בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על משרתות ועקבים 

על משרתות ועקבים

 
 
לילך צור

לא הרבה פעמים נתקלים בנעליים מרגשות, שלא נכנסות לקטגוריות ושלא נעשות מתוך צרכי רלוונטיות טרנדית. אסתי דרורי חיות עושה כאלה כבר כמעט שנה, וממש כדאי להכיר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פטיש בן מאות שנים (יח"צ)
 פטיש בן מאות שנים (יח"צ)   
יש מי שמלבושי הרגל ממקדות את תשומת לבן הרבה יותר משמלבושי הגוף עושים זאת: בכל צעידה ברחוב, מובלות העיניים הישר לזוג הנעליים; רק אם ניתן האישור או היה ניצוץ, אפשר להמשיך ולשוטט בעיניים במעלה הבגדים, ועד התמונה השלמה. גם בלי להשתמש במושג הפטיש, שמחובר כל כך בקלות פעמים רבות לפריט הלבוש הזה, אפשר להסביר את האהבה הזאת, בהתרגשות האדרנלינית שנגרמת ממראה של אביזר מצויין העוטף את כף הרגל, שדורכת עליו שוב ושוב. זה הכח של נעליים על לבוש, הן נועדו לדריכה, עם רעש העקב והיציבה המשתנה.

מילים של אהבה

לאסתי דרורי חיות יש את האהבה הזאת. אולי היתה אומרת את זה במילים אחרות, אבל היא מעידה שנעליים פשוט עושות לה את זה, מאז ומתמיד.
 
 
אחרי שנים של עיסוקים שונים ביצירה, צילום, לימודי אמנות ועבודת יד, הגיעה לנעליים. ההרגשה שזה המקום בשבילה הגיעה מכיוון לא צפוי, כשסבתה גילתה לה שלפני מלחמת העולם השניה היה סבה יצרן נעליים.

עכשיו עומדים להם בסטודיו שלה, זוג אימומים ישנים מאותו מפעל ישן ומעלים בה התרגשות.

הסיפור הזה מסביר אולי את העובדה שלעשייה הזאת היא מתחברת דרך סיפורים. מראה הנעליים, היא אומרת, בא מסיפורי אגדות, מדמות המשרתת הנועלת מגפי עור שחורות, ומדמות הנסיכה שפעם לבשה אותם ועכשיו נועלת סנדלים דקיקות.
 
מלאכת מחשבת הדורשת שישה שלבים שונים (יח"צ)
 מלאכת מחשבת הדורשת שישה שלבים שונים (יח"צ)   
הסטודיו שלה ממוקם במרתף ביתה שברמת אביב. זוגות זוגות, מונחים שם מגפיים, סנדלים, כפכפים ונעליים, בין מדפי קלסרים, קופסאות, עורות, בדים ושרטוטים. אסתי מעצבת ומתכננת, ועושה את עבודת הקבלנות של הייצור. לנעליים מסתבר יש ששה שלבי עבודה ואת כל אחד מהם עושה בעל מלאכה אחר, מה שדרש הרבה נסיונות עד שהגיעה למי שמוכן לעשות בדיוק את מה שהיא מבקשת.

אגדת נעל

העיצובים שלה לא נכנסים לקטגוריות מוכרות, טרנדים עונתיים, או קווים מונחתים. למרות שהיא אשה מעודכנת אודות מה עושות קומץ מעצבות הנעליים האחרות שפועלות בתל אביב, ומן הסתם מושפעת ממה שהיא רואה קורה בעולם, העיצוב שלה נראה כאילו נלקח מן האגדות. ולא חשוב איזו מהן. אחד המוטיבים הבולטים בקולקציית החורף הוא אכן מגפי המשרתת שהיא מזכירה בסיפור הקטן שמצורף לכל קופסת נעליים. עקב בצורת חרוט קטן, חרטום עגול ורכיסת כפתורים או שרוכים, בגובה הקרסול או מעט גבוה יותר, הם הדוגמה הכללית סביבה בנויה הקולקציה.
 
 
המעצבת שומרת על עקרון הדו-טונליות (יח"צ)
 המעצבת שומרת על עקרון הדו-טונליות (יח"צ)   
עליה היא מלבישה עורות בצבעים ובטקסטורות שפשוט אי אפשר למצוא אצל אף מעצבת אחרת. היא לא שומרת על העקרון האופנתי מספר אחד בשנים האחרונות, המונוכרומטיות. כל נעל מורכבת לפחות משני עורות שונים, בדוגמאות של שושנים קטנות, משבצות, רקמות גובלן של דמויות רומנטיות, כשאותן תוחמים קווי קונטור בצבעים שונים.

יצירתיות אקסקלוסיבית

תחת השם "The Shoe story” מייצרת דרורי חיות סדרות מוגבלות. לעת עתה היא מתמקדת במכירה בסטודיו הביתי שלה, שבהחלט מבטא את תהליך היצירה, מה שמאד מתאים לנעליים מהסוג שהיא מייצרת. היא בתחילת דרכה. רק לפני שנה החלה להתנסות בעניין והחורף זו הקולקציה הראשונה השלמה שהיא מוציאה, אחרי שבקיץ היו רק טפטופי סנדלים.
 
טרנדיות היא רק ענין של השקפה (יח"צ)
 טרנדיות היא רק ענין של השקפה (יח"צ)   
השהיה הזאת קרוב לעיצוב ולייצור מובילה לכך שהיא יכולה להרשות לעצמה לעשות כמות קטנה מכל דגם ולראות את התגובות אליו. במקרה שלה זה מבורך.

אולי זה בגלל שהיא כבר בעלת משפחה, והתנסתה בהרבה דברים לפני שפנתה לעיסוק הזה, ואולי בגלל שהיא לא תוצר של בית ספר לעיצוב כזה או אחר, היא לא מרגישה צורך להוכיח את הרלוונטיות שלה על ידי מימוש טרנדי. יכול להיות שההתרחבות שהיא צופה לעתיד, תשנה את הראיה הייחודית הזאת, אבל עכשיו עוד אפשר להתארח אצלה בסטודיו, לדבר על נעליים, ולרכוש זוג שפשוט אין, אבל אין, לאף אחת אחרת.

להשיג בסטודיו המעצבת, רמת אביב, בתיאום מראש 054-4224211
WWW.THESHOESTORY.COM
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by