בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
משפחה חורגת  

משפחה חורגת

 
 
לימור גריף

יום האם השתנה אומנם ליום המשפחה, אך האם גם אנחנו השתנינו עימו? מה עבר על המשפחה הישראלית הממוצעת מאז? גילוי נאות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי עושה כלים? (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 מי עושה כלים? (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
כמה השתנינו מאז הפך יום האם ליום המשפחה, האם נשאבנו אל תוך אנכרוניסטיות לשמה? שיחה עם ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית מומחית, פסיכותרפיסטית, מתמחה בתחומי נשים, היריון ואימהות, ורינה בר טל, יו"ר שדולת הנשים בישראל, על המשפחה הישראלית החדשה.

שינוי השם משמע שינוי חברתי?

"פעם קראו לו יום האם והיום קוראים לו יום המשפחה". השינוי לדבריה של ד"ר ליאת הולר הררי, אמור לבטא שינוי בהתייחסות החברתית לתפקידי ההורים במשפחה עם שבירה של התבניות המגדריות שהיו מקובלות בעבר. "אם בעבר היה מקובל יותר, שאישה היא זו שנושאת במרבית העול הקשור לניהול הבית והילדים, הרי שכיום יש ניסיון לשבור את התפיסה. המצב אינו כבעבר, אך עדיין יש פער בין השאיפות למציאות.

"עוד לא הגיע הזמן לשנות"

רינה בר – טל, יו"ר שדולת הנשים בישראל, מנהלת בביה"ס להנהלות ציבוריות, טוענת כפמיניסטית שיום האם היה צריך להישאר במקומו, ואליו היו צריכים להוסיף את היום המשפחה כיום נוסף. "עוד לא הגיע הזמן לשנות. אין שום צל של ספק שמעמדה של האישה בעשר השנים האחרונות בישראל השתנה. כיום, אחוז הנשים שעובדות כסמנכ"ליות כספים למשל, עומד על 13% בעוד שלפני עשר שנים עמד על אפס".
 

היכן התחיל השינוי?

 
"השינוי התחיל בחינוך. כיום יותר מ – 50% מבוגרי התואר הראשון, השני והדוקטורט הן נשים. ללא חינוך או השכלה נשים לא היו מצליחות להגיע אל תפקידים בכירים".

שתי קריירות

לדבריה של בר – טל, לכולנו שתי קריירות, האחת קריירה עסקית והשנייה קריירה משפחתית. ומכאן עולה השאלה, האם האחריות על ניהול המשפחה מתחלקת באופן שווה? "דווקא במקום שזה כן שוויוני, יש לאישה את ההזדמנות לצמוח, לגדול ולהתפתח. ובמקום שהחלוקה המשפחתית אינה שווה, היכולת וההזדמנות קטנים".

העול עדין על כתפי האישה

בר – טל טוענת שאצל גברים זה לא פועל כך. ההזדמנות לגדול ולצמוח קיימת תמיד. הם יכולים מצידם לבחור אם הם רוצים לחלוק את ההזדמנות הזו עם בת הזוג. ברוב המקומות זה לא נמצא, הנטל והעול של התא המשפחתי וקיומו, נופל בדר"כ על כתפי האישה".

קריירה או ילדים?

לדבריה של בר – טל, בארה"ב, לפני כעשרים שנים, נאלצו הנשים לקבל החלטה: בית או קריירה. חלקן בגילאי 20-30 בחרו בין משפחה לקריירה. וכיום, כשהן בנות 40-50, הן תופסות את עצמן ושואלות מה עשינו. מי שפיתחה קריירה שמחה בעושרה הכלכלי, אך נשארה לבדה, ללא תא משפחתי. מי שהקימה משפחה ומתגאה בבעל מצליח וילדים מוצלחים, שואלת את עצמה היכן אני היום, היכן עומד המימוש העצמי?

ישראליות גם וגם

"לכן בישראל", טוענת בר – טל, "אנו בתנועה הפמיניסטית, דאגנו לחנך את הנשים לפעול גם וגם" – האם זה אפשרי? "החיים הוכיחו שזה אפשרי. רוב הנשים העבודות כיום בישראל הן בעלות משפחה. מספר הנשים שנשאר בבית לגדל ילדים לא גדל בעשרים השנים האחרונות. מה שכן נכנס זה האלמנט הכלכלי – כיום אנשים צעירים ששואפים לרמת חיים מסויימת צריכים לצאת שניהם לעולם העבודה. ולכן, אנו בשדולת הנשים, מעודדים למקומות עבודה ידידותיים למשפחות המאפשרים את האיזון בין הבית למשפחה".
 

יום האם הפך ליום המשפחה, מה קרה לאימהות?

על מי נופל העול? (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 על מי נופל העול? (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
ד"ר הולר הררי טוענת, שאימהות מתמודדות כיום עם קשיים, שלא היו צריכות להתמודד איתם בעבר. לכאורה נפתחו בפני נשים אפשרויות שהיו סגורות בעבר. נשים רבות מרגישות, שכדי להגשים את עצמן כבני אדם, הן צריכות לנהל קריירה מחוץ לבית. למרות השינוי בתפיסה של מבנה המשפחה, עדיין "עול המשפחה" והילדים נתפס על ידי רוב המשפחות כשייך לנשים.

בואו לתרום

כל אחד, לדבריה של בר – טל, יצטרך לתרום את קולו לשיח הציבורי. "אנחנו, הנשים, נמצאות יותר ויותר על המסלול. יותר גברים רוצים לקחת אחריות, להתחלק בנטל הבית והילדים ובעיקר נוספה ההכרה החברתית, שגם נשים יכולות".

היכן הקושי?

"הגברים עדיין רואים בנשים איום. כל מקום שאנו רוצות להגיע אליו, היה שייך להם עד כה. הפן החיובי בעניין הוא, שאצל חלק מהגברים הצעירים מתעורר הרצון לוותר. הם מבינים שהחיים כיום יותר מרוכבים. חברה שמנוהלת ומתקיימת עם כמות אדירה של קונפליקטים, יכולה להיעזר דווקא בקול הנשי במטרה לפתור אותם".

החוק שם לנו רגליים

הוצאות טיפול בילדים קטנים הן חסם בולט ומשמעותי, הן על השתתפות האימהות בכוח העבודה והן על שיעור המשרה שלהן. בעקבות זה שיעור האימהות היחידאיות לילדים שאינן עובדות הוא כפול מזה של נשים בלי ילדים.

הצטרפותם של הגברים למאבק השוויוני

בר –טל מאמינה, שאסור לנו להרפות כחברה ולחשוב שהנושא של שיווין בין המינים יכול לנוח על זרי דפנה. "במדינה שלנו, שהנושא הביטחוני והפוליטי הוא חוד החנית, שלא מרצון אלא מכפייה. נושאים שקשורים למעמד האישה תמיד נדחקים לשוליים. אם גברים, למשל, היו מנהלים את המאבק על הכרת הוצאות למעון ולמטפלת, כבר מזמן היה נמצא הכסף באוצר כדי לפתור את הסוגייה. הנושא מתנדנד כבר 17 שנים ולא מקבל שום עדיפות. גם גברים צריכים לקחת חלק בחברה השסועה הזו, לשנס מותניים ולהשתלב במאבקים החברתיים. רק חברה דמוקרטית המשלבת את שני המינים בעשייה שלה, תוכל לשרוד ולהתקיים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by