בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
מה ללבוש 
רטרו אקטיבי 

רטרו אקטיבי

 
מה ללבוש |
 
ליבי בגנו

הסיקסטיז הפסיכדליות השאירו את חותמן על המלתחה שלנו עוד הרבה לפני שרן דנקר פגש את "דני הוליווד". מי אמר רטרו ולא קיבל?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הסיקסטיז על פי מנגו (יחצ)
 הסיקסטיז על פי מנגו (יחצ)   
שנות השישים היו תקופה שרבים נוהגים להסתכל עליה לאחור בערגה. בלונדון, הביטלס החלו את מה שעתיד להפוך למהפכה מוזיקלית, בארה"ב נשרפו צווי גיוס למלחמת ויאטנם והקולנוע הצרפתי של גודאר החל לעשות לו שם בעולם. בישראל הצעירה והפטריוטית, עם ה"הורה ממטרה" ו"ירושלים של זהב" קצת פיגרו אחרי הרבולוציה אבל לבסוף גם היא הגיעה ונתנה את אותותיה בכל תחומי החיים כמו גם כמובן, בגרדרובה הפרטית של כולם.

אחרי עשור של צנע ומנע בשנות החמישים, הסיקסטיז סימנו את עלייתו של עידן ה"הכל הולך" - צבעים בוהקים, הדפסים נועזים, גזרות ואורכים חדשניים והשפעות ברורות של פופ-ארט. הפוריטניות החלה מפנה את מקומה לגרוביות של ילדי הפרחים הסטלנים. כל מי שהתברך באימא שאוגרת בגדים כי "יום אחד זה יחזור למודה", יודע שהיא צודקת. השפעות העשור העליז הזה ניכרות גם היום בטרנדים עכשוויים והרטרו שיק מסתבר, כאן כדי להישאר. הרי לכם סקירה קצרה שתעזור לכם להבין מי נגד מי.
 

הקץ לסקיני, הפרינטים לשלטון

לינדזי לוהן סקיני (gettyimages)
 לינדזי לוהן סקיני (gettyimages)   
אחד הטרנדים הבולטים של הסיקסטיז, שהתפוצץ בארץ דווקא בסבנטיז, היו מכנסי הפדלפון. תחשבו על תמונות מביכות של ההורים באלבומים משפחתיים ויזהר כהן מנענע תלתליו בארוויזיון. אותם מכנסי "פעמון" היוו מעין שחרור מגזרות חנוטות ואובר מחויטות והיו לסמל מובהק של ההיפים.

בשנים שעברו מאז חזרו הפדלפונים מפעם לפעם לגיחות אפנתיות קצרות אך בשנים האחרונות נדמה היה שהקיץ עליהם הקץ. הסקיני הארור זקף את ראשו ותודות לכוכבניות זעירות דוגמת ויקטוריה בקהאם ולינדזי לוהן, הפך אותו לסד עינויים מבוקש. בעונה הנוכחית, מישהו שם למעלה הבין שממש כמו בסיקסטיז, הגיע זמן המהפכה. הפדלפון חוזרים ובגדול ולא נותר אלא לברך על כך ולשלוף מהבוידעם את סטוק המרתחבים שנרכשו בשוק הפשפשים אי שם בסוף הניינטיז.

מגמה נוספת ואהובה שנשארה עמנו מהימים הטובים ההם היא ההדפסים הפסיכדליים, הצבעוניים והנועזים. אז נכון, צפייה לילית בשידורים המחזוריים של ערוץ 33 תחשוף את העובדה שגם שרה'לה שרון חטאה בהדפסים גיאומטריים בשעתה אבל אין בכך בכדי לבטל את המגניבות שטמונה בטרנד.
 
הדפסים פסיכדליים אצל קאלה (יחצ)
 הדפסים פסיכדליים אצל קאלה (יחצ)   
עם זאת יש להישמר שכן הוא בהחלט לא מיועד עבור כולם ויש שיגידו שכל הקישקושציה הזו גובלת בטעם רע. ובכל זאת, כקונטרה להרבה דברים משעממים ששלטו בזירה האופנתית אז, כמו גם היום, מי שרוצה שיהיה לו איזה סטייטמנט או סתם זקוק לצומי, כדאי לו שינבור קצת בארון של ההורים או שפשוט יתהדר באאוטפיט חדש שמתרגם את הסיקסטיז לכתוביות של שנות האלפיים.

ואם לצרף עוד פייבוריטית אחת, זו חייבת להיות גזרת ה-A, טרפז, או איך שלא קוראים לה השבוע. אותן שמלות מיני קטנות בסילואט מחמיא ששחרר את נשות הפיפטיז מהקרינולינות סטייל "גריז", ושידר סקסיות לא מתאמצת. שילוב של כיסים צדדיים, כפתורים גדולים, שרוולים תפוחים ושאר פרטים כיפיים, אמנם לא יהפכו את רובנו לטוויגי, אבל טוב שיש לאן לשאוף. אולי מונה זילברשטיין בימיה הטובים.
 
 

אפשר, אבל לא חובה

 
עקבים יכולים להיות מאוד סקסיים אך למי שלא עברה הדרכה מרוכזת אצל חניתה צנטנר עשויה להיות בעיה רצינית איתם ובעקבותיה, ביקורים תכופים אצל האורטופד. שנות השישים, תודה לאל, סימנו את כניסתן של נעלי הסירה שנתנו מענה לכל מי שסבלה מפחד גבהים. אך עם כל הכבוד לאותו מראה שטוח/פיפ-טואו/קפרי, מתקשה שפחתכם הנאמנה שלא לחוש בתחפושת, או כילדה בנעלי אימי, כשאני נועלת נעליים שכאלו. יש משהו במראה שנדמה שכבר לא קשור לעולמנו ונכפה עלינו כי וואלה, יש טרנד של חזרה לסיקסטיז אז חייבים. זכרו: לא כל מה שמוגדר כרטרו בהכרח יתאים לכן, קחו את זה מענקית עם מידה 41. עקבו אחר הטרנד רק אם אתן באמת מאמינות בצדקתו ובזכות קיומו.
 
שטוחות של רנואר (יחצ)
 שטוחות של רנואר (יחצ)   
רוב הסיכויים הם שחמתם של רבים וטובים תתעורר למראה השורות הבאות, אבל יש דברים שבאים מן הלב וחייבים להיאמר. הטרנצ'ים הקצרים שהציפו את רחובות לונדון בסיקסטיז השלימו נפלאות את שמלות המיני המחמיאות, וכעת מהווים אותם מעילים קצרים את אחד הטרנדים המובילים של החורף הנוכחי. אממה? גם בלונדון הקרירה של אז וגם היום, מישהו ראה לנכון לקצר את שרווליו של הטרנץ' מה שהופך אותו למעט בעייתי בלילות הכפור. כן, ברור, הגזרות מהממות ואפשר ללבוש מתחת איזה סוודר מגניב וליצור מראה שכבות מעניין. ועדיין, זה מרגיש כאילו מישהו שכח חלק מהאאוטפיט. או בעברית פשוטה, כמו סלט בלי רטבים ב"ארומה".
 

תודה, אבל לא תודה

ניסיתי, באמת שניסיתי. בתור חובבת סיקסטיז מושבעת מצאתי את עצמי מאמצת בחדווה את מרבית ההשפעות האופנתיות שהותיר אחריו אותו עשור מהפכני ולו רק כדי להרגיש קצת יותר כמו דמותה של ג'יני ב"פורסט גאמפ". אבל למרות שליבי היה במקום הנכון וכוונותיי הוגנות והגונות, הסבתא שיק הוא משהו שפשוט לא עבד עליי. כל אותם סוודרים מאנגורה צמרירית, כפתורי זהב ותיקי ערב מקשישים לא יכלו שלא להזכיר לי את עדת הדודות הרומניות שלי בדרכן למשחק ברידג'. כשסיינה מילר או קלואי סוויני מאמצות את המראה, אין להכחיש שיש לו קטע ואטיטיוד. אבל אני? אני נראית כמו סטטיסטית ב"אלכס חולה אהבה". אולי בעשור הבא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by