בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מה קורא?  

מה קורא?

 
 
לימור גריף

מהי דיסלקציה על גווניה הרבים וכיצד אנחנו כהורים נוכל לזהותה? על התסמינים, הגילוי והטיפול, בכתבה שלפניכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זיהוי מוקדם מונע תסכול בעתיד (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/ettyimages)
 זיהוי מוקדם מונע תסכול בעתיד (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/ettyimages)   
דיסלקציה אינה מחלה ולכן אין לה הגדרה רפואית, אך פירושה על פי ההגדרה הפסיכולוגית היא הצירוף: עיוורן מילים. ראיון עם מיכאל זרחין, מומחה לדיסלקציה וללקויות למידה, על דיסלקציה מולדת, ועל יכולת ההורים לזהותה מבעוד מועד.

קבוצה של לקויות למידה

המונח "לקות למידה" מתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש של יכולת הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה. בתוך הדיסלקציה מתחבאות הדיסגרפיה, שהיא קושי בכתיבה (ילד שאינו יכול לכתוב באופן סמטרי, בלי רווחים, מבולגן ועם שגיות כתיב) והדיסקלקוליה, שהיא חוסר יכולת לעשות חשבון פשוט (שלא נובעת מחוסר למידה).

ממה נובעת הדיסלקציה?

לדבריו של זרחין, מחקרים שונים הצביעו על מספר מגמות מרכזיות בחקר הגורם ללקות הדיסלקציה. "חוקרים מסויימים טוענים, שהיא נעוצה בהפרעה נוירו-פסיכולוגית, אחרים מצביעים על חבלה או פגם במבנה המוח, שיוצרים ליקוי תפקודי באזור מסוים של המוח האחראי ללקות. לטענת חוקרים אחרים, ליקוי (מבני-גנטי, סביבתי-תרבותי) בתפקודים לשוניים-קוגניטיביים, הוא הגורם המרכזי לדיסלקציה. מכל מקום, נראה שטרם נמצאה התיאוריה שתסביר ותבהיר את מהות הלקות על כל רבדיה".
 

טיפול מסור

 
לאורך השנים, מספר זרחין, לא היה בנמצא טיפול הולם בנושא הדיסלקציה במערכת החינוך בישראל, בעיקר בהגדרת הלקות, באפיוניה ובעקרונות הטיפוליים. לעומת זאת, מערכות החינוך במדינות המערב, ובעיקר בארה"ב, השכילו לטפל מערכתית בנושא, לרבות הסדרתו בחקיקת חוק בארה"ב בשנת 1975. לצד אלה, הלך והעמיק המחקר במדינות אלו אודות הלקות, סיבותיה ותסמיניה.

ובישראל?

"לחצים של עמותות הורים, חברי כנסת, אנשי מקצוע ואנשי תקשורת, הביאו לראשונה להקמתה של ועדה אקדמית בשלהי 1997, לבדיקת הנושא. במסקנותיה קבעה הוועדה, " יש צורך במעקב שיטתי אחר התופעה בכלל, ובאקדמיה בפרט, וצריך להכשיר אנשי חינוך לטיפול בה, לקבוע קריטריונים לאבחון ולהקצות תקציב לכל אלה". אולם, הטיפול בדיסלקציה אינו משביע רצון. יתרה מזו, רבים הם אלה הסוברים, שיש להשלים עם מגבלות הלקות, מאחר שאלה אינן נעלמות, אינן משתנות ואינן משתפרות במהלך הזמן. אני חסיד התפיסה שניתן למצוא מזור הולם לסובלים מלקות זו".

זיהוי מוקדם

"את הדיסלקציה ניתן לזהות כבר בגיל 3 -4. מדובר בילדים שאינם ממלאים את הפונקציות של אותו גיל, למשל קשר עם קואורדינציה של עין-יד וכמובן גם איחור בשפה".

פונקציות מתאימות

כולנו מכירים פחות או יותר את טבלת ההתפתחות המפורסמת, שמיועדת ברובה לתינוקות. גם כשהילד עובר משלב תינוק לפעוט ואח"כ מטפס אל גילאי שלוש ומעלה, הוא חווה כמה שינויים התפתחותיים, שחיוניים ביותר להתנהלותו הבוגרת בעתיד. זרחין מסביר כי ילדים לרוב משתמשים בעיניים. הם רואים חפץ, ניגשים אליו ומושיטים אליו יד בכדי להרימו. ילדים הסובלים מדיסלקציה יראו את החפץ (בצורה ברורה – ראיית שש שש) אבל ימששו את המוצר, לא יעשו שימוש נכון בראייה ולא ימדדו נכון מרחקים, הם לרוב ילכו מסביב לחפץ בכדי להרימו.
 

קשיים המעידים על דיסלקציה אצל ילדים:

לזהות בגיל צעיר (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/gettyimages)
 לזהות בגיל צעיר (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/gettyimages)   
- קושי להבדיל בין צורות.
- קושי לקשקש בצבע או אי רצון להחזיק כלל עיפרון.
- קושי לשחק בכדור – לתפוס ולזרוק.
- בעיות שפה שונות או היגוי משובש.
- קושי לשמוע הבדלים פונולוגיים, שגורמים לשיבוש מילים בשל הברות מסוימות.

בדיסלקציה מטפלים

בגילאי 3- 5, מסביר זרחין, הטיפול נעשה לרוב על ידי עבודה בתנועה, שמשלבת קשר עין-יד ומודעות של הבדלים כמו קרוב - רחוק , רך - קשה, ימין - שמאל, לפנים- לאחור. כמו כן, על ידי שוני בצלילים. העבודה נעשית ברובה דרך תרגול, משחקים, שיחות על השוני בין חפצים שונים - המטרה, לדבריו, היא להרגיל את המוח להבחין בין ההבדלים, לתרגל קוגניציה ולהכשיר את הילד לקראת הקריאה בבית הספר. "80% מן הסימפטומים בגילאי 3 -4, מעידים על כך שהמוח אינו מזהה הבדלים".

פספוסים

הורים רבים מפספסים שלבים התפתחותיים כאלה ואחרים אצל ילדיהם, ונוטים שלא להבין כי ייתכן ומדובר בבעיה. זרחין ממליץ לנו להיות ערניים להתפתחות, לקורדינציה של הילד, לדיבור שלו ולבעיות שפה, וכמובן החשוב ביותר – שיידע להבדיל בהתאם לגילו. ילד בן שלוש כבר יודע להבדיל בין משולש למרובע, ילד בן ארבע כבר יידע להבדיל בין משולש אדום למשולש ירוק, וכן הלאה. מטרת האבחנה המוקדמת, דרך המרכזים השונים להתפתחות הילד (הנמצאים ברחבי הארץ כולה), לעזור לילד להתגבר על קושי הכתיבה בעתיד, להימנע מהשתלשלות הקושי אל בניית דימוי עצמי נמוך ובעיות חברתיות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by