בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הריון בסיכון 
מה שעובר עלי  

מה שעובר עלי

 
הריון בסיכון |
 
רביד פלג

מה קורה כשהפנטזיה הרומנטית על לידה מהסרטים מתנפצת, ובמקומה נתפסת הלידה כחוויה פוסט - טראומתית? כיצד ניתן לאבחן את ההפרעה, ומי עלולה לסבול ממנה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לשקוע בכאב (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/gettyimages)
 לשקוע בכאב (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/gettyimages)   
כולנו חולמות על 'לידה מהסרטים', הצירים מתפתחים לאיטם, הבעל מניע, התיק ברכב, נוסעים לבית היולדות, כמה לחיצות בחדר הלידה, והופ – התינוק בזרועותינו. לעיתים, התסריט הרומנטי, מקבל תפנית חדה והופך ל'סרט אימה'. נשים רבות חוות את הלידה כטראומטית, ואף סובלות ממצב של פוסט טראומה. מהי לידה טראומטית? כיצד ניתן לאבחן פוסט טראומה שלאחר לידה? מי היא האישה המועדת לכך? ד"ר נועה ברק, פסיכולוגית קלינית ורפואית מומחית, מטילה אור על התופעה.

חיים בהפרעה

"טראומה לאחר לידה היא טראומה לכל דבר ונחשבת להפרעה פוסט-טראומטית", מסבירה ד"ר ברק. "בעבר מקובל היה לחשוב כי הפרעות פוסט טראומטיות מתרחשות בעקבות אירועים דרמטיים מאוד, שאינם חלק נורמטיבי מהחיים. כיום, ידוע וברור, כי נשים יכולות לסבול מהפרעה פוסט טראומטית אחרי לידה, שהיא ללא ספק אירוע שגרתי ונפוץ בחיינו. שכיחותה של ההפרעה הפוסט טראומטית לאחר לידה היא אחוז עד שלושה אחוזים מהיולדות, כאשר שלושים אחוזים מהיולדות סובלות רק מחלק מתסמיני ההפרעה".

אפיוני הטראומה

"לצורך אבחון הטראומה לאחר הלידה, כהפרעה פוסט-טראומטית, נדרשת נוכחות של סימפטומים משלוש קבוצות", מרחיבה ד"ר ברק. "קבוצה ראשונה היא של סימפטומים הקשורים בחוויה מחדש של האירוע, כדוגמת סיוטי לילה, פלאשבקים, מחשבות חוזרות על הלידה, תגובות גופניות כמו התקפי חרדה. קבוצה שנייה היא של סימפטומים הקשורים בהימנעות, כדוגמת הימנעות מגירויים או ממצבים המזכירים את הטראומה, התרחקות מחברות שנמצאות בהריון, סירוב לבקר יולדת בבית היולדות, הימנעות מצפייה בסרט לידה שמשודר בטלוויזיה. תתכן גם הימנעות 'קלה' יותר כגון נשים המעידות כי אינן מוכנות להיזכר בלידה, ואינן מעוניינות לספר אודותיה וכד'. הקבוצה השלישית היא של סימפטומים הקשורים בעוררות, כדוגמת קושי להירדם בלילה, קשיי שינה, עצבנות יתר במהלך שעות היום ותגובת בהלה נוכח רעשים פתאומיים. המצאות של חלק מהסימפטומים, לא מכל הקבוצות ובעוצמות פחות חזקות, אף היא תופעה מוכרת, ונחשבת לחרדה שאיננה פוסט טראומה. חלק ממקרי הפוסט טראומה, מערבים תחלואה נוספת, כגון דיכאון לאחר לידה, דבר המקשה ומעכב את האבחנה של הפוסט טראומה".
 

למגר את הסיכון

 
האם כל הריונית מועדת לחוות את הלידה כטראומטית וללקות בהפרעה? מהם הפרמטרים המסכנים והמגנים בפני הטראומה שלאחר הלידה? "בעבר נטען כי עוצמת האירוע היא הגורם החשוב להופעתה של הפרעה פוסט טראומטית. עם זאת, ידוע כיום, כי לא מדובר בעוצמת האירוע, כי אם בתפיסה הסובייקטיבית של אותה אישה את הסיטואציה. נשים שונות חוות סיטואציות דומות בדרכים שונות לגמרי. לצורך החוויה הטראומטית, על האישה לחוות את הלידה כקשה ולחוות בעצמה חוסר אונים בתוך הסיטואציה.

היסטוריה אישית

קיימים גורמי סיכון שקדמו ללידה, ועלולים להביא למצב פוסט טראומטי לאחר הלידה, כגון חוויות טראומטיות מן העבר, תכונות אישיות מסוימות כדוגמת אישיות חרדתית, גורמי דחף ומתח קודמים או סמוכים ללידה, נשים שסבלו מבעיות פיסיות לאורך ההריון, נשים שחוו הפלות קודמות ועניין ההריון מורכב עבורן. נשים שעברו התעללות מינית נמצאות אף הן בסיכון. מחקרים מצאו כי נשים עם נטייה לחרדה עוד לפני הלידה, הן בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

מקדימות למידה ללידה

כיוון שהמרכיב המרכזי בפוסט טראומה הוא חוסר האונים, חשוב לחוש בשליטה במהלך הסיטואציה. הערכות מראש יכולה להקל ולהגן בפני חוויות טראומטיות במהלך הלידה. פעולות המסייעות לשליטה הן, למידה על תהליך הלידה, השתתפות בקורס הכנה ללידה, נוכחות בחדר לידה של אדם שהיולדת סומכת עליו, בין אם זה אדם קרוב או דולה מוסמכת. תמיכה חברתית היא דבר מאוד משמעותי בתהליך ההתמודדות. כמו כן, יש להתכונן לכל תסריט של תפנית, העלולה להתרחש במהלך הלידה. מוכנות מוקדמת יכולה להקל על חוסר האונים ולהגביר את תחושת השליטה".
 

לצאת מהסרט

לא יכולות לשתף (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/gettyimages)
 לא יכולות לשתף (צילום אילוסטרציה:אימג'בנק/gettyimages)   
ניתן לשפר את המציאות ולהתמודד בדרכים אפקטיביות עם חוויות קשות שלאחר לידה טראומטית. "אחד המאפיינים המלווים פוסט טראומה הוא הניסיון להימנע מהזיכרונות, מחוויה מחודשת, יש מאמץ תמידי לגרש את המחשבות. לאורך זמן אין זו שיטה יעילה ואפקטיבית, לכן דרוש טיפול.", מסבירה ד"ר ברק. "הטיפול המקובל ביותר לטראומות והנחשב למוצלח מכל, הוא טיפול בשיטות שונות של חשיפה. אחת השיטות נקראת EMDR, ונעשית במטרה להעביר את התכנים הטראומתיים ממצב של חוויה למצב של זיכרון. עם חוויה שאיננה נותנת מנוח ו'קופצת' כל אימת שנוכח גירוי מזכיר, קשה מאוד להתמודד, עם זיכרון רע, יש דרכים נוחות יותר להתמודד ולחיות.

התמודדות מוקדמת

שיטה נוספת היא זו של פרופ' עדנה פואה ונקראת 'חשיפה ממושכת'. שיטה זו מערבת חשיפה מובנית וממושכת לאותו אירוע תוך בקשה מהמטופל לספר שוב ושוב אודות האירוע הטראומטי. כל השיטות משלבות דרכי התמודדות עם החרדה שעולה נוכח החשיפה, אם בעזרת הרפיה, דמיון מודרך ואף היפנוזה עצמית. שיטות החשיפה נחשבות אפקטיביות מאד, בעיקר כאשר הן מתבצעות בסמוך למועד הטראומה. ככל שפרק הזמן מרגע התרחשות הטראומה ועד לקבלת הטיפול, גדל, ישנו סיכון וסיכוי שההפרעה תהפוך כרונית וקשה יותר לטיפול. לרב טיפול בהפרעה פוסט-טראומטית כעבור שנים מהטראומה, יוכל להביא להקלה בלבד ולא להחלמה, על כן חשיבות הפנייה לאבחון וטיפול מוקדמים".

לידה היא אירוע משמעותי, כל מי שילדה, תסכים ש'אין לידה קלה', יש לידות פחות קשות, מעצימות, מרגשות, מהירות, אך ללא ספק לידה היא איננה אירוע פשוט. לא בכדי נכתב "הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים", לעיתים אולי יהיה מעורב גם הצער, במיוחד במקרים בהם הלידה היא טראומטית, אך ללא ספק בכל לידה מעורבת עבודה מאומצת שיש בה הרבה מן היצירה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by