בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ישן כמו תינוק? 

ישן כמו תינוק?

 
 
לימור גריף

בעוד אנשים משתמשים בקלישאה ללא רחמים, אתם לא באמת מבינים למה התכוון המשורר. הרי אתם, כמו הרבה הורים טריים אחרים, לא ישנים בלילה, כי התינוק שלכם לא בדיוק ישן כמו תינוק. אז איך באמת מקנים לו הרגלי שינה נכונים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכי קרוב אליך, אבא (צילום אילוסטרציה:sxc)
 הכי קרוב אליך, אבא (צילום אילוסטרציה:sxc)   
הילד בן שנתיים ועדיין מסרב לעזוב את מיטתכם, והגדולה שלכם לקראת בוקר מדדה מחדרה לחדרכם? מציק, מתיש, מעצבן? הכל על הרגלי שינה וקצת על מי שקובע אותם.

מציאות נושכת

הורים רבים יתוודו בלי בושה, כי בזמן שהקטנצ'יק נמצא במיטתם, הם רגועים יותר, שלווים, מפקחים מקרוב, אבל מה בנוגע להרגלים, צרכים, סדר וגבולות ואם ננסה בעדינות הורית גם לומר, האינטימיות שנראית כמו מוסף היסטורי קדום. ילדים אוהבים לישון במיטת ההורים, אך מה גם עם אותם קטנטנים שמתקשים להירדם במיטתם, מחפשים עוד ועוד תירוצים כדי למשוך את הזמן: עוד כוס מים, עוד סיפור אחד ודי, ואחרי שכיביתם את האורות, נשמתם לרווחה שהנה זמנכם הגיע, הפעוט צורח מחדרו על המפלצת שקפצה לבקר. ומה תעשו, לא תירתמו לסילוק השד הנורא?

עייפות עלולה לפגוע בדינאמיקה ביניכם

מחקרים רבים הוכיחו כי העייפות ההורית הכבדה ועייפותו של תינוק קטן, עשויות לפגוע בקשר הדינאמי בין ההורה לתינוק. כמו כן, מחקרים אחרים הוכיחו כי חוסר שינה תורם להיווצרות דיכאון אחרי לידה, ולפיכך יצירת הרגלי שינה נורמטיבים, חיונית לרווחת הצדדים כולם, ובעיקר יתרמו לעזור לתינוק בהמשך התפתחותו התקנית.

ממה מושפעים הרגלי השינה של התינוק?

שרון באומל, פסיכולוגית קלינית מומחית ממרכז מעוף להתפתחות הילד, מתארת את הרגלי השינה כחלק מצרכי היום יום הרגילים, וכמוהם, אותם הרגלים מושפעים מגורמים רבים: הן מהטמפרמנט של הילד, הן מהוויסות החושי והאיזון ההורמונלי, אשר יש ילדים שנולדים איתם ויש כאלו שלוקח להם יותר זמן להשיגם. בנוסף, קיימים גורמים סביבתיים משפיעים כגון הנקה, רעש בבית כתוצאה מאחים גדולים הממשיכים בשגרת יומם כשאחיהם הקטן כבר ישן, חרדה כתוצאה ממצבי סטרס שונים וכו'.
 

ישנים אחרת

 
לא פעם השתמשנו בביטוי – ישן כמו תינוק, כדי לשוות לשינה אופי מתוק, נעים ובעיקר שליו ורגוע. באומל מחדדת כי שנת תינוקות היא שינה שונה מאשר שנת מבוגר. לדבריה, אם מבוגר ישן במחזורים של שעה וחצי הכוללים שינה שטחית, שינה עמוקה, שנת חלום, התעוררות וחוזר חלילה, הרי שתינוקות ישנים במחזורים קצרים יותר עם סדר מעט שונה. כמו כן, ילדים רבים מתעוררים לאחר מחזור שינה וזקוקים למבוגר על מנת להירדם שוב, עד שהם לומדים להירדם בכוחות עצמם.

שיטה ראשונה להרדמת הפעוט - האכזרית

קביעת הרגלי השינה יכולה להתבצע פחות או יותר מגיל חצי שנה. עד אז, הוויסות החושי של הילד הוא תלוי סביבה כמעט לגמרי, ואין לילד את הכלים הקוגניטיביים ללמידה התנהגותית. כדי ללמד ילד להירדם, כדאי להיעזר במגוון השיטות הקיימות במטרה להשגת הירדמות עצמאית. באומל מציינת כי בחירת השיטה צריכה להתאים, בעיקר להורה: "יש הדוגלים בשיטת חמש הדקות - דהיינו, ההורה נותן לילד להתעורר ולבכות במשך חמש דקות, לאחר מכן נכנס לחדר, מרגיע אותו במיטתו, אומר לו שהוא נמצא איתו ויוצא מהחדר. הכניסה הבאה תהיה לאחר עשר דקות, לאחר מכן אחרי רבע שעה ולאחר מכן, אחרי עשרים דקות. שיטה זו ללמידת הירדמות עצמאית הינה מהירה (באומל מספרת שעם ילדה הראשון זה עבד אחרי לילה. עם השנייה מעולם זה לא עבד, כך שיש פער בין התיאוריה לפרקטיקה). שיטה זו נתפסת כמאוד אכזרית על ידי הורים רבים, אשר מתקשים לעמוד בבכיו של הילד.

השיטות המרגיעות

בספרה "לישון בלי לבכות" מציעה אליזבת פנטלי שיטות מגוונות ללמידת שינה עצמאית, כאשר ההורה מתרחק ממיטתו של הילד באופן הדרגתי. בין אם זה על ידי שירי ערש, לחישה קבועה, וכו'. באומל מתארת את השיטות האלו כשיטות שלוקחות זמן, אך קלות יותר בגישה שלא מתסכלת את הילד בצורה דרסטית. גם ה"לוחשת לתינוקות" פיתחה שיטה שנקראת "הרם הורד". בשיטה זו כשהילד בוכה, ההורה ניגש אליו, מרים אותו, מרגיע אותו ומחזיר אותו למיטה בפוזיציית שינה. וחוזר חלילה.
 

הקדימו תרופה לשינה

תראו, נרדמתי בלי לספור כבשים (צילום:sxc)
 תראו, נרדמתי בלי לספור כבשים (צילום:sxc)   
לפני שמתחילים ללמד הירדמות, בצורה כזו או אחרת, כדאי לומר לילד (גם אם הוא רק בן חצי שנה), שמהלילה הוא מתחיל ללמוד לישון לבד, ושאולי זה יהיה קשה בהתחלה, אבל זה לטובת כולם. לאחר מכן, כדאי להסביר בקצרה מה עתיד לקרות. לדבריה של באומל, יש ילדים שישנים טוב יותר בקרבה להוריהם. עוד מוסיפה כי אם להורים זה נעים ולא מפריע, אין שום רע בכך. ילדים רבים, אשר חווים "לינה משותפת", מתנתקים ממיטת הוריהם, כאשר הם חשים מוכנים לכך.

מפלצת החושך

לדבריה של באומל, הפחדים מתחילים להופיע סביב גיל שנתיים עד שנתיים וחצי, וקשורים בעיקר לפחדים הנובעים מן הלילה: כגון חושך, מפלצות וגם הפחד הבסיסי מהפרידה: "ילדים קטנים מתקשים להבין את מחזוריות לילה - יום, ולכן כל הליכה לישון נחווית כפרידה, אפילו כמעין "מוות קטן". לפיכך, כדאי מאוד לעזור לילד להתמודד עם הפחדים הללו. אפשר לעשות זאת על ידי סיפור או משחק, שזו שפה אשר יותר מוכרת לילדים או אפילו על ידי כתיבת סיפור משותף על ילד שמפחד ממפלצות בחושך. מהדבר נוסף שעשוי לעזור הוא חפץ קבוע במיטה, לו משייך הילד תכונות של שמירה (חפץ מעבר), אור קטן וכו'. בנוסף, טקס שינה קבוע, רגוע וארוך מכין את הילד לקראת השינה ועוזר לו להתארגן לרגע הלא פשוט הזה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by