בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא - חופש או עבדות? 

אמא - חופש או עבדות?

 
 
רויטל קיבק ארמה

תארו לכם מפגש פסגה בין עקרות הבית של פעם ובין האמהות הקרייריסטיות של היום. מה היה נאמר שם בין הסירים, הסינרים, התיקים הבוהקים והטלפונים הניידים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
משהו פה לא מסתדר (צילו םאילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 משהו פה לא מסתדר (צילו םאילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
הבטחתי ונשבעתי לעצמי ולאישי היקר בחוזה בלתי כתוב אך מחייב: אחרי שלושה חודשים אני חוזרת לעבוד. הרבה ניסיונות לטפס במעלה הקריירה היו לי. קריירה. מי הכירה את המילה הזאת בכלל לפני 200 שנה? בית. מי רואה היום בית? על אימהות, מין וזוגיות, ועל היומיום של אימא.

לבחור להיות אמא

"אימהות הייתה קשורה בעבר קשר הדוק עם שאלת המין והזוגיות" , אומרת נועה ברקת, יועצת ביוגרפית ומנחת סדנת הנשים 'הביוגרפיה של האימהות'. "ההריון נבע באופן טבעי וברור מהקשר המיני. הגבר תמיד היה יותר חופשי בנקודה הזו. היכולת לקיים יחסי מין מבלי להיכנס להריון, יכולת שהיום היא מובנת לנו מאליה, בעקבות המצאת אמצעי המניעה בראשית המאה ה- 20, מעניקה לאישה חופש דומה. חופש הבחירה מעלה שאלות – האם אני רוצה להיות אמא? האם אני רוצה להישאר בת זוג? כמה ילדים אני רוצה? באיזה ריווח? כל אלו שאלות שכל אחת שואלת את עצמה. אלו שאלות חדשות, מפני שהשליטה היום היא בידיים שלנו".

להישאר ביחד מכוח הנורמה

הזוגיות של פעם הוחזקה מבחוץ – הנורמה קבעה שנשארים ביחד - לא משנה אם יש אהבה. בני הזוג מתאימים? יש אינטרסים ודעות דומות על החיים? האהבה תגיע, והיא באמת הגיעה. היום על מה מבוססת האהבה? אהבה שאין בה מחויבות, תעלם ותתפרק. אהבה שלא מלווה בעבודה פנימית תהפוך מהר מאד לשנאה או אדישות. הרבה יותר קל כיום להיפרד ומאד מקובל היום להחליף בני זוג. נעלמה האהבה? הולכים לדבר הבא. אבל אותן הדילמות שלא פתרתי עם הבעל הזה, סביר להניח שלא אפתור גם עם השני. קשר אינטימי הוא הזדמנות לעבודה מאד חזקה על עצמך. "

החופש ממטלות היומיום

חשבנו שהחופש ממטלות היומיום הוא החופש שייחלנו לו? ספק אם כן. "תנופת הטכנולוגיה האדירה של המאה ה- 20 יצרה חיים פיזיים נוחים יותר לכל העולם המערבי", אומרת נועה. "היא ניתקה את העבודה הפיזית מהידיים והגוף שלנו, באמצעות מכשירים חשמליים. יש לנו יותר חופש וזה מאפשר לנו גם לנהל בית וגם לצאת לעבודה אחרת מחוץ לבית. לפעמים, הפרדוקס הוא עצום, אני צריכה לצאת לעבודה כדי לממן את עלות המכשירים שמחליפים אותי. אז בעצם אני לא חופשייה בכלל. צריך לשים לב למה אנחנו משתעבדות כשאנחנו מחליפות עבדות אחת בשנייה".
 

הילדים לא חלק משגרת הבית

 
הילד מנג'ס? אולי הוא רוצה תשומת לב ואהבה. ואולי פשוט הוא רוצה לעשות יחד איתך את מה שהוא מבין. לדברי נועה, השימוש במכשירים חשמליים הביא איתו בעייתיות מאד גדולה: "הילדים של היום לא רואים עבודות אמיתיות, כלומר: עבודות שאנשים עושים עם הגוף שלהם. הם לא רואים אנשים סורגים, רוקמים, תופרים או מגדלים ירקות. הילדים מבינים את עולמם דרך הגוף, ואינם מזהים עבודות שנעשות בכלים טכנולוגיים כפעילות. זו הסיבה מדוע ילד מתחיל 'לנג'ס' דווקא כשאת מדברת בטלפון או עסוקה במחשב. כשאני מדיחה כלים או סורגת, מטאטאה או מבשלת, הילדים פחות מפריעים לי, כי אני עושה משהו שמובן להם. להיפך, הם מגלים עניין ומבקשים לקחת חלק בעשייה. פעם העשייה הייתה חלק מההוויה והכול היה מאד ריתמי – היה יום בישול או כביסה ולהעביר את היום היה כרוך בעבודה פיזית מאד קשה, אבל כזו שהילדים הבינו ואהבו, כי הם יכלו לעשות אותה. המשחק היה סביב ההתעסקות בבית".

קריירה ומימוש עצמי

"בקריירה יש פרנסה וכסף, ויש גם מימוש עצמי: להביא לעולם את האיכויות המיוחדות שיש בך" מסבירה לי נועה, כשהיא מבינה שאני מוטרדת מהעובדה שבגיל 32 אין לי קריירה מסודרת יפה בתוך קופסא. "לא תמיד קריירה עונה על שניהם יחד. הכיוון של המימוש העצמי מאד חזק אצל הנשים של היום, כי החברה מחנכת לאיכותיות, לאינדיווידואליות ולמיוחדות, והם שאמורים לעזור לנו במימוש העצמי שלנו. שלא כמו פעם, היום אנחנו לא חייבים לעסוק בעיסוקי הורינו, או הגילדה שלתוכה נולדנו ואנחנו יכולים לבחור בקריירה. החופש לבחור מכיל בתוכו גם את החופש לטעות. מה אני אמורה לעשות בעולם? מה מתאים לי?".

עבודה מהבית - נפרדות מהעוולם

עבודה מהבית מחברת בין האימהות שלי לדברים שאני אוהבת להתפרנס מהם. עדיין אני לבד מאד. הרחוב ריק והמצפון נוקף, שאני לא באמת עובדת אם לא יצאתי לעבוד בחוץ. נועה הופכת דף: "פעם היה הבית מקום העבודה גם עבור נשים וגם עבור גברים. הבית היה מרחב העבודה, החווה החקלאית, סדנאות מלאכה. האנשים עבדו וייצרו. בכל מקום היו אנשים, קהילה, עבודת צוות. הבית היה מלא. השכונה הייתה מלאה. היום רק מי שיוצא לעבוד בחוץ יכול לפגוש אנשים ומי שבוחר/ת לעבוד מהבית, מרגיש בדידות מאד גדולה. אחד הדברים שהכי חסרים לנו כאימהות שעובדות בבית עם הילדים הוא להרגיש חלק מהעולם ושההפרדה בין עבודה לילדים לא תהיה מלאכותית כל כך, אלא תזרום באופן טבעי. החוויה הזאת נעלמה. היום כל העולם הוא בפרודות קטנות. להחזיר את השלמות הוא מאמץ מאד גדול".
 

לחזור "לחיים השלמים"

לגלות את המימוש העצמי מחדש (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 לגלות את המימוש העצמי מחדש (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
"נשים רבות שהיו בעלות קריירה, התלבשו והרוויחו יפה, איבדו עניין בעולם הזה לאחר הלידה. הן בילו שנים במאמץ לקבל הכרה, אהבה, להתקדם, להיות משמעותיות. פתאום הן מגלות שבבית כל זה קיים וזה אמיתי וחיוני. את משמעותית, אהובה, חיונית. האהבה שאנחנו מקבלים מהבית היא אהבה ללא תנאי. האימהות שלנו מאפשרת לנו לחזור לעולם יותר שלם, שיש בו הרבה איכויות שאנו מתגעגעים אליהן".

צריך לתגמל אימהות

לו היה ניתן לעסוק במקצוע שנקרא "אמא", כך חשבתי לעצמי. "החברה של היום מתגמלת עבודה רק מחוץ לבית", אומרת נועה. "עבודת אימהות לא מתוגמלת כעבודה. מדוע שלא ישלמו לאימהות משכורת טובה על שלוש שנים ראשונות? הרי אנחנו משלמות למטפלת ולגן הפרטי. הגיע הזמן שהחברה תכיר באימהות כמקצוע שיש לתגמל. בחרת להיות אמא? מגיעות לך זכויות: תשלום ימי עבודה, ימי עיון, צבירת ותק. תארו לעצמכם מצב שבו כל אמא זוכה להדרכה צמודה, לליווי ועזרה, למשכורת וכשהיא צוברת ותק וניסיון היא יכולה לעבוד בהדרכת אימהות אחרות, לחזור לעולם החיצוני ולהשתלב בעבודות אחרות".

הטכנולוגיה פגמה בשלמות

יודעות המון ועדיין מבולבלות? לנועה יש הסבר משכנע. "כשכוחה של הדת נחלש, התחיל המחקר המדעי לתפוס מקום בעולם. הוא הביא לפריצות דרך אדירות. בכל מקום שמשהו לא ידוע התגלה, ידע אחר הלך לאיבוד. על הנקה אנחנו יודעים המון, הרכב החלב, הורמונים, יעילות ההנקה, ובכל זאת, אבד לנו הידע שהיה פעם כיצד להניק, הביטחון הבסיסי שצריך לשם הנקה. אנחנו יודעות שהביטחון והרוגע גורמים למשל, לייצור הורמון שחרור החלב, אבל זה עדיין לא יעזור לנו להירגע, להפך, הידע הזה יכול דווקא להכניס ללחץ. גם בגידול ילדים וחינוכם, יש לנו היום יותר ידע על התפתחות הילד, על אנטילגנציות כאלו ואחרות שלו, מיליון מחקרים וספרים, אבל מה שאבד הוא הידע הבסיסי שהיה שהמבוגר קובע עבור הילד את החיים, הוא המחליט והוא מקור הסמכות עבור הילד. הביטחון שלנו בעצמנו, שהזין את ילדינו, נפגע".

לדעת, לחקור, להתקדם, להשיג ולבחור. האם בדרך לחופש טעינו ללכת בדרך העבדות? האם בדרך לקריירה, אנחנו משלמות בכאב את מחיר ההורות והאימהות? מה באמת אנחנו רוצות?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by