בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מלכלך ת'פה  

מלכלך ת'פה

 
 
לימור גריף

"הילד מקלל", אתם נזעקים, ובאותה נשימה מנסים למצוא את האשם שיעלה על המוקד. כל זה קרה רגע אחרי שהבן זונה חתך אתכם על הכביש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכל מתחיל ונגמר בסביבה (צילום:photos.com)
 הכל מתחיל ונגמר בסביבה (צילום:photos.com)   
זה קורה לכולם. אין בית שלא ישמע בו ביום מן הימים קללה מפיו של זאטוט קטן. זה יכול לקרות בכל גיל, אך סביר להניח שזה יופיע עם תחילתו של דיבור שוטף ואינטראקציה תקשורתית סבירה. לדבריה של אביטל יעקובי, פסיכולוגית ילדים מומחית, קללות הן חלק מרפרטואר הדיבור של הילדים, והכל מתחיל ונגמר בסביבה בה הם נמצאים.

בלי האשמות

הורים רבים נוטים להאשים את הגן, את הסביבה הציבורית, את הילד המופרע של החברה מהפארק השכונתי. יעקובי מסבירה, שקללות יכולות להופיע משום מקום וכאמור גם מכל מקום. ילדים הם חקיינים מטבעם, ולא פעם הורים שפועלים בצורה שאינה מודעת, מקללים למשל תוך כדי נהיגה בכביש, מקללים ומשווים לילדם כלי חיקוי שהם בעצמם די מהר שוכחים.

האם כדאי להסביר לילד את משמעות הקללה?

"תלוי במידת החומרה של הקללה". יעקובי מסבירה, שלרוב ילדים לא מבינים את משמעות הקללה שנפלטת מפיהם. הם כן מבינים בשל התגובה, כי מדובר במילה כוחנית במיוחד שמעוררת הדים. במידה ומדובר בקללות שאינן חמורות דיו, ההורה יכול להסביר לילד את משמעות המילה, כמו "מפגר" – אדם שנולד עם פגם מלידה, הוא לרוב סובל בשל חוסר יכולתו לתקשר עם האחרים. אך אם מדובר בקללות חריפות יותר, לא כדאי, לדבריה של יעקובי, להסביר לילד את פירוש הקללה ששמה למשל נושק לאחד המקצועות הנשיים העתיקים בעולם.

מה קורה כאשר נפלטת לנו קללה תוך כדי נהיגה?

"מדובר בעניין של דוגמא אישית. קורה ונפלטת קללה, הרי כולנו בני אדם. מה שחשוב הוא לדבר עם הילד ולהסביר שנפלטה לנו קללה שאינה רצונית או רצויה, שאמרנו אותה בטעות ושהיא מאוד מאוד פוגעת ואסור לחזור עליה".
 

כיצד נגיב לקללות?

 
"אחת הטעויות הנפוצות ביותר של הורים היא לצחוק. זה אכן מצחיק, מעלה חיוך שילד בן שלוש פוצח את פיו ונושא לאוויר מילה שאנו לא רגילים לשמוע ממנו. אם מדובר בגיחוך קטן שההורה אינו יכול לשלוט בו, כדאי שזה יעשה מהר במטרה שלא לתת לקללה חשיבות עליונה ובכל מקרה הורה צריך לדעת שעל קללות חריפות לא צוחקים". עוד מוסיפה יעקובי, שעלינו להסביר לילד מדוע אסור לקלל, שזה לא מקובל עלינו, "בביתנו לא מקללים" וכי קללה היא מילה פוגעת ומעליבה.

ומה עושים כאשר כל השאר מקללים?

"זה בדיוק המקום לחנך לערכים. אנחנו לא צריכים להיות "לא בסדר" כאשר כל האחרים נוהגים כך. מתפקידו של ההורה לחנך את ילדו ולא את הסביבה כולה. הוא צריך ללמד אותו לערוך את הסינון התמידי, שכמעט ולא עוזב אותנו בחיים, בין מותר לאסור. אם נסביר לילד שלא כל מה שאחרים עושים הוא דבר נכון, נוביל אותו ללמוד ערכיות מהי. גם אם אחרים מקללים, אנחנו לא עושים את זה ואנחנו בהחלט לא מרשים לך לקלל".

מה בנוגע להורים שמתביישים כי הילד מקלל ליד כולם?

"זה המקום להציב גבולות. קחו את הילד לצד והעמידו אותו במקומו. אל תטפלו בעניין בהמוניות. תנו לו להבין מדוע הוא טעה, מדוע אסור לקלל והרשו לו לחזור למשחק".
 

מה עושים כשילדים ממשיכים לקלל ולא מפנימים את הגבולות שהציבו ההורים?

כשזה חלק מאוצר המילים - זאת בהחלט בעיה (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 כשזה חלק מאוצר המילים - זאת בהחלט בעיה (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
"על ההורה לנקוט בשיטת הסנקציות. תימנעו ממנו משהו שהוא רוצה ובכך הוא יבין שהוא עשה משהו אסור, וכן כן, גם בגיל שלוש. אם אינו מראה נכונות להשתנות, מתפקידו של ההורה להעמידו במקום".

לסיכום, חשוב שנזכור שקללות באות והולכות. אך כדאי ואף מומלץ להשריש בילדים את התובנה שקללה היא מילה אסורה, פוגעת, מעליבה, שאינה מחמיאה למקולל וגם לזה ששולף אותה מפיו. יעקובי טוענת שההורים מעניקים לילדים דרך האופן בו הם מדברים, את הדוגמא הבסיסית ביותר. "ידוע שאחד הדברים המשפיעים ביותר על התפתחות והתנהגות הילד הוא תגובת ההורה והתנהגותו". ככל שהם גדלים כך גדל מגוון הקללות שהילד נחשף אליהן. רגע לפני שנלמד אותם להתנהג בכבוד, לא לחקות אחרים בשל מעשה לא יפה, כדאי שנלמד גם לשלוט בעצמנו, במיוחד כשאנחנו עצבניים מאוד בזמן נהיגה בכביש.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by