בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
התעללות בגן - הסימנים  

התעללות בגן - הסימנים

 
 
לימור גריף

אחת מן החרדות המאיימות ביותר על הורים היא התעללות בגן הילדים. אספנו מספר סימני מצוקה ראשונים, שלא תמיד יתפרשו כהתעללות, אך ללא ספק יעידו כי קיים מצב הדורש התייחסות יתרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הקשיבו גם לשתיקה (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 הקשיבו גם לשתיקה (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
אין ספק שמבט אחד על תכנית תחקירים החושפת גננת, סייעת או מטפלת מתעללת, מקפיץ אותנו מיד למצב חרדתי, שעוזר לנו בשניות מעטות לייצר תסריט אימה בראש. מה היינו עושים לו הקורבן היה הילד הקטן שלנו. שרון באומל, פסיכולוגית קלינית ממרכז מעוף עוזרת לנו לזהות כמה סימנים העשויים להעיד על מצוקה אצל ילדי הגן. יחד ניסינו לבחון את התנהגות הילדים בבית בהתאם למתרחש בגן.

קושי להתחבר לדמות מבוגרת

"מצוקה אצל ילד בגן עשויה לנבוע מסיבות שונות. כמו כן, ילדים מסוימים מתקשים ליצור קשר עם דמויות מבוגרות בגן, גם כן מסיבות שונות. מכאן שאין להם דמות לפנות אליה על מנת לקבל הכוונה וכן על מנת לקבל צרכים רגשיים ראשוניים יותר כגון חיבה". עוד מוסיפה באומל כי לעיתים ההסתגלות החברתית אצל ילדים מסוימים היא קשה, והם מוצאים עצמם בודדים, ללא חברים, עובדה המקשה על ההימצאות בגן. מלבד זאת, לעיתים ילדים נבהלים מצעקות, מבטים או הערות של אחת מהדמויות המבוגרות, ולכן יש לקחת ולשקול על כף המאזניים גורמים רבים המעידים על מצוקה אצל ילדים ולאו דווקא נובעים, לא עלינו, מהתעללות.


שלום שלום

יש לייחס חשיבות רבה למצב בו ילד מבטא התנהגות הימנעותית בכניסה לגן, טוענת באומל. בכי מר, חוסר רצון להיכנס, היצמדות לבגדים של ההורה, וקושי להרגע אחרי שההורה עוזב, הם ללא ספק דברים שצריך לתת עליהם את הדעת.

עוזבים אך בודקים

חשוב מאוד שנהיה בקשר עם הגננת לגבי ההתנהגות לאחר עזיבת ההורה. נתקשר ונשאל אם הוא נרגע, ואם הוא מספיק בוגר אולי נבקש לדבר איתו. לרוב, אפקט ההיפרדות יוצר רגע מאוד קשה עבור ילדים מסוימים, אך הם אוהבים את הגן, את חבריהם ואת הגננת, וכעבור מספר רגעים הם נרגעים מהבכי, הלחץ או החרדה, ופונים לעיסוק היומי בגן. במידה והלחץ הנ"ל לא עובר והילד ממשיך לבכות, קיים סימן די ברור, כי באופן ראשוני לא טוב לילד, דבר ששווה בדיקה.
 

התנהגות חריגה מהרגיל

 
אנו מכירים את ילדנו כמעט הכי טוב. יודעים לזהות את בכיו, את צרכיו ודרכי התנהגותו. נכון שמדי פעם הוא רוכש לעצמו עוד ועוד דפוסי התנהגות שמתאימים לו, אך מתוך היכרותנו האישית, ממליצה באומל שנעמוד עם היד על הדופק ונזהה כל התנהגות שונה מהתנהגותו בד"כ, אשר עשויה להעיד על מצוקה בשעות הגן: ילד שמתחיל להרביץ בגן, כאשר לפני כן התנהגות זו לא אפיינה אותו וכן בשעות אחה"צ ובבית או ילד אשר מפסיק לדבר בשעות הגן (לאחר שרכש כבר שפה). כנ"ל לגבי התנהגות שונה של עשיית צרכים. לדוגמא: ילד אשר "בורח" לו במכנסיים, לאחר שכבר ביסס את תהליך הגמילה.

לא רוצה לגן

"שימו לב לילד אשר בוכה כבר מהרגע שהוא מתעורר שאינו רוצה ללכת לגן". אצל רוב הילדים הגן הוא חוויה כיפית, משמחת, מלכדת. הם נפגשים עם חבריהם, פועלים בחוגים שונים ובעיקר מבלים. כולנו היינו שמחים לחזור לימי הגן העליזים, אז למה הקטנצ'יק פתאום לא רוצה ללכת. אם מדובר במקרה חד פעמי, זה לא הזמן להילחץ, אך אם מוטיב הלא רוצה ללכת לגן חוזר על עצמו קרוב לשבוע, יש לומר דרשני ולבדוק עם הילד מדוע אינו רוצה ללכת.

התנהגות קיצונית

"יש לשים לב לכל התנהגות קיצונית כגון: שינה ארוכה במיוחד לאחר שעות הגן, אפאתיות, רגישות קיצונית, בכי קיצוני וכו'".

אוזניים גדולות

לדבריה של באומל, אחד הכלים החשובים ביותר בהתמודדות עם מצוקה כזו או אחרת אצל ילד, הוא השמיעה שלנו. האזינו לו, הקשיבו למה שיש לו לומר. ילדים יודעים להתבטא היטב החל מגילאי שנתיים וחצי - שלוש. נסו לזהות את הניואנסים של הילד. לעיתים מסתתרות רמיזות בין מילותיו. ילד שלא טוב לו משקף את התנהגותו החוצה, ולנו כהורים שגידלו אותו ותמכו בו עד כה, לא יהיה ממש קשה לזהות.
 

אל תשתמשו בביטוי: אל תפחד

רוצים להשאר בבית (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 רוצים להשאר בבית (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
אם ילדכם מפחד ממשהו, תנו לפחד במה. לא יעזור לו אם תתקילו אותו בביטוי: אל תפחד. נסו להבין מדבריו ממה הוא מפחד ואם הוא יוכל לתאר עבורכם את הפחד במילים, אשרהו. חשוב שלא תבטלו את פחדיו ותנו לו להבין שיחד תתמודדו עם המצוקה.

הקציבו זמן מחשבה

הקציבו זמן לשיחות עם ילדכם. אל תשלימו אותם או תחליטו עבורם, תנו להם להתבטא. עצם הדיבור משחרר לחץ. תוכלו לנסות לשחק יחד ולראות היכן מוצא את עצמו הילד מול המשחק: בוא נשחק בחיילים בגן. מי המפקד? מי החיילים? מי האיש הרע? דרך תיאוריו, דימויו תוכלו לנסות להבין את המתרחש בגן.

גשו לאנשי מקצוע

אם אתם חשים מבולבלים, חוששים לשלום ילדכם בגן, עשו הכל על מנת לדייק. בדקו עם הורים אחרים, שוחחו על הגננת, גשו להתייעצות מקצועית ונסו לתת לעצמכם את השקט והביטחון שאתם צריכים. אילולא הביטחון, ילדכם יחוש כנראה במצוקה, מה שלא יעזור לו להתמודד עם כל בעיה שתצוץ, בבית או בגן.

התעללות פיזית

כאשר מדובר בדרך כלל בהתעללות קיצונית כגון מכות, צעקות וכו' יש לסמוך על האינטואיציה של ההורה ומראה עיניו. בחנו את הילדים, אתם מקלחים אותם מדי יום. אם יש סימני חבלה על גופם שאלו אותם ממה הם נובעים, תנו להם הזדמנות להסביר. באומל מציינת כי הורים קשובים עולים במהרה על התעללות פיזית אותה לרוב קשה לפספס, לעומת התנהגות ברוטאלית, חייתית, מזוויעה אשר יכולה לגרום לגננת או למטפלת לגרור ילד מידיו או להשליכו באלימות איומה.


הלוואי והייתה לנו עבור הבעיה הנוראית הזו, תשובה חד משמעית. בינתיים אנחנו יכולים לנסות להיות כמה שיותר קשובים למצוקות הילדים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by