בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
חדשות התיירות 
אלף תלונה ותלונה 

אלף תלונה ותלונה

 
חדשות התיירות |
 
שחף איל

הבטחות באוויר, דילים לא מעודכנים, והתעלמות שיטתית מפניות הציבור: מהם הדברים שעצבנו אותנו בחופשה ב-2007?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מעכבים בלי לקחת אחריות, ואז מתעלמים. תלונות הציבור, 2007 (אימג'בנק/Gettyimages)
 מעכבים בלי לקחת אחריות, ואז מתעלמים. תלונות הציבור, 2007 (אימג'בנק/Gettyimages)   
1,000: זהו מספר התלונות שעל פי דו"ח "אמון הציבור", הוגשו כנגד עסקים הפועלים בענף התיירות בשנת 2007. מספר גבוה באופן מיוחד, וכז המציב את ענף התיירות בין עשרת הענפים לגביהם התקבלו מספר תלונות הגבוה ביותר במשק. הבעיה העיקרית, לדברי הצרכן הממוצע, היא ההתעלמות השיטתית של חברות מתלונות שהופנו אליהן.

ארגון "אמון הציבור" הוקם לפני כשנתיים ביוזמתה של גלית אבישי, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות לשעבר. אבישי הקימה ביחד עם מומחים מתחום הצרכנות והמשפט, ארגון לקידום תחום הצרכנות ללא מטרת רווח.

דפוסי הליקוי העיקריים בענף התיירות, על פי הדו"ח הארגון, הם גלגול האחריות מסוכן הנסיעות לצרכן, אי הצגת מחיר כולל, עסקאות פיתוי, חיוב דמי ביטול שאינם סבירים, פער בין הבטחת המשווק למימושה, בעיות כבודה וביטוח, עיכוב בטיסות, ואי מענה לתלונות צרכנים.
 

דילים שלא קיימים

עוד נוסעת משועממת שטיסתה התעכבה (אימג'בנק/Gettyimages)
 עוד נוסעת משועממת שטיסתה התעכבה (אימג'בנק/Gettyimages)   
ההבטחה כאן, המלון שם: מרבית עסקאות התיירות מתבצעות מול סוכן הנסיעות. ריבוי הגורמים המעורבים בהוצאתה לפועל של העסקה (חברת התעופה, בתי המלון וכדומה), מקשה על הצרכן ומאפשר את גלגול האחריות מגורם אחד לשני. דוגמא שכיחה היא כאשר סוכן הנסיעות מבטיח אכסון במלון איכותי, ובפועל מגלה הצרכן כי מדובר במלון באיכות ירודה. סוכן הנסיעות מפנה את הבעיה למלון ומתנער מאחריותו מול הלקוח.

הזמן בפחות, שלם יותר: תלונות רבות התקבלו בנושא פרסומי מחיר מטעים. עסקים רבים מציגים מחירים נמוכים משמעותית מהמחיר שלבסוף משלם הצרכן בפועל. מדובר במקרים בהם הצרכן נדרש לשלם סכומים נוספים עם הגעתו ליעד או סמוך למועד הטיסה. מאחר והמחירים המלאים אינם מתפרסמים מראש, היכולת של הצרכנים להשוות מחירים נפגעת, והתחרות על אטרקטיביות המחיר נפגמת. על פי הדו"ח, מדובר בתופעה רווחת.

דילים לא מעודכנים: בפרסומים שונים של עסקים באמצעות האינטרנט, עיתונות כתובה וכדומה, נמצא כי לאחר ביצוע ההזמנה, מגלה הצרכן כי העסקה אינה רלוונטית ונאלץ לשלם עבור עסקה יקרה יותר. במקרים רבים העסקים ממשיכים לפרסם כרטיסים שאזלו, ולעתים אף אינם משנים את המידע הפרסומי גם לאחר שהם מתבקשים לעשות כן, בין אם ע"י הצרכנים ישירות ובין אם על ידי ארגון "אמון הציבור".
 

מזוודה בלי כתובת, תלונה בלי אבא

דמי ביטול שאינם סבירים: תלונות רבות מוגשות על-ידי צרכנים שנאלצו לשלם דמי ביטול גבוהים במיוחד, גם בנסיבות בהן לא נגרם נזק ממשי לעסק, או כאשר הודעה על ביטול נמסרה זמן רב לפני מימוש העסקה.

הלכה המזוודה: אחד מהליקויים הנפוצים הוא אי-לקיחת אחריות מצד חברות התעופה על איחור בהגעת כבודה, או נזקים שנגרמו לכבודה.

עיכוב בטיסות: עיכוב בטיסות מסב נזק רב לצרכן, אולם העסקים לרוב אינם מפצים את הצרכנים על הנזק שנגרם להם. ישנה פסיקה ביחס לעיכוב בטיסות צ'רטר, בה נקבע באופן מפורש שהעובדה שטיסת צ'רטר הינה טיסה זולה לא מקנה לסוכני הנסיעות, לספקים ולחברת התעופה זכות לדחות את מועד הטיסה כאוות נפשם וללא כל סיבה. במקרה של איחור בטיסה שנבע מרשלנות החברה, הספק או סוכן הנסיעות, מוטלת עליהם החובה לפצות את הצרכנים בשל הנזקים שנגרמו להם.

טיפול בתלונות הצרכנים: לסיכום, צרכנים רבים טוענים כי למרות פניות חוזרות ונשנות לעסקים, בעל-פה ובכתב, הם נענים לאחר תקופה ממושכת, אם בכלל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by