בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
פגים 
אל תמהר לצאת  

אל תמהר לצאת

 
פגים |
 
אירית קלנר

הריון נורמטיבי נמשך בסביבות ארבעים שבועות, אך ישנם תינוקות שמסיבות שונות נולדים טרם עת. מהן ההשלכות של לידה מוקדמת? אילו טיפולים מקבלים הפגים בבית החולים ומה יקרה כשיגיעו הביתה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

מיהו פג?

רק רציתי לראות על מה כל המהומה שם בחוץ (צילום אילוסטרציה:sxc)
 רק רציתי לראות על מה כל המהומה שם בחוץ (צילום אילוסטרציה:sxc)   
פרופ' לאה סירוטה, מנהלת מחלקת פגים במרכז שניידר לרפואת ילדים: "כל ילוד שנולד לפני השבוע ה-37 של ההריון הינו פג". את קבוצת הפגים נהוג לחלק לתת קבוצות לפי שבוע ההריון בו הם נולדים: שבוע 23-25, 25-30, 30-34 ושבוע 34-37. ככל שהקבוצה צעירה יותר, הסיבוכים האפשריים שכיחים יותר וכך שיעורי התמותה.

מדוע הם מקדימים להיוולד?

פרופ' סירוטה מתייחסת ראשית ללידות מוקדמות מלאכותיות הנעשות משיקולים בריאותיים לאם או לעובר: "לגבי האימהות, ישנן המפתחות רעלת הריון או מצוקה אחרת המהווה סכנה, ועל מנת להצילן חייבים להפסיק את ההריון. סיבות הקשורות בעובר הן עובר שלא גדל טוב, לא עולה במשקל או שמבטא באופן אחר שהוא במצוקה בשהותו ברחם, ואז חובה ליילד אותו".


ומה לגבי מקרי לידה טבעית מוקדמת?

"ישנם מקרים של ירידת מים והתכווצויות שלא יודעים מה הגורם לזה. בד"כ חושבים שזיהום גרם ללידה מוקדמת. אולם יש מצבים רבים שלא יודעים".

האם גורמים כגון עישון ותזונה לקויה עלולים לגרום ללידה מוקדמת?

"מצבים כגון עישון האם עלולים לגרום להולדת תינוקות קטנים. יתכן מצב שהם לא גדלים כראוי ומצויים במצוקה ואז יש צורך להפסיק הריון, אך זה לא גורם ישיר ללידת פגים".
 

טיפול ייחודי

 
גילו הצעיר של הפג מחייב טיפול ייחודי: "פגים הקטנים משבוע 34 סובלים מבעיות של חוסר בשלות הרקמות להתמודד עם החיים החוץ רחמיים. הפג הנולד צריך לעשות בכוחות עצמו את מה שקיבל ברחם בטבעיות – מזון, חום, לחות, ולכן המצב בעייתי. פגים בני 34-37 שבועות בשלים יותר, ולכן צפויות להם פחות בעיות תחלואה".

חללית או רחם?

בעוד מתינוק הנולד במועד מצופה להסתגל במהירות למציאות החדשה, לפג מנסים להקנות תחושה שהוא עדיין ברחם, ושלא הגיע העת לציין את יום הולדתו. הפגייה המאובזרת במכשירים רפואיים רבים מתוארת ע"י פרופ' סירוטה כחללית: "הפגייה הינה מקום עשיר בטכנולוגיות מתקדמות, אך כל המקום המפואר הזה מטרתו לחקות את הרחם האנושי".

הטיפול הייחודי ניתן למערכות שונות בגוף:

נשימה

לדברי פרופ' סירוטה, לפגים קושי לנשום בכוחות עצמם בשל חסר של סורפקטנט, חומר המאפשר לריאות להיות פתוחות למעבר אוויר. לכן יש צורך להנשים את הפג ולספק את החומר החסר. כדי למנוע את הסיבוך, כשאישה מגיעה ללדת בשבוע הריון מוקדם מ-34 שבועות, היא מקבלת זריקות סטרואידים, על מנת להחיש את הבשלת הריאות של העובר.

מוח

"לפגים בשבועות נמוכים, יש נטייה לדמם במוח בשל אי יציבות בזרימה ובלחץ הדם. לכן בימים הראשונים לחיי התינוק אנו מאמצים שיטה לפיה מכניסים את הפג לאינקובטור, סוגרים ולא מציקים לו. זאת על מנת שידמה ככל הניתן שהוא ממשיך לשהות ברחם".

עור

"העור של הפגים אינו בשל ואינו משמש עדין מחיצה מהגוף לחוץ. לכן הם מאבדים נוזלים בקלות רבה מאוד. כמו כן, עורם רגיש מאד וכל נגיעה עלולה לפצוע ולאפשר זיהומים. לכן אחד הטיפולים החדשים הינו אינקובטור עם לחות גבוהה מאד על מנת למנוע התייבשות."

מערכות נוספות בגוף

מערכות גוף נוספות עלולות לבטא סיבוכים בשל אי הבשלתן. לדוגמא, שכיח מצב בו צינור הדוקטוס ארטריוזוס, המחבר בין עורק הריאה ואבי העורקים, פתוח ומהווה מעמסה על נשימת הפג. דבר זה מחייב התערבות תרופתית או כירורגית. מערכת העיכול גם היא אינה מפותחת די, ונעשה מעקב על מנת לשלול מצב של סיבוך קשה של נמק במעי.
 

תקשורת

"כל הדו שיח בין הפגים למטפלים הוא דרך המוניטור. באמצעותו ניתן לעקוב אחר קצב הלב, נשימה ועוד. כל סימן כזה מלמד אותנו אם התינוק נמצא במצב טוב או במצוקה. הפגים אינן מסוגלים לבכות בקול, כי הצינור עובר דרך מיתרי הקול, אולם ישנם אמצעים אחרים לבטא אם לא נוח להם או כואב להם – לפי תנועות גוף, הבעות פנים וקימוט המצח".

אין כמו חלב אם

"האוכל הטוב ביותר לעיכול הוא חלב אם. מצאו כי הסיבוך הקשה של המעי פחות נפוץ בקרב תינוקות שקיבלו חלב אם בהשוואה לתינוקות הניזונים מפורמולות. לכן אנו מאוד מעודדים חלב אם". בהיעדרו יש פורמולות מתאימות, שכן מערכת העיכול של הפג אינה בשלה לספוג תחליפי חלב רגילים.

אמא קנגורו

לא רק בחלבה ניכרת חשיבותה של האם. בביה"ח מעודדים את שיטת ה"קנגורו": "זו שיטה של עור לעור בו האם מניחה את הפג על החזה שלה ואז הוא נמצא בסביבה מוכרת לו ומרגיש דופק, חום וריח. בעבודות שעשינו נמצא כי התקשורת בין האם לפג טובה הרבה יותר אם מבצעים קנגורו, כך עולה הפג במשקל ויוצא מביה"ח. בנוסף, יש חשיבות רבה לכך שהאם תהיה נוכחת ושותפה – תדבר עם הילד ותלטף אותו".
 
 

מתי הולכים הביתה?

מתי אני משתחררת? (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 מתי אני משתחררת? (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
"בשלב ראשון יוצא הפג מהאינקובטור לעריסה כשהוא במשקל של כ- 1.700 ק"ג ונבדק כי הוא מסוגל לשמור על חום גופו בכוחות עצמו. על מנת שתינוק שנולד פג יוכל ללכת הביתה, עליו למלא מספר תנאים - עליה במשקל באופן קבוע במשך מספר ימים, יכולת לאכול מהפה, שמירה טובה על חום גוף, דופק יציב שלא יורד לפחות חמישה ימים והגעה לשבוע הריון של 34 שבועות. אלו כמה כללים שחובה שימלא לפני שמדברים על שחרור. תינוקות פגים ישתחררו לביתם במשקל של 1.900ק"ג".

וההורים מוכנים?

"אצלנו כל ההורים עוברים קורס החייאה לפני השחרור, כי יש משהו שמאפיין משפחות לאחר הלידה, גם כשהתינוק במשקל 600 גרם, ההורים שואלים מתי כבר הולכים הביתה, וברגע שהולכים הביתה מאוד פוחדים לטפל לבד. אנו מנסים להכין הורים לקראת השחרור והפרידה. לדוגמא, נותנים להורים לטפל עצמאית בילדם כשבוע במסגרת ביה"ח ובפיקוח ותדרוך הצוות".

מעקב

"מעת לעת נערך מעקב אחר תינוקות שנולדו פגים, במידה והכל בסדר, בגיל שנתיים נפסק העקב".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by