בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בובה של מותג 

בובה של מותג

 
 
לילך צור

שושי ברבי עזבה את "שוגרדדי", המותג החביב על הסלבריטאיות המקומיות, והקימה את "ברבי דול" במטרה להיות ביג אין אמריקה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שושי ברבי מדברת בהתלהבות חדורת מוטיבציה על הקולקציה הראשונה של Barbi Doll, המותג החדש שלה, אותו הקימה מיד עם הפרידה המתוקשרת ממאיה גיגי. "שוגרדדי", מותג הטישרטים שהקימה ברבי יחד עם אוהד חיים (היום המעצב מאחורי המותג PoppySeed) ומאוחר יותר עם גיגי, היה הצלחה מיידית והמוני סלבס מקומיים התהדרו באיוריה של ברבי על חולצת טריקו. אבל כמו שהיא אומרת: "החלומות שלי היו גדולים מדי על המותג ההוא".
 
 
 
ברבי רוצה להיות ביג אין אמריקה, ולפי איך שהיא נשמעת, היא הולכת על זה בגדול. מהר מאד היא חברה למשקיע שכנראה מבין בחלומות מן הסוג הזה, ואל שורת הטישרטים המודפסים מצטרפת עכשיו קולקציה שלמה שכוללת גם חצאיות, ז'קטים, מכנסי ג'ינס, תיקים ואפילו קולקציית בגדי גברים. ברבי כבר מוכרת בחנויות שונות באירופה אבל בשביל לדרוך בבתי הכלבו הגדולים בארצות הברית, צריך מותג חזק ומגוון, ואת זה היא מציגה עכשיו.
 
 
שם המותג החדש מבוסס על שם משפחתה הקליט של ברבי והיא מתעקשת שהוא מתחבר למסר ה- Girl Power שהיא מנסה להעביר בקולקציה הזאת. "בניגוד לשוגר דדי, ששם עיצבתי דמויות אפלות ורוקיסטיות" היא אומרת, "עכשיו אני רוצה להתבסס על הכח הנשי עם אייקונים כמו מרילין מונרו, בטי בופ ומדונה ולשדר בעיקר שמחה. טוב לי במה שאני עושה עכשיו ואני רוצה שיראו את זה", וכן, קשה שלא לשים לב לרמיזה על היחסים עם השותפה לשעבר.

חשיבותה של רצינות
ברבי היא בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בשנקר בהשכלתה ולכן אהבתה הגדולה היא האיורים שבקולקציה. על החולצות החדשות שלה מתנוססים דימויים שנעים בין הפתעות מלאות הומור לבנאליות חסרת הומור. דוגמה אחת מוצלחת היא טישרט וינטאז' עם מיקי מאוס שמשרבב החוצה את הלשון ההיא מהעטיפה של הרולינג סטונס כשהכיתוב מיקי ג'אגר מלווה אותו מלמטה. דוגמה פחות מוצלחת היא השימוש הרציני מדי בדימוי השחוק של בטי בופ. בכלל, נראה שעניין הכח הנשי הורחב לדימויים רחוקים יתר על המידה. ועדיין, לקחת משהו ברצינות גדולה מדי לא נחשב פשע קשה.
 
 
 
בהתנהלות של ברבי יש משהו מאד בוגר. היא מוכנה להצלחה, וזאת כנראה הערובה לכך שהיא תצליח. המוכנות הזאת כוללת ראיה ממוקדת של מה היא רוצה להשיג בתוך זמן קצר, וזה לדבריה: "להיות מותג גדול ומצליח בארצות הברית, אבל קודם כל להתבסס כאן". בשביל להשיג את זה היא עזבה את "שוגר דדי".

שוגר מי?
הצלחתו של המותג היתה גדולה יחסית, אבל החזון שלו היה מוגבל מבחינה עסקית, ותוכנית עסקית היא מה שמבדיל בין הצלחה גדולה להזדחלות מאחור. היא מנתבת את צעדיה בחוכמה ויותר מכך, כמעצבת היא עושה בדיוק את מה שהיא ואוהבת לעשות. לא יותר ולא פחות. "הדבר שאני הכי אוהבת זה טישרטים. יש לי בערך 600. זה מה שאני קונה כשאני בחו"ל ואני מוציאה עליהן הרבה כסף. זשה התחיל מזה ששמתי לב שאין בארץ מותג שייתן לי מענה עם קולקציה גדולה".
 
 
ההתחלה הזאת יצרה לא רק מענה כמותי לביקוש, אלא מענה עם מכנה משותף רחב מאד. מן ההתחלה הלכה ברבי על דימויים מיינסטרימיים עם מעט קריצות שובבות, ואת הקו הזה היא ממשיכה גם עכשיו. הרבה צבעים טרנדיים זוהרים, מוטיבים אמריקאיים, טכניקות יישון בסטון-וואש ואפילו אבני סברובסקי מוזהבות אפשר למצוא על חולצותיה, והיא מבטיחה שיש ביניהן כאלה שמתאימות לאירועי ערב נוצצים. בשבועות הקרובים היא הולכת לפתוח חנות קונספט גדולה במרכז העיר ובינתיים אפשר להשיג את עיצוביה ברשת חנויות "רזילי".

מחירים: חולצות, 200– 600; חולצות עם אבני סברובסקי, 450 – 1,500; חצאיות, 350– 650; תיקים, 99 שקלים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by