בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
באביב הנצחי 

באביב הנצחי

 
 
רתם שני

זה קורה לנו מעל הראש, וכל מה שנותר הוא להרים אותו: מדריך לציפורי האביב הנודדות נפוצות ביותר, למען לא נעבור את האביב הקרוב בבורות מוחלטת. לגזור ולנדוד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הסבראש. בא והולך (תמונה: התחנה לחקר ציפורים בירושלים)
 הסבראש. בא והולך (תמונה: התחנה לחקר ציפורים בירושלים)   
האביב כבר כאן, מלבלב מכל פינה ונושא ריח של התחלה והתחדשות. הילדים עסוקים בתחפושות לפורים, המשפחה המורחבת מתחילה לתכנן היכן יחגגו השנה את ליל הסדר המתקרב, והציפורים? עבורן מסמל האביב את הזמן המתאים לצאת אל מסע הנדודים הגדול.

מדינת ישראל ממוקמת בנקודה אסטרטגית על המסלול בין אפריקה לאירופה, ומדי שנה בעונת הנדידה חולפות בשמי ארצנו מאות מיליוני ציפורים הכוללות מאות מינים שונים. להקות ציפורים ממלאות את השמיים בשני מועדים בשנה: בסתיו ובאביב. נדידת הסתיו מתרחשת החל משלהי חודש אוגוסט ועד סוף חודש אוקטובר, כשלהקות רבות עושות דרכן מארצות אירופה ואסיה אל יעדן ביבשת אפריקה. נדידת האביב מתקיימת ממש עכשיו גבוה מעל לראשינו, ואם רק נישא עיניים מעלה – אולי נוכל לזהות חלק מהציפורים שהתארחו כאן במשך חודשי החורף, רגע לפני שהן עוזבות שוב בחזרה לארצות שמהן הגיעו לבקר.
 
המזוהות ביותר עם נדידות האביב: החסידות (אימג'בנק/Gettyimages)
 המזוהות ביותר עם נדידות האביב: החסידות (אימג'בנק/Gettyimages)   
בלי מפת דרכים מסייעת או מערכת איתור מתוחכמת שתראה להן את הדרך, הציפורים מדגימות כישורי ניווט מופלאים, עושות שימוש בגרמי השמיים ובמצפן פנימי ייחודי שמכוונים את כנפיהן בדיוק אל המקום אליו הן רוצות להגיע.

בין הציפורים המזוהות ביותר עם תופעת הנדידה הן החסידות, המתאפיינות ברגליהן ובמקורן הארוכים ובצבע גופן הלבן. הופעתן של להקות חסידות בשמיים מבשרת את תחילת עונת הנדידה, ובשבועות הקרובים עד לסוף חודש אפריל, יחלפו כאן מאות אלפי חסידות.
 
 
סבכי שחור הגרון  (תמונה: התחנה לחקר ציפורים בירושלים)
 סבכי שחור הגרון (תמונה: התחנה לחקר ציפורים בירושלים)   
עופות דורסים, עגורים, שקנאים ושלל ציפורי שיר מנצלים גם הם את תקופת האביב כדי לשוב לארצות אירופה, ובמרכזי הצפרות של החברה להגנת הטבע באשדוד, מעגן מיכאל, עמק החולה וירושלים משקיעים זמן ומאמץ בכדי לא לפספס אף אחת. לשם כך, מלבד הצפייה והמעקב אחרי הציפורים במעופן, מופעלות במרכזים תחנות לטיבועי ציפורי שיר. בפעולת הטיבוע לוכדים את הציפור במטרה לענוד לרגלה טבעת, עליה חרוטים מספר סידורי וכתובת מזהה של הארץ. הטיבוע נועד למטרות מחקר ומאפשר למידה חשובה אודות הציפורים ומסלולי הנדידה שלהן. כמובן שבסוף תהליך הטיבוע, המדידות, הרישום והתיעוד, משוחררת כל ציפור אל הטבע וחופשייה להמשיך בדרכה. יתכן מאוד שהצפרים יפגשו בה שוב ושוב, במהלך השנים הבאות שתבחר לנדוד באזורנו.
 
החרגולן הזמירי (תמונה: התחנה לחקר ציפורים בירושלים)
 החרגולן הזמירי (תמונה: התחנה לחקר ציפורים בירושלים)   
לכידת הציפורים מתבצעת באמצעות פרישת רשתות ערפל, המותאמות במיוחד למטרה זו. הרשתות נפרשות בין עמודים בגובה שני מטרים וחצי מעל האדמה, כחצי שעה לפני הזריחה. מקץ ארבע-חמש שעות, נאספות הרשתות והציפורים שנלכדו נלקחות לצורכי עריכת המחקר. מכיוון שאיסוף הנתונים בתחנה מתבצע תמיד באתרים קבועים ופרמטרים זהים, פירושו שניתן להשוות את נתוני האיסוף ולעקוב אחר השינויים משנה לשנה. באופן זה, מבחינים בשינויים בכמויות הציפורים לאורך הזמן, ואפשר גם לעקוב אחר רביית המינים השונים. המעקב מספק לצוות המקום גילויים חדשים והפתעות נעימות, כמו לכידתו של סבכי רונן בחודש יוני 2001, אשר היה ב"לבוש קיץ" מלא. חודש וחצי מאוחר יותר, נלכדה הציפור שוב, וכעת אפשר היה להבחין שהזכר השלים את תהליך חילוף הנוצות לכסות חורפית. היתה זו עדות ראשונה לכך שציפור זו מעבירה את תקופת הקיץ בישראל.
 
הגיבתון אדום המקור. 15 סנטימטרים של יופי (תמונה: החברה להגנת הטבע)
 הגיבתון אדום המקור. 15 סנטימטרים של יופי (תמונה: החברה להגנת הטבע)   
ציפורי השיר הקטנות נודדות בעיקר בשעות הלילה, גם כדי לנסות ולהימלט מעיניהם החדות של הטורפים, וגם כדי לא להשקיע אנרגיה בתעופה בשעות החמות של היום. בתוך שלל ציפורי השיר החולפות בשמי הארץ בעונה אביבית זו, אפשר למצוא את הגיבתון אדום המקור. אורך גופו מגיע ל-15 ס"מ, ראשו של הזכר צבוע אפור-תכלת, טבעת העין לבנה והגרון מעוטר בגוון חום. חלקי הגוף התחתון צבועים אף הם בגוון חום-נחושת.
 
שיחנית הזית. עלייה במספרן בארץ, אבל עדיין נדירות (תמונה: התחנה לחקר ציפורים בירושלים)
 שיחנית הזית. עלייה במספרן בארץ, אבל עדיין נדירות (תמונה: התחנה לחקר ציפורים בירושלים)   
שיחנית הזית היא ציפור נודדת בעלת שכיחות נמוכה יחסית ברוב חלקי הארץ, אולם בתחנה לחקר ציפורי ירושלים נרשמת עלייה במספר שיחניות הזית החולפות באזור, החל משנת 98' ועד היום. בשנת 2002, נלכדו בתחנה 23 שיחניות זית מתוך 30 שתועדו בכל הארץ, ובשנה שאחריה נלכדו בתחנה 29 שיחניות זית מתוך 34 בארץ כולה.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by