בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הורים וילדים  
איך מספרים לילד שאבא לא יחזור יותר? 
 
 לא יכולים למלא את החלל     צילום: אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages.com    
הורים וילדים  |
 
רויטל קיבק ארמה

את הרגע בו מודיעים לילדים כי אבא לא ישוב יותר הם יזכרו לכל חייהם. איך מספרים לילדים על הפטירה ועוזרים להם להתמודד עם האובדן?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

צריך לזכור שאין תגובות נכונות או לא נכונות של ילדים למשמע הודעה על מוות. יש שורה של תגובות נורמליות למצבים כאלה

 

כיצד נצפה מילד קטן להתמודד עם אובדן של בן משפחה קרוב? על ילדים שכולים ועל מכלול הדרכים להתמודדויות, שעלינו לספק להם. ראיון עם דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית מומחית.

היסטוריה רצופת מלחמות ושכול


"בישראל, מדינה רווית מתח ביטחוני והיסטוריה רצופת מלחמות, נדמה שהצירוף של חיים ומוות שזור בזיכרון הקולקטיבי של כולנו. אנחנו מזכירים בנשימה אחת את השואה והתקומה, חיים ושכול, יום הזיכרון ויום העצמאות. כל אדם מתמודד עם החיים ועם המוות, אבל נדמה שבישראל, כולנו מתבגרים בטרם עת. הצורך להתמודד בכל פעם מחדש עם שמחה ועצב, חיים ומוות, מנציח את החיים תחת תחושה של איום מתמיד, שחייבים לשרוד".

"מושג המוות מתפתח במלואו בסביבות גיל 8"


"חשוב שההודעה על מוות תהיה מפי האדם הקרוב ביותר לילד - דמות סמכותית, שלילד יש אמון בה. מושג המוות מתפתח במלוא משמעותו בגיל שמונה. לכן, יש לספר לילד את מה שקרה בשפה פשוטה וברורה ומותאמת לגילו. רצוי להימנע מפרטים לא הכרחיים, אך אם הילד שואל שאלות, חשוב לענות לו באופן כן".

"צריך לזכור שאין תגובות נכונות או לא נכונות של ילדים למשמע הודעה על מוות. יש שורה של תגובות נורמליות למצבים כאלה, החל מחוסר אמון ("אתם עובדים עלי"), בריחה, בלבול, התבודדות, הסתגרות, מבוכה ואפילו צחוק. חשוב לקבל ולהכיל כל תגובה של הילד. בהמשך, מאד חשוב לא להשאיר את הילד לבד, אלא תמיד בלווית מבוגר, וכן להעביר לו את המסר שהוא יכול לבוא כשעצוב לו, לדבר, לשתף ולבכות. יהיה מי שיקשיב לו ויהיה איתו. לבסוף, מאד חשוב לעודד אותו לחזור לשגרת החיים עם תחושה של אופטימיות לגבי העתיד".

 

"אח שמת עשוי לגרור רגשות אשם אצל האחים החיים"

 

הילדים עשויים להאשים את עצמם שקרה משהו לאבא בגלל שרבו איתו בדיוק לפני כן, כי התרגזו עליו או כי לא רצו להיכנס לאמבטיה ערב קודם

 

"באופן כללי, יש נטייה להאדיר את דמותו של המת, מה עוד שבמקרה של אב או אח שנפל במלחמה נוסף נופך הרואי וסיפור גבורה. ההשפעה של "סיפור המוות" על הילד, תלויה מאד בנרטיב המשפחתי (הסיפור המשפחתי) שיתלווה לו. אח שמת עשוי לגרור רגשות אשם אצל האחים שחיים. ההורים מצידם, עשויים להגדיל את הציפיות מהילדים שחיים. חשוב ליצור איזון, ולאפשר גם לילדים החיים את המקום שלהם, לראות את הכוחות שלהם ולהתאים את הציפיות של המשפחה ליכולותיהם. אף אחד לא יכול להחליף את האב או האח שמת. האם הילד ישאף להיות גם הוא "חייל אמיץ"? התשובה מאד תלויה במסר שיועבר במשפחה. האם הוא ירגיש שבמשפחה זו יש צורך להוכיח את עצמו וללכת בדרכי אביו/אחיו? או האם יש תחושה ש 'שילמנו כבר את המחיר המשפחתי והחברתי'?".

 

"מי יעזור לי? מי יוציא אותי מהמצב הזה?


"ילדים, כמו מבוגרים, שואלים את עצמם: 'מי אחראי למצב בו אני נמצא? אני? המלחמה? ראש הממשלה? שר הביטחון?' כמו כן, הם שואלים עצמם, "מי יעזור לי? מי יוציא אותי מהמצב הזה?' יש הבדל גדול אם הילד מייחס את המוות לעצמו (ייחוס פנימי) או לכוחות ואנשים שמעבר לשליטתו (ייחוס חיצוני).

"בגיל צעיר, לילדים יש נטייה לחשיבה מאגית ואומניפוטננטית (כל - יכולה). הם עשויים להאשים את עצמם שקרה משהו לאבא בגלל שרבו איתו בדיוק לפני כן, כי התרגזו עליו או כי לא רצו להיכנס לאמבטיה ערב קודם. כמבוגרים, חשוב לספק הסברים מדויקים למה שקרה ולוודא, שהילד לא ייקח אחריות אישית על המוות של אבא. שהילד ייחס את המוות לגורמים שמחוץ לו ולא לעצמו. זאת, כיוון שלייחוס יש השפעה על דרך ההתמודדות של הילד. ילדים שירגישו אחריות למוות ואשמה, יתקשו להתמודד ולהתגבר".

 

"מאד חשוב להישאר בקרבתם ולחבק"

 

ילדים שחוו מוות נושאים על גבם חותם התפתחותי: ילדים אלה התבגרו בטרם עת. הם נאלצים להתמודד עם הפחד העמוק ביותר של כל אדם - הפחד מהמוות

 

"בהתמודדות אנחנו מתייחסים למספר מישורים: ראשית, עם ילדים, מאד חשובה קודם כל הרמה הפיסית - להישאר בקרבתם ולחבק. מחקרים הצביעו על כך, שילדים שנשארו קרובים להוריהם במהלך מלחמה או מצב לחץ סבלו פחות מתגובות של לחץ וחרדה".

"שנית, חשוב לעזור ברמה הקוגניטיבית (שכלית): לספר על מה שקרה, לענות על שאלות שהילד שואל, להרגיע את דאגותיו, להסביר מה הולך לקרות בימים הקרובים, בחודשים הבאים. זאת, כדי להקטין את תחושת חוסר האונים ולתת תחושה של שליטה והתמצאות בסביבה שהשתנתה ועוד תחווה שינויים".

"שלישית, חשוב לאפשר הבעה של רגשות. בעקבות המוות ילדים עשויים להרגיש מגוון של רגשות: עצב, פחד, בילבול, כעס וחרדה. אפשר לעזור לילד להתמודד ולהביע את רגשותיו באמצעים מילוליים (בשיחה) או בלתי מילוליים (ביצירה, ציור, מוסיקה).

"רביעית, תמיכה משפחתית וחברתית: מחקרים מצביעים על כך שלתמיכה המשפחתית והחברתית יש חשיבות מכרעת על ההתמודדות במקרים של מוות. מאחר וילדים מכירים פחות את העולם סביבם, הם מסתמכים על ההערכה של המבוגר והיכולת שלו לספק הסברים, להרגיע ולתמוך בהם. המערכת המשפחתית היא המערכת החברתית הראשונה שחיונית להתמודדות של הילד".

"ילדים אלו יתבגרו בטרם עת"


"ילדים שחוו מוות נושאים על גבם חותם התפתחותי: ילדים אלה יתבגרו בטרם עת. הם נאלצים להתמודד עם הפחד העמוק ביותר של כל אדם - הפחד מהמוות. צריך לזכור, שילדים מבחינה קוגניטיבית ותפיסתית מתנהגים בהתאם לגילם ולכן דרכי ההתמודדות שפתוחות בפניהם אינן רבות כמו של המבוגרים. פעמים רבות הם תלויים במבוגרים שסביבם, על מנת לקבל מידע מדויק ותמיכה נפשית".

"יש המעניקים לילדים אלו זכויות יתר כדרך של פיצוי"

"כשמדברים על עול חברתי, מתייחסים לאופן בו מגדלים ומתייחסים לילד שאיבד את אביו במשפחה ובחברה. יש המעניקים לילדים אלה זכויות יתר כדרך של פיצוי, גם במסגרת המשפחה הגרעינית וגם כחברה. במקביל, לפעמים נותנים לו גם אחריות יתר, החורגת מיכולתו ההתפתחותית. כל משפחה וחברה מאמצת לעצמה ציפיות שונות מילד שאיבד אב במלחמה. זה מאד משפיע על מה שמתירים לו לעשות או אוסרים עליו (החל מלצאת לטיולים כשהוא קטן, לקנות אופנוע בגיל ההתבגרות, להתגייס לקרבי או האם לנסוע לטיול ארוך בחו"ל ולאיזו מדינה). קיימת נטייה טבעית לגונן על ילדים שחוו מוות, מפני קשיים בעתיד. מאד חשוב למצוא את האיזון שבין הגנה לאחריות".

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by