בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יוצאים מהמפה 

יוצאים מהמפה

 
 
מיה זיו

מהר עמשא לפארק ערד: מתחילים בהליכה על קטע מדרך רומית עתיקה, ממשיכים ביישוב ותיק שאינו מופיע במפות, וכמעט מסיימים בשרידים של עיר עתיקה, שלא ברור אם היא אכן היא. טיול דרומי, לא קשה, גם למשפחות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריחה חורפית בדרום (flickr, heathkernel)
 פריחה חורפית בדרום (flickr, heathkernel)   
נקודת מוצא: קיבוץ הר עמשא, על הסתעפות מכביש 316.
נקודת סיום: על כביש 32, כארבעה ק"מ ממערב לערד.
תחבורה ציבורית: לקיבוץ הר עמשא מגיע קו מספר 51 מבאר שבע לקריית ארבע. בכניסה לפארק ערד עוצרים קווי אוטובוס 385 ו-388 (ערד-באר שבע).
אורך המסלול: 15 ק"מ.
משך הטיול: שש שעות.
דרגת קושי: בינונית.
מים בדרך: בהר עמשא, בדוריג'את, בתל ערד ובפארק ערד.
עונה מומלצת: סתיו, חורף, אביב.
מפת טיולים וסימון שבילים: מפה 11 (דרום מדבר יהודה וים המלח).
 

שלושה סוגי אקלים נפגשים

הריסות ערד. ארכאולוגיה מרשימה ושמש חורף נעימה (flickr,
 הריסות ערד. ארכאולוגיה מרשימה ושמש חורף נעימה (flickr,    
נקודת המוצא של הטיול היא קיבות הר עמשא. ליד השער הדרומי של היישוב יש דרך עפר עם סימון שחור בלבד. עלו עליה והתחילו ללכת דרומה על קו הרכס של הר עמשא. בעוד כ-200 מ' יצטרף לדרך, מימין, שביל ישראל. אנחנו ממשיכים ללכת בשביל השחור על קו הרכס. האזור שאנו הולכים בו הוא חלק משמור הר עמשא. באזור נפגשים שלושה סוגי אקלים – מדברי, ערכתי, ים תיכוני – ולכן יש בו מפגש נדיר של שלוש חברות צומח: חברת הצומח המדברית מיוצגת בידי צמחים כמו הקדר המשולחף והבלוטה הגלונית, החברה הערבתית מיוצגת בידי שלהבית הגלגל ושלהבית הכלאיים (צמח אנדמי לשמורה), והחברה הים תיכונית מיוצגת בידי הסירה הקוצנית והקורנית המקורקפת. בחורף הכל מסביב ירוק ובאביב יש כאן פריחה יפה.

השביל שלנו עולה במתינות כה רבה, שאיננו מרגישים שהגענו אל פסגת הר עמשא. מימיננו נראה יער יתיר, ומשמאלנו משתרעים המרחבים הצחיחים של הנגב ושל דרום מדבר יהודה. רואים מכאן גם את עמק ערד, את בקעת באר שבע ואת הרי מואב. למעשה אפשר לראות מכאן את כל המסלול שמצפה לנו היום. כאשר השביל מתחיל לרדת, אנחנו הולכים במעלה דרגות – מעלה הררי קדום, שהיה חלק מהדרך הרומית החשובה מירושלים להרי אדום ואילת. במעלה נותרו מדרגות חצובות ומכאן גם שמו. לאחר כארבעה ק"מ השביל השחור מסתיים ושביל ישראל פונה שמאלה. אנחנו עוברים עכשיו במרחק כמה מאות מטרים ממזרח לכפר הערבי דוריג'את. על פי מסורת תושביו הוקם הכפר באמצע המאה ה-19 בידי פלאח עמיד מדורא, שנאלץ לעזוב את כפרו בגלל סכסוך וקנה את אדמות המקום. אם התעייפתם כבר מהטיול, אל תחלמו אפילו על אוטובוס שיוציא אתכם מכאן. עד שנת 2004 נמנה דוריג'את עם הכפרים הערביים הלא מוכרים, ופירוש הדבר שאוטובוסים אינם מגיעים לכאן. פירוש הדבר גם שבתי הכפר אינם מחוברים לרשת החשמל והמים הארצית, ובגלל העדר תוכנית מתאר ממעטים הצעירים במקום לבנות להם בתים חדשים.
 

תעלומה בתל ערד

לאחר שעקפנו את דוריג'את יורד השביל אל בקעה, מתעקל מעט שמאלה וחוצה דרך עפר רחבה. עוד שעה של הליכה בין גבעות צחיחות ואנו מגיעים אל הגדר הדרומית של הגן הלאומי תל ערד ואל כביש הגישה אליו. אף שהתל אינו מצוי על תוואי השביל, יהיה זה חטא של ממש אם לא תסטו כאן מהמסלול ותבקרו באתר. ספר במדבר מספר כי מלך ערד מנע מבני ישראל לחדור מהנגב להר יהודה וכך האריך את מסעם במדבר בעוד כמה שנים. בחפירות שנערכו כאן נחשפו שרידי יישוב כלקוליתי ושרידי עיר גדולה ומתוכננת היטב שחרבה במאה ה-27 או ה-26 לפנה"ס. בחפירות התגלו גם שרידים מהתקופה הישראלית, ועולה מהם כי בימי שלמה הייתה ערד מצודת ספר ומרכז מינהלי ובו מקדש. עוד עולה מהחפירות כי מצודת ערד חרבה פעמים אחדות, עד חורבנה הסופי בסוף ימי בית ראשון, וכי היה כאן יישוב מבוצר גם בתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית.

החפירות בערד יצרו בעיה חדשה, אם העיר הכנענית הגדולה שהייתה כאן חרבה כבר במאה ה-27 או ה-26 לפנה"ס, איך אפשר לזהות את תל ערד עם העיר שמלכה חסם את בני ישראל? ומכיוון שהחוקרים אינן אוהבים יותר מדי שאלות בלתי פתורות, כמה מהם טוענים כי ערד של ספר במדבר שכנה בכלל בתל מלחתה של היום, כ-12 ק"מ מדרום מערב לתל שאנו נמצאים בו. אף שהטענה הזאת מאכזבת, ומקלקלת לנו את האפשרות לדמיין את מלך ערד ואת כל חייליו יוצאים מכאן למלחמה, הטיול בתל שווה בהחלט. העיר הכנענית, שהשתרעה על שטח של כ-199 דונם, שוחזרה בחלקה, ואנחנו יכולים ליהנות מסיור מאלף בין חומותיה, מקדשיה ואף בתי מגורים שלה. על גבעה מדרום לתל פורחים בחודש מרס פרחי האירוס השחום. אסור להחמיץ.

לאחר הביקור בתל ערד אנו ממשיכים אל פארק ערד, הנראה היטב מפסגת התל וגם ממרגלותיו. כדי להגיע לשם חוצים את כביש 80 והולכים אל תחנת האוטובוס שבצידו השני של הכביש. ליד התחנה (ומעט מתחתיה) רואים שביל ההולך לכיוון מטע של עצים נשירים. זה השביל שלנו. בהגיענו אל המטע אנו רואים מדרום לנו את פארק ערד. אין בסביבה עוד חורשות, כך שאין חשש לטעות. מכיוון שבכל האזור יש המון דרכי עפר שאינן מסומנות במפה, פשוט צריך ללכת ישר לכיוון הכתם הירוק שלפנינו. לאחר כשעה של הליכה תעברו בין מטע אגבות נטוש לבין עצי איקליפטוס ראשונים של פארק ערד, ותוכלו למהר אל הברזיות שבפארק או אל כתם הצל במטיל אחד האיקליפטוסים. בצפון תפסחו בדרך כלל על חורשה שכזאת. בדרום לא תרצו לצאת מהצל.

טיולים נוספים לאורך שביל ישראל:
טיול מהתבור עד אזור נצרת
מסלול שבת קליל מתל קשת לצומת דביר
מסע מהחוף אל העיר הגדולה

למקטעים נוספים בשביל ישראל היכנסו לכאן
באדיבות הוצאת מפה מתוך "שביל ישראל" מאת צבי גילת
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by