בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בלי למה, פשוט כובע 

בלי למה, פשוט כובע

 
 
לילך צור

אל תתנו לכובעים של ניו ארה לבלבל אתכם עם העובדות. כובעי בייסבול הם אמנם לא חטא מוסרי, יעידו אוהדי כל הקבוצות, אבל בעולם האופנה הם לא חלק רצוי. ברטים, לעומת זאת, מוזמנים בכיף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשביל מרבית הישראלים והישראליות, כובעים הם מחוץ לתחום: בעוד ברחבי העולם הם חלק משורת האקססוריז הארוכה, כאן הם מנותקים ממנה. יוצאי דופן הם כובעי הצמר, שהשימוש בהם נעשה בדרך כלל למטרות חימום פדחת בחורף, ופחות למטרות אבזור אופנתי. בשנים האחרונות אפשר לראות יותר ויותר בחורים שעושים כמנהג אחיהם האמריקאים ומניחים קסקט תואם בגדי הקז'ואל, בשלל גווני החאקי. מצד הבנות יש התחממות קלה, ובחורפים האחרונים אפשר היה לראות קצת יותר את פריט האופנה. הסיבות למאותגרות הכובעית הזאת כוללות את מזג האוויר החמים והבלתי חורפי וגם חשש מהתלבשות יתר שמאפיין את הרחוב הישראלי.
 
 
 
מי שבכל אפשר ללמוד מהם קצת על משמעות הכובע במראה הכללי, הם דווקא האזרחים הבוגרים יותר, אלה שהביאו את שגרת הברט על סוגיו, מארצות הקור, מהן היגרו לפני שנים. אולי הלוק שלהם מיושן, אבל אי אפשר להתכחש למראה השלם המתקבל מהנחת כסות הראש הזאת. כל ההקדמה הזאת באה כדי לעשות היכרות עם מותג שיותר מכל מזוהה דווקא עם סגנון אחר לגמרי, כובעי הבייסבול הכל-אמריקאיים, שכל תייר המגיע לניו יורק רוכש אותם כמזכרת האולטימטיבית כשעליהם מתנוסס הלוגו של הניו יורק יאנקיס.
 
 
 

אמריקה זה לא כאן

חברת ניו ארה נוסדה לפני 85 שנה, על ידי בן המהגרים ארהרדט קוך, והמוצר הראשון שלה היה דווקא כובע טוויד בעל שמונה חלקים, שכונה גסטבי, והיה בחזית האופנה בתחילת שנות השלושים. כשיצא מהאופנה, החלה ההתחברות ההיסטורית של החברה עם ייצור הכובעים לצרכי ספורט, כשהיא משכללת את כובע הבייסבול ומשתלטת על מכירותיו בכל בתי הספר והקבוצות של מזרח בארצות הברית. עד שבשנות השמונים הפכה לספונסרית הראשית של ליגת הבייסבול המקצועני, אז גם דחפה לייצור המוני של כובעי הקבוצות עם הלוגו שלהן, רק כדי ליצור שוק מכירות לאוהדים.

בתחילת שנות התשעים אפשר היה לראות את טרנד כובעי הבייסבול המקושטים בצבעים זועקים, זהבים ומיני אפליקציות, נלבש על ידי מיני סלבריטאים אמריקאים, ויש ששומרים לו כבוד עד היום. את הכובעים האלו על ציוריהם וצבעיהם, ייצרה אותה החברה.
 
 
וכל זה, רק כדי להגיד, שאין סיבה אופנתית טובה לחבוש אותם. העיצובים אותם נהוג לכנות משוגעים, לא עושים חסד עם רוב האנשים, וגם לא עם רוב המלבושים. צריך להיות חובב בגדי רחוב צעקניים, כדי להתאים אותו, וגם אז לא ברור אם יש לו מקום כחלק מתלבושת. נראה שהוא פשוט הכי יפה על המדפים בחנויות המותג. כשאפשר לעבור אחד אחד ולהתרשם מהגימיק, או כשמרגישים ממש שרופים על הניו יורק יאנקיס או על האל איי דוג'רס.

מה שכן, למרות חוסר הרלוונטיות של כובע הדגל של המותג, נמצאת אצלו רלוונטיות גבוהה בכובעיו האחרים, שהם מגוונים, ומותאמים לאזורי העולם השונים, מאז הפכה החברה בשנות האלפיים, לבעלת שלוחות בינלאומיות. המוצלחים בקולקציה המיובאת לארץ, הם כובעי צמר סרוגים עם מצחייה קטנה, שבאים גם בדוגמת הציילון הבובתית.
 
 

לברט באהבה

אבל העונג הגדול של המותג נמצא בקו EK הנקרא על שם מייסד החברה, שמנוהלת כיום על ידי נינו. הקו הזה מתחיל ונגמר בקלסיקה של טוויד אפור כהה, בלי גוונים, ובלי משחקים, עם כעשרה דגמים איכותיים ומוקפדים. יחד עם הדגם הראשון של החברה, יש עוד כמה צורות המבוססות על החלוקה לשמונה משולשים המתחברים בקודקד, ויוצרים ברט מסוגנן, שטוח או תפוח, שבאמת מתאים להרבה סוגי הופעה. כל ז'קט מחוייט, קז'ואל ספורטיבי, כותונת גברית, או שמלה חורפית עם מגפיים, יושלמו באופן מיידי והרמוני עם כובע טוויד המונח על צדו. רב הסדרה הזאת לא ניתנת להשגה בארץ, ואפשר לנצל את יכולות השילוח המהיר, דרך אתר האינטרנט האירופי של החברה. מה שכן אפשר למצוא זה ורסיות יפות של אותם כובעים בטקסטורות צבעוניות, כמו הברט השטוח בדוגמת פרחים לבנים על רקע כחול.

להשיג בחנות "למה כובע", שינקין 9 וברשתות הספורט הגדולות.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by