בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בתי ספר 

בתי ספר

 
 
רוני בר, מערכת RED

איך בונים ספריה חדשה בעיר עתיקה? שתי הצעות הגשה שונות בתכלית בפראג וברומא: הראשונה תמנונית, השנייה פשוטה אך מעניינת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתקופה בה מסך המחשב מחליף לאט לאט את מדף הספרים, ושיעורי בית מכינים מול וויקיפדיה ולא מול בריטניקה, יש כאלו שמצילים את מעמדם המידרדר של הספרים ושל היכל הקודש של המילה המודפסת: הספריה. אבל איך בונים ספריה חדשה בעיר עתיקה? שני משרדי אדריכלים מציעים שתי גרסאות שונות לגמרי, ומוכיחים שגם בעידן המחשב יש עדיין כאלו שאוהבים ספרים. השאלה היא פשוט איך מראים את זה.
 
 

הספריה הלאומית של צ'כיה, פראג

בניין סלפרידג'ס בבריגמינגהם (Abulic Monkey, flickr.com)
 בניין סלפרידג'ס בבריגמינגהם (Abulic Monkey, flickr.com)   
אדריכלים: Future Systems
שנת הקמה צפויה: 2011

פראג, שנחשבת לאחת הפנינים הקסומות של אירופה, היא כבר מזמן לא סוד שמור. התיירים הרבים ששוטפים את הרחובות הצרים מגיעים לשם בעיקר בשביל האווירה, שנדמה כאילו לא השתנתה בהרבה ב-500 השנה האחרונות. אבל למצודה, לשעון האסטרונומי ולגשר קארל עומדת להצטרף אטרקציה חדשה: הספריה הלאומית החדשה של צ'כיה, תמוקם בפארק לטנה, מעבר לנהר מהרובע היהודי, ותהיה אחד המבנים הציבוריים היחידים שנבנו בעיר ב-200 השנים האחרונות, ובוודאי אחד המבנים הכי שנויים במחלוקת.

מי שחתום על התכנון החדשני הוא האדריכל יאן קפליצקי, יליד צ'כיה ותושב אנגליה. קפליצקי, בן 70, עזב את מולדתו בשנת 1968 מעט לאחר שהטנקים של הצבא האדום רמסו את "האביב של פראג". הוא מצא את עצמו במשרדו של ריצ'רד רוג'רס בלונדון, בזמן שעבדו שם על תכנון מרכז פומפידו בפריז. לאחר מכן, הוא הספיק לעבוד עם נורמן פוסטר במשך כמה שנים, לפני שפתח בשנת 1979 את המשרד שלו תחת השם Future Systems.

הפרויקטים של Future Systems מתאפיינים בקו היי-טקי ובצורות אורגניות, והמשרד נחשב לחלוץ בתחום ה-Bionic architecture, שמקבלת השראה מצורות שאפשר למצוא בטבע, כמו כנף של זבוב או פנים של מערה, ובמקביל משתמשת בעקרונות מתחומים אחרים כמו אווירונאוטיקה ועיצוב מכוניות. איך כל זה מיתרגם למציאות? לדוגמה, בבניין של בית הכל-בו סלפרידג'ס בבריגמינגהם, שצורתו מזכירה מעין בועה מעוותת וחזיתו מכוסה ב-15,000 עיגולי אלומיניום.
 

השוואה לא מחמיאה לתמנון

 
הספריה החדשה של פראג, שצורתה הושוותה - לאו דווקא בחיבה - לתמנון צבעוני, לא חורגת מהקו האורגני של Future Systems. קפליצקי דווקא מכנה את הפרויקט שלו "עין מעל העיר" ומסביר כי הצורה העקמומית היא למעשה התייחסות למבני הבארוק של העיר. בהתחשב בעובדה שסגנון הבארוק המקורי אכן היה מאוד תיאטרלי, רגשני ודינמי, הפרשנות העכשווית של האדריכל למונחים האלו אינה נראית מופרכת כלל.

ה"תמנון" של קפליצקי ייבנה על גבי פודיום משיש לבן, ויחופה באריחי אלומיניום משולשים בצבע שמפניה - כהים יותר בתחתית ובהירים בקצה. חלונות עגולים בגדלים שונים יפוזרו על גבי החזית ויחדירו אור לחלקים הציבוריים של המבנה.

הספריה תכיל 10 מיליון ספרים, מתוכם 300 אלף יהיו נגישים לקהל. הספרים יאוחסנו באזורים חשוכים לגמרי, ומערכת ממוחשבת תדאג להביא אותם מאזור האחסון, לפי בקשת הקורא. הפרויקט יכיל גם חנות ספרים, אולם הרצאות, בית קפה ונקודת תצפית. קפליצקי רואה את המבנה לא רק כ"מחסן ספרים" אלא גם כמרכז קהילתי, מקום לשמוע הרצאה או אפילו לקבוע בו פגישה רומנטית. לדבריו, “ספריה יכולה להיות מבודדת. רצינו לעשות אותה ציבורית יותר, למשוך גם אנשים שאינם קוראים".

עם תכנון שכזה, שלא רחוק מלב העיר ההיסטורית, זה לא מפתיע שהספריה החדשה מושכת אש. יש אפילו שכינו את העיצוב "יהיר" ו"חזק מדי", וטענו כי הוא יפגע במרקם ההיסטורי של העיר. קפלינצקי טוען בתגובה כי אפילו קתדרלת סנט ניקולס, הממוקמת בכיכר המרכזית של העיר, ספגה חיצי ביקורת בזמן הקמתה. את התוצאה הסופית תוכלו לשפוט בעצמכם רק עוד כמה שנים. אם הכל יילך כשורה, הבנייה תסתיים ב-2011.
 
 
 

ספריית Pontificia Universita Lateranense di Roma

אדריכלים: King Roselli Architetti
שנת הקמה: 2006

בניגוד לספריה של פראג, הספריה הזאת כבר עומדת על תילה ב- Pontificia Università Lateranense במרכז רומא. זוהי ספריה הרבה יותר צנועה והרבה פחות מעוררת מחלוקת, אבל עושה שימוש מעניין בחלל. המשרד מאחורי הספריה הזאת הוא King Roselli Architetti, שנוסד בשנת 1997 על ידי ג'רמי קינג, יליד לונדון, וריקרדו רוסלי, יליד רומא. השניים נפגשו כאשר עבדו בסטודיו של האדריכל האיטלקי המפורסם מסימיליאנו פוקסס.

הספריה היא תוספת למתחם שכולל מבנים משנות ה-30. הפרויקט כלל שיפוץ של אולם הרצאות קיים, וכן תוספת של ספריה וחללי קריאה. הספריה החדשה מכילה 600 אלף ספרים, מתוכם 25 אלף ספרים עתיקים, אבל המהות העיקרית של הספריה הזו, היא לא שורות-שורות של ספרים מאובקים. רוב הספרים החדשים וכל הספרים העתיקים מאוחסנים בחללים מבוקרי-אקלים מתחת לפני הקרקע, בעוד חללי הקריאה עברו לקדמת הבמה. בעבר חללי הקריאה היו מפוזרים בכל רחבי האוניברסיטה; כיום הם מרוכזים בבניין אחד והופכים לחלק העיקרי של פעילות הספריה.
 
 

מבנה קריא וקל

בניגוד לספריה של פראג, שצורתה אמורפית והחלוקות הפנימיות שלה אינן ניכרות בחזית, הספריה ברומא קריאה מאוד וכבר ממבט חיצוני ניתן לראות בבירור כי הבניין החדש בנוי כולו על רמפות. החזית החדשה פשוטה ומשתלבת היטב עם המבנים הישנים משנות ה-30, אך בו זמנית, החלוקות האלכסוניות מסקרנות ומרמזות על מורכבות החללים בתוך המבנה.

המבנה קריא וקל להתמצאות גם מבפנים. חללי הקריאה פרוסים על גבי רמפות בצורת U, שמחברות בין קומות המכילות מדפי ספרים ומרוכזות בצד אחד של המבנה. הרמפות סובבות סביב חלל מרכזי, וכך נוצר קשר עין בין כל החללים במבנה. בזכות הצבת מדפי הספרים רק בצד אחד של המבנה, נוצרת חזית פנימית של ספרים הפונה לחללי הקריאה ויוצרת נקודת מוקד בכל חלקי הספריה. הקומות של מדפי הספרים נמוכות יחסית, והרצפות המפרידות בין קומה לקומה דקות במיוחד, כך שכשמסתכלים על החזית הפנימית הזו, נוצר רושם כי מדובר במדף ספרים אחד גדול - תחושה שמתעצמת גם בחזית הבניין, שנראית כמו כמה ספרים ערומים זה על גבי זה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by