בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ידיים בכיסים  

ידיים בכיסים

 
 
לימור גריף

אנחנו אוספים אותם מהגן בשעה 16:00 וכבר ב-16:30 העצבים שלנו גועשים. כיצד ניתן לעמוד מנגד כשהם משליכים חפצים מהשולחן וצורחים כשלא מילאתם את מבוקשם? כיצד שומרים על איפוק?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רגע לפני שהר הגעש מתפרץ (צילום:sxc)
 רגע לפני שהר הגעש מתפרץ (צילום:sxc)   
לפעמים אתם מרגישים שאתם הולכים לאבד שליטה, הגעתם לקצה היכולת שלכם לשמור על איפוק וכל רגע שחולף הופך את שעון החול ומתריע על פצצה מתקתקת. שיחה עם הפסיכותרפיסטית רות כהן, שעוזרת לנו לנסות לא לאבד שליטה מול הילדים.

פנטזיה מול מציאות

לדבריה של כהן, ילדים חייכנים אשר נוטים להיכרך על צווארם של הורים חייכנים ונעלמים לעבר האופק – לקוחים ללא כך ספק מאיזו פרסומת טלוויזיונית נוצצת. המציאות בפועל מזכירה לנו שמדובר במפגש טעון: "הורים עייפים אחרי יום עבודה, ואף ממתינות להם לא מעט מטלות, מול ילד שבילה שעות ארוכות במסגרת מלאת גירויים, שבה הוא נדרש לדחות סיפוקים, להתחרות על משאבים, לנהל משא ומתן, להנפיק תוצאות, ומחכה בכיליון עיניים לזמן שבו הוא יוכל להיות במרכז תשומת הלב". במקרים אחרים המצב הוא בדיוק הפוך. יכול להיות שההורה שחיכה כל היום למפגש עם הילד ורוצה קצת לבלות איתו, יכול להיתקל בילד מוצף, שכל מה שהוא רוצה זה קצת שקט ואם אפשר מול הטלוויזיה.

לומדים לתקשר

"מותר שיהיו אינטרסים סותרים ודיסהרמוניה. הם לא בהכרח מצביעה על "ילד בעייתי" או על "הורה מזניח". יש כאן הזדמנות יוצאת מן הכלל ללמוד לתקשר אחד עם השני, לשאת ולתת כך שהצרכים של כולם יילקחו בחשבון".

רגע חושבים

כהן מציעה לנו לקחת לעצמנו כמה רגעים של בדיקה לפני שאנו מסתערים על שערי הגן. "אפשר לעשות את זה גם תוך כדי נסיעה לשם ולשאול מה אנחנו צריכים כדי לצלוח את הערב? השאלות יכולות בהחלט לעזור לחשוב על תוכנית שתהיה יותר מתאימה לצרכים".
 

התאמת צרכים

 
את הצורך למפגש עם מבוגרים אחרים נוכל ליישם אם נקבע עם חברים שיש להם ילדים. ואם הדבר האחרון שמתאים לנו הוא מפגש עם האמא הפטפטנית של החברה של הקטנה שלנו, כדאי שנפנים רגע לפני שנזמין אותה עם שלושת ילדיה האחרים. לדבריה של כהן, הרעיון הוא לעשות סוג של סקירת כוחות, כי גם כשאנחנו מאד עייפים, סביר שנמצא דברים שמתאימים לנו יותר ודברים שמתאימים לנו פחות. "גם אם הילד מאד רוצה לארח חבר, מותר להגיד "לא היום". גם אם זה מכעיס אותו או מאכזב אותו, מתוך נקודת ההנחה שנהיה מספיק ישרים לתרגל בעצמנו, בהזמנות אחרת, את שרירי הוויתור וקבלת המציאות".

אפשרות בחירה

כאשר אנו פוגשים את הילדים, חשוב שנשאל מה הם היו רוצים לעשות אחר הצהרים. "כאשר מדובר בילדים קטנים אפשר וכדאי להציע שתי אפשרויות. אם יש התנגשות בין מה שכל אחד מהצדדים רוצה, חשוב לשים "על השולחן" את הקונפליקט ולהציע פשרה - אתה רוצה להקים אוהל בסלון ולשחק באינדיאנים, ואני עייפה מאוד, אולי נוכל להכין יחד לוכד חלומות אינדיאני ואחר כך נוכל לשחק קצת באינדיאנים, לפני ארוחת הערב". כאשר מדובר בילדים קטנים מאד, שלא תמיד יכולים לבטא במילים את מה שהם מרגישים, מציעה לנו כהן, שנלמד לזהות את שפת הגוף. אם למשל יש לנו פעוט שנכנס ל"היפר", דווקא כשהוא עייף, נוכל להציע לו פעילויות שקטות יותר למרות שהוא מקפץ בלי סוף.
 

לשמור על השגרה

לקחת אוויר ו... (צילום אילוסטרציה:sxc)
 לקחת אוויר ו... (צילום אילוסטרציה:sxc)   
לעתים קרובות אנו מקפידים לבנות שגרת בוקר כדי לעזור לילד להסתגל למעבר מהבית לגן, אך משום מה אנחנו לא מקפידים על כך במעבר מהגן אל הבית. כאשר אנו אוספים אותו מהגן וכבר בהתחלה הוא מתחיל להתפרע, רוצה הפתעה, רוצה עכשיו לפארק, רוצה ללכת ברגל ועוד רצונות שאופייניים לילדים, אך נדמים לנו כעונש מאוד אישי ואולי גם קצת מעליב. כדאי שנעצור ונבין שזו דרכם של קטנטנים, נוטים בדיוק כמונו לאינספור של מצבי רוח, המעברים אינם קלים עבורם ולכן מציעה לנו כהן לדגול בטקסים קבועים.

קחו אוויר

עבור הרגעים שבהם נרגיש שהנה עוד רגע אנו מאבדים שליטה, מציעה לנו כהן לפרוש. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא "טיים אאוט", שיאפשר לנו לפרוש פיזית או רגשית כדי להחזיר לעצמנו את השפיות. "התייחסו לעניין באותה הרצינות שבה הייתם מתייחסים לקלקול קיבה. אם מדובר בתינוק, הניחו אותו במיטה או בכל התקן בטוח אחר. עדיף שילד יבכה כמה דקות כי ההורה שלו בשירותים, מאשר ילד שיחווה את ההורה שלו מתפרץ, צועק, מאיים או חלילה מרים יד. עבור הגדולים נסביר: אני מרגיש שאני עומד להתפרץ כי אני מאוד כועס ולכן אני לוקח רגע לעצמי. חשוב לא להיעלם, אלא לתת הסבר ולהבהיר שמדובר רק ברגע"

מטרת האוויר שאנו צריכים לקחת לעצמנו הינה חשובה וייחודית שתגרום לנו לתקשר עם ילדנו בצורה אפקטיבית. "לקיחת הזמן מאפשרת לנו לכבד את עצמנו, את הרגשות שלנו וגם את מגבלות הכוח והסבלנות שלנו". כאשר אנו מתייחסים לרגשותינו, לצרכינו וגם לכעסינו, אנו מלמדים את ילדינו בדרך מעשית, שכל אחד יכול להרשות לעצמו להיות מתוסכל ומדובר בהרגשה שהיא לגיטימית ומותרת לכל אדם, העיקר שגם אנחנו נלמד לכבד אותה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by