את הכבוד המגיע לה, ונחים דקות ארוכות בצילה.

אנחנו ממשיכים בציר הנפט (סימון השביל שחור. הרכס הנמוך משמאלנו הוא מצוק הצינים. הערוצים החרבים משמאל הם יובליו של נחל צינים, ואילו הערוצים הבאים ניחרים מיובש מימין הם יובליו של נחל חווה. עוד כ-2 ק"מ ואל הדרך שלנו מתחבר שביל מסומן שחור, שבא משמאל ונקרא מעלה הנחש הצמא. לאו מוביל הנחש? לעין שרב. "עין" זה מים וזה טוב, אבל "צמא" ו"שרב" מפתים אותנו פחות. לא פלא שאנחנו נשארים נאמנים לדרך הנוחה שלנו, שמשנה את צבעה לירוק. עכשיו אנחנו הולכים על רמה, שיש ממנה תצפית יפה ורחבה על האזור כולו.
 

קפה בחיקה של חווה

מקום אידאלי להפסקת קפה, רק קחו אתכם את הזבל לאחר מכן (FLICKR, Chilling Soul)
 מקום אידאלי להפסקת קפה, רק קחו אתכם את הזבל לאחר מכן (FLICKR, Chilling Soul)   
עוד כ-4 ק"מ של הליכה נוחה בדרך היפה שלנו (דרכי עפר רבות מתחברות לדרך שלנו מימין) ואנחנו מגיעים לצומת שבילים משולט. אנחנו פונים שמאלה, אל דרך מסומנת שחור, ואחרי כחצי קילומטרת פונים שמאלה לשביל מסומן כחול, שיביא אותנו לנחל חווה.

השביל עובר בזהירות בגובה של כמה עשרות מטרים מעל הקניון העמוק של נחל חווה, ואחרי כחצי קילומטר מגיע אל מעבר צר שלוקח אותנו אל הערוץ עצמו. זהו שביל סלעי, שהולך על דרגש סלע צר ועוד מעט יתפצל לשניים: ימינה אל עין חווה, שמאלה לגבי חווה. שביל ישראל פונה ימינה אבל אנחנו פונים שמאלה, לסטיית חובה אל גבי חווה.

אנחנו הולכים עכשיו בקניון של נחל חווה. קירותיו זקופים מתנשאים לגובה של כ-50 מ', וסוגרים על מעבר צר שרוחבו כ-10 מ'. קריר כאן וכמעט אפלולי – חוויה מרעננת אחרי השעות שעשינו בשמש הקופחת. עוד מעט אנחנו עוברים ליד שלושה עצים, שנראים כמו עצי תאנה. בעבר סברו הבוטנאים כי אלה עצי פיקוס בת-שיקמה הנדיר, והיום ידוע שאינם אלה עצי תאנה.
 
 
פיקוס או תאנה? בתמונה: עצי תאנה מדברית (FLICKR, Saul Adereth)
 פיקוס או תאנה? בתמונה: עצי תאנה מדברית (FLICKR, Saul Adereth)   
ממשיכים בקניון עד שהדרך נחסמת על ידי מפל שגובהו כ-30 מ'. לרגליו יש גב גדול, שיוצר בריכה מפתיעה ומענגת (גב חווה). בגלל קירות הסלע הגבוהים הסוגרים על הבריכה, מימיה כמעט קפואים גם בקיץ. הפיתוי גדול אבל כמוהו גם הקור. הנועזים שקפצו למים, מטיילים שהגיעו לפנינו, מנסים לשדל אותנו להיכנס. נראה, אולי בקיץ. במקום כזה, גם אם לא מתרחצים, אי אפשר לוותר על הפסקת קפה ומנוחה ממושכת. אין כמו הצל הקריר הזה. הוא נותן כוח להמשיל.


בסוף הביקור בגב חווה אנחנו חוזרים על עקבותינו ושבים אל התפצלות השבילים. כאן אנחנו חוזרים למסלול של שביל ישראל וממשיכים ללכת בנחל חווה לכיוון צפון מזרח. לאחר כקילומטר מתעקל קניון הנחל בזווית חדה של כמעט 90 מעלות דרומה, והשביל יוצא ממנו ימינה כדי לעקוף מפולות של בולדרים שצנחו לערוץ מהקירות הגבוהים. אחרי המעקף חוזר השביל אל הנחל, עובר בין שיחי רותם ירקרקים אפורים ומגיע אל צומת שבילים. השביל הכחול ממשיך בנחל לעין חווה ואילו אנחנו פונים ימינה אל שביל מסומן ירוק שעוזב את האפיק של נחל חווה. השביל עולה בערוץ מתון ומגיע לרמה, שסדקים רבים חרוצים בה. מה שנראה כמו סדק תמים יכול להתגלות כסדק שעומקו כמה עשרות מטרים. חשוב להישאר צמודים לסימון השביל ולא לסטות ממנו. ואסור כמובן לעשות את הדרך הזו בלילה.
 

על הקצה

סוף הדרך, לפחות לעת עתה: מרכז המבקרים רמון (FLICKR, heatkernel)
 סוף הדרך, לפחות לעת עתה: מרכז המבקרים רמון (FLICKR, heatkernel)   
השביל ממשיך בעלייה מתונה, ומגיע אחרי כ-3 ק"מ אל צומת שבילים: דרך רכב מסומנת אדום פונה שמאלה למעלה נווה, ואילו אנחנו ממשיכים ישר על דרך מסומנת שחור שהולכת דרומה.
אחרי כחצי קילומטר נראה שרידים של מיבנה קדום משמאל לדרך.

כנראה שרידים של בריכת אגירה ששימשה את החיילים שישבו בתקופה הנבטית במצר מחמל הסמוך. מעט אחר כך אנחנו ממשיכים בדרך השחורה, ומגיעים לאחר עוד כמה מאות מטרים אל ראש מעלה מחמל ואל התצפית הנהדרת שיש ממנו על מכתש רמון. התצפית מבהירה למה הייתה הנקודה הזאת חשובה כל כך, ולמה הקימו את מצד מחמל כדי לשמור עליה. כאן טיפסה דרך הבשמים ממכתש רמון אל רמות נפחה, בדרכה הארוכה לנמל עזה, וכשהגמלים מושכים ומתנשפים במעלה ההר, והראיסים מזרזים אותם, קשה לשודדי דרכים לעמוד בחיבוק ידיים.

את העיירה מצפה רמון לא רואים מכאן, לא פלא. המרחק אליה הוא כ-20 ק"מ, והדרך המסומנת שחור תיקח אותנו אליה כשהיא מתנהלת על שפת המכתש הגדול בארץ. לאורך הדרך יש המון תצפיות נהדרות ושלל הצבעים של קרקעית המכתש מגרה את העין. אבל היינו שמחים אילו בא מישהו לקחת אותנו מכאן, אחרי הכול, כבר עשינו דרך אורכה, והקפצה כזאת הייתה חוסכת לנו חמש-שש שעות של הליכה (הדרך מהנקודה הזאת עד מצפה רמון טובה גם לרכב גבוה ללא הנעה קדמית שנהגו מספיק סבלני). לפעמים, ננחם אתכם, אפשר לעצור כאן טרמפ.
 

סימנים של עיר

אחרי כ-17 ק"מ מתחילים לראות את סימני העיר. תחילה מופיעות האנטנות. אחר כך מתגלים גגות הבתים. רואים גם את המבנה של מרכז המבקרים, המתנשא מעל מעלה העצמאות העולה מהמכתש. אבל לפני כן עוד מזומנת לנו חוויה אמנותית, הפארק לפיסול מדברי. יוצרים מקומיים ולא מקומיים יצרו כאן פסלים סביבתיים שמדגישים את הודם ותפארתם של ההר והמכתש. מושכת עין במיוחד היא מעין שדרה של סלעים ענקיים שיצר הפסל עזרא אוריון ב-1986. סלעים חזקים, גדולים מאוד, שמובילים אותך כמו במסדרון אל שפת המכתש. למטה - התהום.

אורכו של גן הפסלים כקילומטר אחד. בסופו עובר שביל ישראל בין מגרש הכדורגל המקומי (משמאל) וחורשת קק"ל (מימן). מצב הדשא במגרש רחוק מלהיות מזהיר. בחורשת קק"ל גדלים עצי אורן, ויש בה גם ברזייה וכמה שולחנות פיקניק. קצת אחרי מגרש הכדורגל, ומעט לפני שדירות קק"ל, אנחנו פונים שמאלה, עוקפים תחנת דלק וחוצים את שדירות קק"ל. משמאל לכביש, ליד תחנת המשטרה המקומית ניצב שלט הדרכה של שביל ישראל. הוא מפנה אותנו שמאלה, אל מרכז המבקרים של מצפה רמון. הגענו.

עוד בשביל ישראל:
בין תצפיות למערות - ממצפה משואה עד לבית גוברין
למקטעים נוספים בשביל ישראל היכנסו לכאן

באדיבות הוצאת מפה מתוך "שביל ישראל" מאת צבי גילת
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by