בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סופר ילד  

סופר ילד

 
 
לימור גריף

רוצים לראות אותם מצליחים תמיד? להשוויץ ביכולות שלהם לעיני כל ולראות אותם תמיד ראשונים? כמו לכל דבר בחיים, גם לזה יש מחיר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא כולם יודעים לעוף (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 לא כולם יודעים לעוף (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
הילדים שלנו הם מקור גאוותנו. זה מתחיל ברגע בו הם מושיטים יד קטנה אל המובייל שלא מפסיק להסתובב ועד לרגע בו הם פוצחים עם המילה הראשונה. אז שלא נתעלף מן הרגע בו ישירו שיר מיוחד, ירקדו ריקוד להטוטי חדש, שלא נשתחצן, שלא נרצה להשוויץ? ולמי בכלל עוזר השוויץ, היכן זה מעמיד את הילד? שיחה עם אביטל יעקובי, פסיכולוגית ילדים מומחית על ההבדל בין שחצנות להישגים.

עולם של ילדים

בעולם המבוגרים אנו יודעים לזהות את התפיסה הרווחת: מי שמצליח יותר הוא קובל יותר, אהוד, חברותי, מסופק, מרוגש ובעיקר מועצם יותר. שלא בשונה מעולם המבוגרים, גם בעולם הילדים כולם יודעים שמי שמצליח יותר, שווה יותר. זה לפחות מה שאנחנו, במודע או שלא במודע, משדרים כל העת. לפני שנחפש תדרי שידור אחרים, כדאי להבין, שהכישלון הזה, שיכול להתבטא בחוסר הצלחה קטנה ואף מזערית, יכול להיתפס כאימתי ממש, מפחיד, קטלני ומשפיל.

בובה על חוטים

יוצא שאנו מזהים אצל ילדינו שיר חדש, עובדים איתו עליו, וכבר בארוחת שישי, מול המוני המשפחה המרוגשת, אנו מבקשים ממנו להוכיח את היצירתיות הנפלאה הטמונה בו. הוא לא תמיד רוצה, הוא מתבייש, נבוך ואולי גם לא ממש בא לו. ואם הוא מסכים, זה לא תמיד יוצא לו כפי שרצה. יש מבוגרים סביבו, אנחנו עוזרים לו, מתקנים אותו, חושבים שאנו מכוונים אותו, אך האם מדובר בבניה של פחד מכישלון?

הורים תחרותיים בעצמם

טיפוח השגיות הוא מושג נהדר, טוענת יעקובי, "אך כמו כל דבר טוב בחיים, הוא חייב להיעשות במידתיות נבונה". הורים שזקוקים ואף "צריכים" להשוויץ, הם בדרך כלל מאוד תחרותיים בעצמם, מסבירה יעקובי. "יש בזה גורם טוב שכאמור מחזק את יכולותיו של הילד, אך אם המעשה נעשה בצורה בלתי מבוקרת ואף חוזר על עצמו מספר רב של פעמים, הוא עלול לעורר גורם מלחיץ ומעודד אכזבה".

"מדובר בחוקי מרפי – בכל פעם שההורה ירצה שהילד יפגין את יכולותיו בפני אחרים, בשל הלחץ הרב המופעל, הילד לא יצליח להראות את כל מה שהוא יודע ומכאן גם ההורה יגלה אכזבה.
 

חובת ההוכחה – על מי היא מוטלת?

כולם יודעים לקפוץ, אך האם כולם יודעים גם ליפול? (צילום:photos.com)
 כולם יודעים לקפוץ, אך האם כולם יודעים גם ליפול? (צילום:photos.com)   
מסתבר שחובת ההוכחה לא מוטלת על אף אחד. להורים, ממליצה יעקובי: "אל תעמידו את הילד במצבים בהם הוא יצטרך כל הזמן להוכיח את עצמו. לעיתים מדובר בחוסר הביטחון שלכם. דרך הצלחותיו של הילד, אתם מנסים להתגאות ולחזק את ההורות שלכם". הורה שהוא מספיק גאה, מחזקת יעקובי, לא חייב להבליט כל הזמן את ההצלחות של ילדו. במידה והורה פועל כך הוא בעצם מעמיד לילד רף ציפיות מאוד גבוה, שאם הוא לא יצליח לעמוד בו, ההורים יהיו פחות גאים בו, מה שיכול להכניס למתח ואף לתחושת תסכול.

שוויץ מוליד פרפקציוניסט

יעקובי מסבירה, שבעוד ההורה רוצה כל הזמן שילדו יהיה הטוב ביותר, יוכיח את הישגיו, מדובר בדרישה תמידית די "כבדה" להחצנת יכולותיו. כיום יש הורים שלא מסתפקים בילד "חמוד עם חיוך יפה", הוא חייב להיות מוצלח במשהו ובעיקר הישגי. ומכן נולד פרפקציוניזם קטן בעידוד כמובן, מצד ההורה. "הורה צריך להסתפק בילד שלו כפי שהוא ולהוכיח לו כל הזמן שהוא ילד טוב בפני עצמו ולאו דווקא בזכות ההישגים שלו".

התפעלות טבעית

התפעלות טבעית ומעודדת של ההורה אל הילד היא נכונה בהחלט, טוענת יעקובי, אך חשוב להתפעל מן הילד בשל הסיבות הנכונות: לתת לו ביטחון, מקום, תשומת לב ולאו דווקא בפני אחרים. את תשומת הלב שתרצו לתת לילדכם אולי כדאי שתשמרו לאווירה הביתית. ילד לא צריך להוכיח כל הזמן בפני אחרים, בפרט אם אינו מביע רצון לעשות זאת. בנוגע לכך, ממליצה יעקובי, שלא נתאמץ אם הילד אינו רוצה להציג את מרכולתו בפני אחרים, נעזוב אותו לנפשו ונכבד את הפרטיות שלו. כשיגדל הוא כבר יבחר אילו חלקים בולטים בהישגיות שלו הוא כבר ירצה להציג בעצמו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by