בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר ומרדכי עושים עלייה 

אסתר ומרדכי עושים עלייה

 
 
שרה שוב

בעקבות גיבורי המגילה בטיול שכולו פורים: משומרת יער קסומה ועד ליקב שישמח לבב אנוש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בעקבות מלכת אסתר ומרדכי (איגמ'בנק/Gettyimages)
 בעקבות מלכת אסתר ומרדכי (איגמ'בנק/Gettyimages)   
מגילת אסתר היא אמנם מגילה של גלות, ונשיא איראן היום עדיין מחזיק בייעודו מימי גזרת אחשוורוש, אך אל דאגה, אין צורך להרחיק עד לשושן הבירה כדי לפגוש את גיבורי העבר, משום שאסתר כבר מזמן נמצאת כאן, בארץ. בעקבותיה עלה גם מרדכי היהודי. כל זה לא כתוב במגילה, אבל המסורת רבת השנים יודעת לארגן את המציאות לפי צורכי המחזיקים בה. לכן איננו נאלצים לנסוע עד העיר חמדאן שבאיראן (שם יש למרדכי ולאסתר קברים מכובדים בתוך מבנה עתיק). גם לנו יש קברי אסתר ומרדכי משלנו. הם, אגב, מסתתרים באחד המקומות היפים בארץ. זו כשלעצמה סיבה טובה לפקוד אותם בפורים.
 

תיאור הטיול

מקבר היסטורי ועד לשתיית יין: טיול ברוח פורימית (flickr, kjunstrom)
 מקבר היסטורי ועד לשתיית יין: טיול ברוח פורימית (flickr, kjunstrom)   
במפגש הנחלים צבעון ודישון בגליל העליון מסתתרת שמורת יער ברעם, היפה ביערות הבר של ארץ ישראל. בדרך אליו מצוי מבנה הרוס, המקובל כקברי מרדכי ואסתר. שם נפתח הטיול. מן הקבר ממשיכים במסלול טבע קסום בשמורת היער. משם אל הגן הלאומי ברעם לביקור בבית הכנסת העתיק של ברעם (המקום האולטימטיבי לקרוא בו את מגילת אסתר). בקיבוץ ברעם נמצא מוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה, ובו מוצגים אמנותיים הקשורים לחג פורים ולחגים אחרים. תחנתו האחרונה של הטיול היא יקב הרי גליל שבקיבוץ יראון. שם טועמים ולומדים הכול על המשקה המשמח לבב אנוש, אשר מצווה להרבות בו בחג הפורים.
 

מקום ציון קברם של מרדכי ואסתר

המסורת על קבורתה של אסתר בסביבה זו היא עתיקת יומין. מרדכי הצטרף אליה מאוחר יותר. בפורים מגיעים לכאן עולי רגל וקוראים את מגילת אסתר. זה המקום להתוודע אל תופעת העלייה לקברי צדיקים.
ציון קבר מרדכי ואסתר הוא אולי מאוזוליאום (מבנה קבורה מפואר) הרוס, שהוקם על קברו של מאן דהו ואולי מבנה שמירה הצופה אל הנחל, או מתקן חקלאי כל שהוא – השערות לגבי תפקודו יש כמספר החוקרים אותו. אם הוא מאוזוליאום – מי נקבר תחתיו? קרוב לודאי שאדם אמיד שחי לפני שנים רבות בברעם ונקבר בחלקת שדהו.

סביב ברעם יש מספר אתרים הנושאים מסורות קבורה של דמויות ידועות. מסורות בכתב למן המאה ה-12 ואילך מזכירות את שמותיהם של המלכה אסתר והנביא עובדיה, שתיהן דמויות מקראיות, ושל התנא החסיד ומחולל הניסים פנחס בן יאיר. במהלך השנים התחלף שמו ב"מרדכי בן יאיר" גיבור מגילת אסתר. למן המאה ה-18 ואילך מופיעים ביחד שני השמות: מרדכי ואסתר. בימי הביניים התקיימה בברעם רציפות של יישוב יהודי, ועל כן היה מי ששמר על המוסרת. לאחר מכן היו אזכורים של הקבר אך מקומו לא נודע. בפורים תש"ט, לאחר שחרור הגליל במלחמת העצמאות, יצאה קבוצה של יהודים מצפת כדי לחדש את מנהג העלייה לקבר מרדכי ואסתר. הם מצאו את המקום וסימנו אותו מחדש. האם הם מצאו את מקום הקבל שצוין בעבר או מקום אחר? אין לדבר חשיבות רבה, כל עוד המסורת ממשיכה להתקיים באותה סביבה.
 
 

שלושה קילומטרים מופלאים בחזרה לרכב

בית הכנסת העתיק בגן לאומי ברעם (אימג'בנק/Gettyimages)
 בית הכנסת העתיק בגן לאומי ברעם (אימג'בנק/Gettyimages)   
מקבר מרדכי ואסתר אפשר לרדת ישירות בין העצים, ללא שביל, אל ערוץ נחל צבעון. אמנם יש להתכופף ולהתפתל בין העצים אבל זה אפשרי. אפשרות אחרת היא לחזור עד לדרך העפר הרחבה, ללכת בה שמאלה (דקרומה) מרחק קצר, עד לשער בגדר, דרכו עובר שביל מסומן שחור היורד אל הנחל. בערוץ הנחל פוןנים שמאלה (לכיוון צופן מזרח) ועד מהרה מגיעים אל שביל מסומן אדום, ומלווה בסימון שביל ישראל העובר מימין לגדה. מכאן מתחיל החלק המופלא של יער ברעם. פונים שמאלה במורד נחל צבעון, והולכים לאורכו עם הסימון האדום עד לנקודת מפגש עם נחל דישון הבא מימין. ממשיכים הלאה עד למפגש הנחל עם ערוץ צר היורד משמאל. בנקודה זו יש מפגש עם סימון שבילים כחול. עוזבים את הסימון האדום ועולים שמאלה בשביל המסומן כחול. הערוץ יפה ותלול, על כן כדאי להיצמד לסימון השביל, המנחה אל המעברים הנוחים. השביל מסתיים בדרך עפר מסומנת שחור. מי ששלח מכונית שנייה קדימה ליער "לאה ויצחק רבין", יפגוש אותה כאן. האחרון פונים שמאלה בדרך מסומנת שחור והולכים בה חזרה לנקודת המוצא, מקום בו ממתינה המכונית.
 

בית הכנסת בגן לאומי ברעם

יין שישמח לבב אנוש. היקבים בגולן (אימג'בנק/Gettyimages)
 יין שישמח לבב אנוש. היקבים בגולן (אימג'בנק/Gettyimages)   
מה במקום: גן לאומי מיוער, מדשאה, שולחנות לפיקניק ונגישות למטיילים בכיסאות גלגלים. בלב הגן בית כנסת עתיק גדול, הבנוי בסגנון המקדשי המפואר של בתי הכנסת הגליליים. חזיתו פונה לכיוון ירושלים, בנויה אבני גזית ובה שלושה פתחים מעוטרים בתבליטי אבן בדגמי צמחים. מעל הפתח המרכזי משקוף מעוטר. את פנים בית הכנסת מחלקים שלושה טורי עמודים שיוצרים אולם גדול מוקף בשלוש סטראות, הרצפה עשויה לוחות אבן, מן הקישוטים הפנימיים שרדוף פסל של אריה שבעבר ניצב ליד ארון הקודש ולוח מגולף בסמלי המזלות (כיום במוזיאון ישראל).

זמנו של בית הכנסת, לדעת רוב החוקרים, הוא המאה החמישית או השישית לספירה.

מוזיאון בר-דוד לאומנות ויודאיקה בקיבוץ ברעם

בקומת הכניסה של המוזיאון תצוגת קבע של יודאיקה, אוסף עשיר של תשמישי קדושה ומצווה מכל עדות ישראל ולכל חגי ישראל. בחלון פורים יש מגילות אסתר עתיקות ורעשנים מאולתרים. לקראת כל חג מציג המוזיאון תצוגה מיוחדת בנושאים הקשורים לחג. האוסף נתרם לקיבות על ידי האספנים משה ואובה בר דוד.
באולמות אחרים מוצגות תמונות מאוסף המוזיאון ותערוכות אמנות מתחלפות. עוד במוזיאון, העתק מדויק של משקוף בית הכנסת הקטן של הכפר ברעם. במקום נערכות הדרכות, פעילויות וסדנאות בתחומי האמנות והיהדות.
 

למה יין?

בעשרה הפרקים של מגילת אסתר, המספרת את סיפור החג, מוזכרים תשעה משתאות יין. המגילה נפתחת במשתה הוללים ושיכורים שנמשך חצי שנה.

"ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המלך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה.... עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו...ימים רבים שמונים ומאות יום".

משתה אחד, ציני מאין כמותו, הוא מסיבת הסיום שעורכים אחשוורוש והמן לאחר פרסום הצו להשמדת היהודים: "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה" (פרק ג' 15).

אך גם מפלתו של המן מתפתחת בשני משתאות היין והשכרות שעורת אסתר לאחשוורוש ולהמן. לאורך כל המגילה אחשוורוש, המלך והמושל על 127 מדינות מתנהג כמי שראשו מלא אדי יין. בלשון המגילה: "בטוב לב המלך ביין" (א,10). זה מסביר את התנהגויותיו חסרות הבינה, למן הזמנת ושתי המלכה להראות את יופייה בפני קרואי המשתה השיכורים ועד לחתימת צו השמדת ,עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (ג,8), מבלי שיהיה לו מושג במי מדובר. המגילה מסתיימת במהפך, שבו היהודים נוקמים בצריהן וחוגגים במשתה ושמחה. ומתוך כך הפך משתה היין למצוותו הראשונה של חג פורים: ,חייב אדם להתבסם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". כל זה ועוד, מזמין ביקור במקום ייצור היין.

יקב הרי הגליל

יקב הרי הגליל הוא יקב חדש וחדיש, פרי שותפות של יקבי רמת הגולן עם קיבוץ יראון. הוא שוכן במנה יפה, בתוככי גן מטופח ואל מול נוף מרהיב. היקב משלב בתוכו את היתרונות הגדולים של המבנה הטופוגרפי, איכות הקרקע ותנאי האקלים, שעושים את הרי הגליל לבית גידול אידיאלי לכרמי יין, עם המומחיות של יקבי רמת הגולן בייצור יינות איכות. במרכז המבקרים של היקב ניתנת הדרכה מקיפה על גידול ענבי יין ותהליך ייצור היין, כולל סרטון וטעימות יין.

לקוח מתוך: לטייל עם חגי ישראל/שרה שוב

קישורים נוספים:
המדריך הטבעי לפורים
באביב הנצחי - מדריך לציפורים נודדות
חיות בתחפושות - פורים בטבע
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by