בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא רוצים לשון  

לא רוצים לשון

 
 
רויטל קיבק ארמה

האם כדאי לתקן את שפתם של ילדינו ובה בעת להנחית עליהם מנה נוספת של הילכות נימוסים? רגע לפי שנהפוך אותם לצאצאי אליעזר בן יהודה קטנים, כדאי לדעת מספר דברים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל תגרמו לו לא לרצות לדבר (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/gettyimages)
 אל תגרמו לו לא לרצות לדבר (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/gettyimages)   
עם התפתחות השפה, קיימת נטייה שכיחה להורים לתקן את לשון הדיבור של ילדיהם. "עברית שפה יפה", ויפה שעה אחת קודם אם נדקדק את משפטיו של הפעוט ונהיה שבעי רצון, כי הנה הוא למד לדבר נכון ומהר. לא די לנו, ובתהליך הסוציאליזציה של ילדינו היינו מעדיפים גם שמקבץ מילות ה"תודה-סליחה-בבקשה" המתורבתות יהיה ממנת שפת דיבורו היומיומי. מה לא טוב בזה, אתם שואלים? לדגנית בן ניסן, פסיכולוגית ראשית במכון להתפתחות ולשיקום הילד, מרכז "שניידר", יש מה להגיד על זה.

לא מוכרחים לדבר נכון

"בשלב ההתפתחות השפתית אנחנו לא יכולים לצפות שילד ידבר בצורה נכונה", אומרת בן ניסן. "חלק מההתפתחות שלו היא לאפשר ולתת לא את המרחב לעשות טעויות בשפה. זה מקביל ללמידת שפה זרה. כשאנחנו טועים, אנחנו משתתקים ומפחדים לדבר בפומבי בשפה שאנחנו לא שולטים בה טוב. כך גם בלימוד השפה אצל פעוטות. ברגע שאנחנו מתקנים, אנחנו מעבירים לילד מסר של "אמרת משהו לא נכון", שהוא מסר של ביקורת. הילד חש שבוחנים אותו תחת זכוכית מגדלת כל הזמן, וכל רגע עלולים "לתפוס אותו" בדיבור לא נכון, כך עלולה להיווצר אצלו נטייה לפחד להגיד את מה שיש לו לומר".

עיכוב שפתי

"בעיקר כשמדובר בילדים שיש להם עיכוב שפתי, הלמידה רק משמיעה ספונטנית לא תמיד מספקת ולעתים צריכה להיות עבודה עם איש מקצוע והדרכה להורים כיצד להתייחס. אותם הורים מרגישים יותר צורך לתקן את ילדיהם, על מנת להסדיר מהר את נושא השפה, אבל הילד, שממילא סובל מעיכוב שפתי, עלול לפתח פחד מדיבור. ההנחיה הניתנת להורים אלו היא לא לתקן ולא ללחוץ על הילד. יש להרפות ולתת לו מרחב לדבר ולרכוש ביטחון, שמותר לו לטעות וכי הוא לא חייב לדבר נכון. חייבים להימנע מביקורת ותיקון מתמיד".
 

הורים נוקשים

 
"קיימת קבוצת הורים מאד נוקשים, שבתהליך תיקון הלשון, קיים אצלם אלמנט של שליטה בילד.
זה נובע מאותה חרדה, שאם לא נתקן אותו כבר מגיל צעיר, הוא לא ידע לדבר כמו שצריך כשיגדל, או שאם לא נחנך אותו להגיד "תודה, בבקשה וסליחה", הוא לא ידע איך להתנהג בחברה. בד"כ מדובר בהורים שגם הם גדלו בחינוך נוקשה. "התחשבנות בסגנון "תגיד יפה תודה" הופכת לקרקע לניסיון לשלוט בילד. התוצאה היא תגובת נגד אצל הילד, שכמו אומר: "אני יודע שהיא מתרגזת ולכן אני אגיד את זה" ואז זה הופך לעניין של שליטה ומאבק כוחות בין הילד להורה".

חוסר ביטחון במילים

"אפשר לראות את אותם ילדים שהדיבור "הנכון" הופך אצלם לדפוס תלותי. הם לא אומרים עד שאמא לא דורשת. הם עלולים לפתח חוסר ביטחון עצמי ומופנמות ובאופן כללי הם בתחושה שכל הזמן צריך להנחות אותם מה לעשות ולהזכיר להם כיצד ראוי לדבר".

"תגיד תודה"

"בלימוד הכללים של "איך להתנהג בחברה" פעמים רבות אנחנו מצפים מהם להגיד תודה, סליחה ובבקשה. לא צריך לדרוש בפומבי, כי שוב אנחנו מעבירים מסר של "עשית משהו לא בסדר". זה עלול לבייש אותם ולסגור אותם יותר". "לדרוש מילד "סליחה" זו התעקשות שהיא בעיני מיותרת, ולא תמיד יש בה התכוונות מספקת. הורים חושבים שבלומר את מילות הקסם יש משהו מאגי ובזה נגמר הסיפור. מילה לא יכולה להפוך לתחליף להתכוונות והיא לא "טקס". הרעיון הוא באמת להתכוון כשאומרים "סליחה, תודה ובבקשה".
 

שפה והמשגה

לא בכל דבר ניתן לשלוט (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/ gettyimages)
 לא בכל דבר ניתן לשלוט (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/ gettyimages)   
שפה היא סוג של המשגה: "בבקשה" ו"תודה" הן לא רק מילים שצריך לדעת לדבר, אלא צריך להתכוון אליהן. יש פה אלמנט מאד חזק של רצייה חברתית: ילד שהוריו מלמדים אותו להגיד את מילות הנימוס באופן כמעט רובוטי, מעבירים לו מסר חזק שעליו להיות בסדר עם כולם, להיות נחמד ומנומס, לרצות את החברה ואת הוריו".

נימוסים הלכה למעשה

"מומלץ להסביר לילד את המשמעות של המילים ולהמחיש אותן. אם ילד אחר נתן לילד שלכם עוגייה בגינה הציבורית ולא אמר "תודה", אפשר להסביר לו שלא בפומבי, שאותו ילד היה מאד נדיב כשכיבד אותו, ועל כן בוודאי היה לו נעים לקבל את המילה 'תודה'".

למידה מהמודל ההורי

"זה בסדר ללמד ילד איך לדבר, אבל יש הבדל בין ללמד אותו לבין לנסות לשלוט בכל דבר שהוא אומר", מסכמת בן ניסן. "לימוד השפה של ילדנו נובע פעמים רבות מתוך ספיגת המודל ההורי שאנחנו מהווים עבורם. ילד רואה איך אמא פונה לאבא, איך היא מדברת בחברה, איך היא מדברת בחנות וכו'. חשוב גם לחנך את הילד לסוציאליזציה ולחברות ולהתנהגות נאותה בחברה. לימוד הנימוסים וההליכות נעשה גם הוא מתוך צפייה והתבוננות ומתוך רצון להזדהות עם המודל שמייצג ההורה, ושם אנחנו זורעים את הזרעים החשובים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by