בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מאמא ועד יובל המבולבל 

מאמא ועד יובל המבולבל

 
 
רביד פלד

כיצד מתפתחת הערצה של ילדים לאייקונים פופולרים? כיצד בוחר הילד את מושא הערצתו והאם היא עתידה להיות מסוכנת?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תראו אותי - אני אייקון תרבותי (צילום: יח"צ)
 תראו אותי - אני אייקון תרבותי (צילום: יח"צ)   
"רק עם דורה", צועקת הקטנטנה בעודך תרה אחר מלבושים נאים לימי החול. "לא בוב ספוג, לא אוכל", רוטן הילד אל מול צלחת מעוטרת פרחים. נשמע לכם מוכר? כנראה שהילדים שלכם אימצו לעצמם מושאי הערצה, על אף גילם הצעיר. מהי בכלל הערצה ומתי היא מתחילה? כיצד בוחר הילד את מושא הערצתו? האם היא תלוית תרבות? מתי הערצה הופכת מסוכנת? על זאת ועוד בראיון עם ד"ר אלה בן ברק, פסיכולוגית קלינית, מנהלת ת.ל.מ אורנים, המרכז לטיפול פסיכולוגי, יעוץ ואבחון.


ניצנים ראשונים

"הערצה מתחילה בגילאים צעירים מאד ואף במידה מסוימת הכרחית מבחינת ההתפתחות התקינה. לרוב היא מתרחשת כאשר הביטחון האישי של האני מתערער, מסבירה ד"ר בן ברק. "תינוק נולד כשהוא חסר בטחון ובעל תלות מוחלטת במבוגר המטפל בו. תינוק שכל צרכיו מסופקים, חווה חוויה של 'כל יכול', לדוגמא כאשר הוא רעב, הבכי שלו גורם לכך שבאופן כמעט מיידי האוכל מוגש לו. במובן הזה, התינוק חי באשליה של שליטה מוחלטת בעולם. לקראת שנת החיים השנייה, באופן טבעי, צרכי התינוק הופכים מורכבים יותר, כך שבלתי אפשרי לספק אותם באופן מיידי. אז מבין התינוק שכוחותיו העצמיים מוגבלים מאד והוא תלוי בסביבתו על מנת לספק את רצונותיו. מתחושה של שליטה מלאה, הוא חווה תחושה של חוסר אונים. אם ההתפתחות תקינה, התינוק רוכש לעצמו בהדרגה יותר מיומנויות ומשיב לעצמו מעט מן השליטה. במקביל מופיעים תהליכים של גיבוש זהות והזדהות עם דמויות קרובות. משחק דרמטי של ילדי הגן לדוגמא, מהווה דוגמא טובה לראשית ההערצה, שכן במשחק מסוג זה ישנה יכולת של הפעוט להזדהות עם דמויות מוערכות, כמו אבא או אמא, שאותן הוא רוצה להפנים.
 

אבולוציה של הערצה

 
"מושא ההערצה הראשון הוא ההורים. הילד רוצה להיות כמו אביו, חזק וגיבור, כמובן בתנאי שדמות האב מספיק נגישה עבורו. הבת, מעוניינת להיות כמו אמה, השופעת חום, רכות ונתינה. חשוב לציין, כי בתהליכים של הערצה מתרחשת אידיאליזציה לדמות הנערצת, כלומר, למרות שלכל אדם יש צדדים חיובים לצד השליליים, בתהליך ההערצה ישנה התעלמות מוחלטת מן המגרעות, ולרוב מועצמות תכונה אחת או שתיים חיוביות. רוב מושאי ההערצה הבאים, מבחינה התפתחותית, הינם דמויות סמכות וכוח, שנחשבות על ידי הילד למיטיבות. לדוגמא, הגננת בגן או המורה של כיתה א'. נראה כי מצבי חרדה או חוסר שקט התפתחותי, הם המצבים המזמנים הערצה לדמות מכילה, תוך תקווה לא מודעת, להפנים את תכונותיה המרגיעות. לדוגמא, ילד שעובר ממשפחתון קטן, לגן עם מספר רב של ילדים, חווה חרדה וחוסר שקט. על מנת לחוש בטוח יותר, הופך את הגננת למושא הערצה, בהיותה בעלת כוח, שליטה ויכולת הרגעה. כל ילד בוחר בדמות שתכונותיה עשויות לספק עבורו צורך ספציפי אותו הוא חסר. בשלבי ההתפתחות המוקדמים, הדמויות הנערצות הן מעין הרחבה של הדמות ההורית".

ראי החברה

מושאי ההערצה הראשונים הם דמויות מיטיבות הקרובות לילד. מאוחר יותר נכנסות לתמונה דמויות הטלוויזיה וגיבורי הילדות. "ערכי החברה, כפי שהם מונחלים לילד, משתקפים פעמים רבות בבחירותיו אחר דמויות נערצות. חברה בה כוח נחשב לערך, תגרום להערצת דמויות כוחניות. הפרסומות, כמו גם המדיה, מכוונות תוך השפעה מודעת יותר ופחות, את בחירת מושא ההערצה. דמות מתוכנית טלוויזיה, שמקבלת מקום נרחב גם באופנה ובמוצרים לילדים, הופכת מבחינה תרבותית כדמות פוטנציאלית להערצה".
 

הערצה מסוכנת

מדטע דווקא יובל המבולבל? (צילום: יח"צ)
 מדטע דווקא יובל המבולבל? (צילום: יח"צ)   
"הערצה מספקת חסך של איזשהו צורך, לכן ביכולתה להוות ערוץ לעולמו הפנימי של הילד", מרחיבה ד"ר בן ברק. "הדמות המוערצת, על תכונותיה, יכולה לספר לנו דבר מה על הילד, לדוגמא ילד המעריץ דמויות כוחניות מאד, כמו סופרמן ובאטמן, זקוק לכוחן על מנת להרגיש חזק בעצמו. הערצה מסוג זה יכולה לספר על ילד שחש חלש וחסר בטחון. הערצה הופכת מסוכנת כאשר הילד מאמץ לעצמו את התנהגותה של הדמות המוערצת, באופן טוטאלי. לדוגמא, ילדה שמעריצה שחקנית-דוגמנית שמימדי גופה הם על גבול האנורקסיה, וברצונה להידמות לה, פוצחת בדיאטה מסוכנת. לצערנו אנו רואים הערצה שכזו כבר בגילאים צעירים מאד, לכן על ההורים להפנות תשומת לב מיוחדת גם לדמויות המוערצות על ידי הילדים. פן נוסף של סכנה טמון בשיקול דעת שאינו עומד, מבחינה התפתחותית, ברשות הילדים הצעירים. ילד שמעריץ דמויות תוקפניות מתוכניות מצוירות, עלול לנסות ולחכות את התנהגותן האלימה, כשאין הוא מבחין או מכיר בתוצאתן".

אחריות הורית

"אל להורים להלחם ברצון הטבעי של הילד להדמות ולהעריץ דמויות מעולמו. יש לקבל את הצורך של הילד בתכונות שמעניקות לו הדמויות המוערצות. כן חשובה תשומת הלב לבחירותיו, כמו גם מתן עובדות נוספות, שאנו בניגוד אליו, מחזיקים. לדוגמא, יש להסביר כי התנהגותן האלימה של דמויות בסרטים מצוירים, אינה מסוכנת כל עוד היא נעשית בסרט, אך אסור לנו להשתמש באלימות כלפי חברים, מכרים וכד'. דיבור על ערכים ומוסר, מרחיבים את הראייה של הילד, ומעניקה לו כלים נוספים להסתכלות על עולמו האישי. ילדה המעוניינת להפוך דוגמנית כבר בגיל מאד צעיר, מעבר לעובדה שרצוי שתלווה בתהליך על ידי אחד מהוריה, חשוב להסביר ולהציג את הצדדים הפחות 'זוהרים' של התופעה. כמובן, שהצבת גבולות גם בנושא הערצה היא חשובה. ישנה אפשרות לנהל משא ומתן עם הילד על מנת להגיע למינונים נכונים, שאינם מוגזמים. המידה היא שחשובה".

חלקנו ודאי נזכרים בערגה בפוסטר של 'אדם' שהתנוסס על דלת חדרינו, כמו גם הגאווה שחשנו כשהשגנו את החתימה. יש לזה ערך ויש לזה צורך, חשובה הכמות, כמו גם המינון. בפעם הבאה, שיבקש הילד מצעים של 'חבורת אינשטיין', נתרווח בכסא ונדע כי הוא בסך הכל מבקש להיות לפחות חכם כמותם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by