בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שאלת הפרס 

שאלת הפרס

 
 
רויטל קיבק ארמה

לקנות לילדים את מה שלא היה לנו. מה רע, אתם שואלים? על נתינת פרסים ומתנות. מתי כדאי לתת ומתי רצוי בהחלט לוותר?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה בקופסה? (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 מה בקופסה? (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
אנחנו רצים לקנות להם את הבובה של דורה, עוד אופניים, עוד קלטת ילדים, שיידעו ש"ככה-גדול" אנחנו אוהבים אותם. מה רע בזה, אתם שואלים? לגדי רוזן, מאמן משפחתי, זוגי ואישי, מדריך הורים ומנחה קבוצות הורים בשיטת אדלר, יש מה להגיד בנושא.

מי רוצה פרס?

"פרס הוא תגמול על מעשה", אומר גדי רוזן. "הוא אמצעי חינוכי שכיח, בעזרתו הורים אומרים 'אם תתנהג יפה תקבל פרס'. זו שיטת חינוך מאד נפוצה שבאה ממקום של חולשה של ההורה ומתחכום של הילד, שיודע בדיוק איך להשיג את מה שהוא רוצה מההורה. סיפר לי אב, שהבטיח לבן שלו, שבכל בוקר שאמא לא בבית, הוא יקבל איזה פרס שירצה, רק כדי שיקום בבוקר. זו חולשה של אב וכוחנות של ילד. יש גם הורים שנותנים לילדיהם כסף, כדי שיעשו שיעורי בית, ילכו לחוגים או יעשו ספורט".

פרס, למה כן?

לדברי גדי, בתהליך של שינוי או במידה ואנחנו רוצים לעזור לילד להתגבר על איזושהי קושי, ניתן להציע לו פרס על מעשה, שהוא מבחינתו קפיצת מדרגה, ואנחנו רוצים שידע, שמעשיו ראויים להערכה מצידנו. הכוונה למצבים יוצאי דופן בהם ישנה התמודדות של הילד עם קושי או בעיה ולא במצב של שגרה.

"הסיטואציה הראשונה השכיחה ביותר, היא הגמילה מהחיתול. לילד יש פחדים מהסיר והוא לא עושה הצגות על מנת לנצל את המצב. נכון יהיה לתת לו פרס כתגמול, שיחזק את נכונותו להתנסות ולהתאמץ. אפשר להציע לו פרס חד פעמי, כגון מדבקה בכל יום ובסופ"ש פרס גדול יותר. פרס במקרה כזה עוזר לילד להאמין בעצמו ובכוחותיו".
 

פרס, למה לא?

 
"פרס צריך לבוא ממקום של עידוד ולא של תשלום. לא על כל דבר ניתן לילד פרס. לתת פרס כדי שהוא ילך לגן, לא נכון לעשות. על המוטיבציה להיות פנימית ולא חיצונית. הילד צריך להבין שהולכים לגן כי זה מה שנכון לכל ילד, וכנ"ל גם לגבי השיבה הביתה – בשביל שזה יקרה, אני לא אתן לילד שלי עוגייה. כנ"ל גם לגבי ארוחות ושאר פעילויות יומיומיות, כולל לקיחת אחריות על ביצוע מטלות הבית בגילאים מאוחרים יותר. לא לשלם לילד על דבר שהוא אמור לעשות בין כה וכה. הילד צריך ללמוד לקבל גבולות וסמכות של הורים ולהיות צייתן לגבי ביצוע פעולות מבלי שיקנו אותו. איך נדע שפרס הוא דבר פסול? ברגע שהוא נשאר רק בגדר התניה ('רק אם..אז...'). אז זה סימן שכאן הגבול".

ומה באשר למתנות?

מתנה היא אמצעי למתן יחס. זה כמו להגיד: 'אתה בלב שלי, אתה בראש שלי', ותמיד לאפקט ההפתעה תפקיד מרכזי, כי הפתעה משמחת יותר ממשהו צפוי. כשזה הופך להיות שחוק ויומיומי, אז זה כבר חסר ערך. אם לא הבאתי לילד שלי משהו מהקניות, אז מה זה אומר? שאני אוהב אותו פחות? אפשר להביא משהו קטן, אבל בשום פנים ואופן לא להפוך את זה למקור התחשבנות אצל הילד. אני רוצה שהילדים שלי ידעו שאני תמיד אוהב אותם. אני קונה כשאני רוצה, אבל אני לא חייב. אפשר להגיד: 'אני נורא אוהבת אותך, אבל לא עכשיו, אי אפשר, אין לי כסף'. הורות מודעת היא היכולת להבחין בצרכים האמיתיים ולא להיכנע למה שהילד שלך רוצה".
 

פגיעה בערך העצמי

חזרתי כל ערב בשמונה, קניתי מתנה (צילום אילוסטרציה:photos.com)
 חזרתי כל ערב בשמונה, קניתי מתנה (צילום אילוסטרציה:photos.com)   
"אנשי מקצוע רבים נוהגים לומר, שנתינת פרס לילד באופן חסר גבולות, שוללת ממנו את האחריות על ההישגים וההצלחות שלו, שהופכים להיות בעצם שלנו, כי הוא מבקש לרצות אותנו והפרס הוא הסימן החיצוני לריצוי. יש פה פגיעה בערך העצמי של ילד, מכיוון והערך שלו תלוי בחיזוקים של העולם מסביב. במהלך הזמן הוא יתחיל להיאבק על גודל הפרס ולדרוש כל פעם יותר ויותר, כי כמה שנותנים לו, מעיד בעיניו על כמה הוא שווה".

אי אפשר לרצות כל הזמן

"תפיסת העולם הרווחת אצל הורים רבים היא שרק אם הילד יהיה מרוצה, הוא יעשה את מה שצריך, אבל זה בור בלי תחתית, כי לעולם לא נוכל לספק לילדים את מה שהם חושבים שהם צריכים. איך נדע מה הילד שלנו צריך באמת? רק ע"י הקשבה והתבוננות לעומק. המתנה הגדולה באמת היא הנוכחות ההורית, אהבה וקבלה, ולדעת לתת לו להתמודד עם גבולות וחוסר שביעות הרצון שלו, כי אלה החיים האמיתיים.

להשחית את הילדים

תפקיד ההורה לא לדאוג שהילד יהיה מאושר כל הזמן, זה בלתי אפשרי. זו לא הדרך להשגת "שקט תעשייתי". הורה שנותן הכול, משחית את הילד שלו, כי הוא עוזר לו להשתכנע, שהכול מגיע לו והכול אפשרי.

מתנות ופרסים אינם דבר רע, כל עוד הם אינם נעשים על בסיס קבוע וידוע מראש והם לא הופכים להרגל ולשגרת היומיום. נעים לדעת, שבסוף הדרך הקשה מחכה לו הפתעה. אבל פרס הוא אמצעי חיצוני ואם יהפוך למטרה בפני עצמה, הרי שההתנהגות הרצויה תיכחד במהרה. עזרו לילד שלכם שלא לפסוח על החוויה והכיף שבעשייה, ותחושת הערך העצמי שהוא עשוי להרוויח, ברכישת מיומנויות חדשות וביצוע מטלות בהצלחה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by