בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
למה לא פוליטיקה עכשיו 

למה לא פוליטיקה עכשיו

 
 
מיה זיו, מערכת RED

מלטרון עם הלוק האירופאי דרך שרידי המצב הירדני, תזכורת מתמדת לסכסוך, ועד האופציה השפויה של נווה שלום. טיול פוליטי עם נוף מרהיב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השמש יוצאת ואפילו הינשופים מחייכים. טיול מלטרון לנווה שלום (flickr, merec0)
 השמש יוצאת ואפילו הינשופים מחייכים. טיול מלטרון לנווה שלום (flickr, merec0)   
נקודת מוצא: כביש 3, בין מחלף לטרון וצומת חטיבה שבע.
נקודת סיום: כביש 38, כחצי ק"מ מצפון למושב מסילת ציון.
תחבורה ציבורית: למחלף לטרון מגיעים קווי האוטובוס 432 ו-433 (ירושלים-ראשון לציון), 434 ו-435 (ירושלים רחובות) ו-439 (ירושלים אשדוד). בכניסה למסילת ציון, מדרום לנקודת הסיום, עוצר קו 415 (ירושלים – בית שמש) וקו 401 (ירושלים – תל אביב).
אורך המסלול: תשעה ק"מ.
משך הטיול: שלוש-ארבע שעות.
דרגת קושי: קלה.
מים בדרך: בנקודת המוצא בנווה שלום, בעין מסילה ובנקודת הסיום. לא חסר.
עונה מומלצת: כל השנה.
הפסקות קפה: בבאר חילו ותחת כל עץ רענן בין נווה שלום ומסילת ציון.
מפת טיולים וסימון שבילים: מפה 9 (מבואות ירושלים).
 

שיטוט מוצלח בנתיבי הדם

דם, יזע ודמעות, גם במיני ישראל (אימג'בנק/Gettyimages)
 דם, יזע ודמעות, גם במיני ישראל (אימג'בנק/Gettyimages)   
אזור לטרון מציע הרבה: תחנות משטרה בריטית שנערכו עליה קרבות נואשים בימי מלחמת העצמאות ובה סיימנו את טיולנו הקודם, שרידים של מצודה צלבנית ושל מוצב ירדני, מנזר ציורי עם יין חביב, וגם ארבעה כפרים ערביים שהוחרבו לאחר מלחמת ששת הימים ועל שלושה מהם משתרע היום פארק קנדה.
אנו מתחילים בכביש שבין מחלף לטרון וצומת חטיבה שבע. פחות מקילומטר אחרי שפניתם ימינה במחלף לטרון (אם באתם מכיוון תל אביב), תראו משמאלכם את הלוח של שביל ישראל ועליו סימון כחול. מכאן הולך שביל ישראל דרומה כשהוא צמוד לחומה המקיפה את מנזר לטרון. המנזר הוקם ב-1890בידי מסדר הטראפיסטי והוא מכונה "מנזר השתקנים", משום שעד שנות ה-1960 כלל תקנון המסדר את נדר השתיקה. בתחילת השביל שלנו הוא דרך סלולה העוברת ליד מסעדת פונדק לטרון (משמאלנו) וליד השער האחורי של המנזר. השער מוביל אל מגוריהם של נגמלים מסמים, הבאים לכאן מאירופה לטיפול על פי שיטת הפטריארך. מעט אחר כך אנחנו נפרדים מהדרך הסלולה ומתחילים לעלות בשביל כחול אל השרידים של מבצר לטרון.

ב-1132 בנו כאן הצלבנים את מצודת לה טורון דה שוואליה ("מגדל הפרשים") שהגנה על הדרך לירושלים. לאחר הכיבוש המוסלמי התפתח על שרידיה כפר ערבי, והשם לה טורון השתבש ללטרון. בתום מלחמת העצמאות נבנה כאן מוצב ירדני, והכפר לטרון התקיים לצידו עד למלחמת ששת הימים. השרידים מהתקופות השונות נמצאים זה לצד זה והמטייל במקום עובר בין שרידי החומה והאולמות הצלבניים, לבין שרידי לטרון הערבית, ובין תעלות הקשר של הלגיון הירדני לבין מצבת הנצחה של צה"ל. השיטוט מומלץ, ויש גם תצפית יפה אל עמק איילון ואל הדרך לירושלים, מגזר במערב ועד שער הגיא במזרח. כשעומדים כאן, על הגבעה החולשת אל עמק איילון ואל הדרך החשובה העוברת בו, קל להבין למה נשפך כאן כל כך הרבה דם.
 

אנשי הפח

נתיב הנזירים והיין. תמונת אילוסטרציה (אימג'בנק/Gettyimages(
 נתיב הנזירים והיין. תמונת אילוסטרציה (אימג'בנק/Gettyimages(   
עכשיו אנחנו מתחילים לרדת בשביל העובר בין המטעים שמעבדים הנזירים. לרגלי המבצר ממשיך השביל הכחול ישר אל היציאה הראשית של המנזר, ואילו אנחנו פונים שמאלה ועולים על דרך עפר מסומנת אדום ההולכת דרומה. מטע זיתים מימיננו וכרם ענבים משמלאנו. הסימון נראה היטב על גזעי העצים. חצי ק"מ אחרי שעלינו על הדרך האדומה אנו מגיעים אל כביש ללא מוצא וחוצים אותו. מעט אחר כך חוצים את נחל נחשון וממשיכים בדרך עפר בין שיחי קנה. שביל ישראל מתחיל לטפס לכיוון נווה שלום. לאחר כחצי ק"מ יורד השביל מדרך העפר, חוצה שדה וכבר חוזר ומתחבר אל דרך העפר, שפשוט עושה דרך ארוכה מעט יותר כדי להגיע לאותה נקודה. אנחנו הולכים עכשיו בצד נווה שלום, יישוב קטן שתושביו ערבים ויהודים, שהחליטו לחיות בקהילה משותפת ולקדם את הדו קיום הלאומי בישראל. יש בנווה שלום גן ילדים ובית ספר יסודי, שהלימודים בשניהם מתנהלים בעברית ובערבית, ורבים מתושביו מתפרנסים מהדרכת סמינרים על שלום ודו קיום הנערכים ב"בית ספר לשלום" הפועל בתחום היישוב.
 
 

המחשות מ-48'

עוד אורח בנווה שלום. מחוץ להופעה של רוג'ר ווטרס (flickr, halitll)
 עוד אורח בנווה שלום. מחוץ להופעה של רוג'ר ווטרס (flickr, halitll)   
עוד מעט השביל עובר ליד בית הקברות של נווה שלום. בפברואר 1977 נקבר כאן תום כיתאין, מהרוגי אסון המסוקים בשאר ישוב וחלל צה"ל ראשון ביישוב. כמו בכמה מבתי הקברות שכבר עברנו לידם, גם בית הקברות של נווה שלום שוכן בתוך תפאורה פסטורלית ומשקיף אל נוף יפה. סמוך לגדר בית הקברות אנו פונים שמאלה, אל דרך עפר מסומנת שחור. לאחר פחות מקילומטר אנו נוטשים את הדרך השחורה ופונים ימינה, אל דרך עפר ירוקה, ולאחר קצת יותר מקילומטר אנו מתעקלים שמאלה אל דרך מסומנת אדום. הדרך שאנחנו הולכים בה עכשיו היא חלק מדרך בורמה. כחצי ק"מ לאחר שעלינו על דרך בורמה מתעקל השביל שמאלה ואחר כך ימינה(בגלל צורתו הנחשית מכונה קטע זה של דרך בורמה בשם "הסרפנטינה").

לאחר ההתעקלות ימינה אנו רואים בצד השביל שלט, המסביר לנו שהגענו אל אזור השפאלות: בעת פריצת דרך בורמה הניחו כאן פורצי הדרך פסי פח ארוכים, שנועדו למנוע שקיעת משאיות האספקה באדמה. פסי הפח נקראו שפאלות, ומכאן גם שמו של האזור שאנו הולכים בו. סביב השלט ניצבים פסלי מתכת, שנועדו להמחיש את שנעשה כאן ב-48: אנשי פח חופרים באדמה, משאיות פח ממתינות שאנשי הפח יפלסו להן דרך. כ-200-300 מ' אחרי השלט אנו מגיעים לצומת שבילים, שלידו חניון קטן וגם בו הסברים על השפאלות ודמויות פח מפלסות דרך למשאיות פח. כאן גם נזהה את שרידי צינור המים (קו שילוח) שהונח לאורך דרך בורמה לאחר פריצתה.
 

ממשיכים בשביל האדום

אנחנו ממשיכים בשביל האדום. קשה לספור את כל העיקולים שהוא עושה בדרך. גן אין טעם לנסות לספור אותם. הסימון ברור מאוד ואין חשש לטעות. קילומטר וחצי בערך אחרי השפאלות עובר השביל ליד המטעים של מסילת ציון. הדרך מתיישרת ונעשית כורכרית. אנחנו עוברים ליד עין מסילה. היום זהו בור גדול ודי מצחין בגלל המים העומדים בו. בעבר הייתה זו תחנה חשובה מאוד בדרך בורמה: כאן היו מתחברים כלי רכב מירושלים אל כלי רכב שהגיעו מתל אביב, ומכאן היו פורקים את המשאיות גב אל גב.

עוד חצי ק"מ ביער ואנחנו מגיעים אל כביש 38. משתלה משמאלנו, מימיננו תחנת דלק, וממש מולנו, מעבר לכביש, חניון ובו ברז וספסלים בצל האורנים. הגיע הזמן לנוח.

לעוד טיולים בשביל ישראל
יוצאים מהבועה
רטוב וקר
משובב לסופ"ש

למקטעים נוספים בשביל ישראל היכנסו לכאן
באדיבות הוצאת מפה מתוך "שביל ישראל" מאת צבי גילת
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by