בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
התשמע קולי? 

התשמע קולי?

 
 
רביד פלג

כיצד מתפתחת שמיעה מוסיקלית? האם וכיצד האזנה למוסיקה תורמת להתפתחות התינוק? מהן תרומותיה של ההקשבה למוסיקה? והאם כל אלו יתרמו ליצירת המוצרט הבא?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הי, מישהו שומע אותי (צילו אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 הי, מישהו שומע אותי (צילו אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
סביבת הרחם היא מרחב התנסותו הראשונית של העובר עם מגוון תחושות, ביניהן חווית השמיעה. חוש השמיעה מתפתח כבר בשבוע העשרים ושישה להריון, בו מתחיל העובר לשמוע את קול אמו כמו גם את תנודות מי השפיר שסביבו. רבות נכתב ונחקר אודות השפעתה של המוסיקה על העובר ולא אחת אנו מוצאות עצמינו מניחות זוג אזניות על בטן הריונית, כשמתוכן בוקעים צלילים קלאסיים רכים. ניצה רונן, מורה מוסמכת לחינוך מוסיקלי, "מוסיקה לטף" – בית הספר לחינוך מוסיקלי שופכת אור על כל הקול הזה.

שומע ומקשיב

מחקרים מצאו כי אין קשר בין רמת השמיעה הכללית של אדם לבין השמיעה המוסיקלית. לפיכך, בבואנו לדון אודות שמיעה מוסיקלית, נכון ראשית להבחינה מזו הכללית. "שמיעה היא עניין פאסיבי", מסבירה רונן. "תינוק בריא נולד כשהוא שומע את כל שסביבו. לשם השמיעה, אין הוא נדרש לעשות כל פעולה מיוחדת. לעומת זאת, כשמדובר בשמיעה מוסיקלית, עיסוקינו אז הוא בהקשבה. הקשבה היא תהליך פעיל ומכוון. הכוונה טמונה ביכולת שלנו, ושל התינוק הנולד, להתמקד בגירוי חשוב מבין כל הגירויים השמיעתיים שבסביבתו. להבחין מהו הגירוי החשוב ביותר, ולהיות קשוב אליו. ההקשבה היא מיומנות בסיסית ביותר ומעניקה לנו את תשתית היכולת שלנו לנוע, לתקשר, לדבר וללמוד".

התפתחות השמיעה והקשבה

"טיפוח ההקשבה מתחיל כבר ברחם. השמיעה היא המערכת החושית הראשונה המתפתחת אצל העובר ובתום החודש החמישי להריון, העובר כבר שומע. בגוף האם מתקיים שילוב אידיאלי בין תנועה לשמיעה. התנועה מסופקת על ידי תנועותיה של האם. גירוי צלילי מסופק הן מרעשי הגוף הקבועים שלה, כגון נשימתה ופעימות לבה, והן ממקורות צליל חיצוניים, שהחשוב בהם הוא קולה. דרך קול האם נרכשות תבניות שפה ראשוניות,לרבות צליל ומקצב. במקביל להתפתחות השמיעה, מתפתחת גם ההקשבה. לעומת השמיעה, ההקשבה נכונה להמשיך ולהתפתח לאורך כל שנות החיים.

ממעמקים

בעת הלידה, מתרחש מעבר חד בין סביבת הרחם, שהיא סביבה נוזלית, בה המידע הצלילי מגיע דרך השבלול שנמצא בחלקה הפנימי, הבלתי נראה לעין של אוזן, לסביבת אוויר, בה המידע הצלילי מגיע דרך האוזן החיצונית, האפרכסת. זהו שינוי משמעותי ראשון. השינוי הנוסף מתבטא בניתוק החד של התינוק ממקור קבוע של תנועה וקול. בהיותו ברחם אמו, היה באופן תמידי מחובר לקולות שסביבו, כמו גם לתנועה. נוצר מצב בו, על התינוק להסתגל, כמעט בבת אחת, לשינויים כה דרמטים. על מנת לאפשר הסתגלות נינוחה יותר, יש לשאת את התינוק קרוב אל הגוף, להתנועע עמו ואף להשמיע לו צלילים שקטים, רכים, ממקור קול בעל איכות טובה, לדבר איתו ולשיר לו. שירה ומוסיקה, כבר מראשית הדרך, מספקים עבור הרך הנולד צליל ומקצב, שבעתיד יתמכו בהתפתחות התנועה ושווי המשקל שלו".
 

מוסיקה בשירות ההתפתחות

 
"ההקשבה למוסיקה מפתחת רשתות עצביות במוח, המשפרות את תפקודיו ויכולותיו העתידיות", מרחיבה רונן. " לכן ניתן ורצוי לפתח את ההקשבה כבר בשנת החיים הראשונה. על מנת לעשות כן, יש להתאים את הגירויים הנכונים על פי היכולות השכליות והרגשיות של התינוק. יש לספק לו גירויים הקשורים בהקשבה למוסיקה, כגון: שירה ודקלום, פעילויות המשלבות תנועות גוף יחד עם צלילים, כמו שירי משחק. יש לגרות את הדמיון של הילדים בעזרת המוסיקה, ניתן לעשות כן תוך תיפוף על חלקי גוף או סיר בעזרת כפות עץ, כמו גם הוספת תנועות בעת הקשבה למוסיקה חסרת תוכן מילולי. הכוונה היא למוסיקה שאינה שיר. למוסיקה יש תוכן בלתי מילולי, על כן החיבור המיידי של הרך הנולד למוסיקה. התינוק והילד מזהים באופן כמעט מיידי את התוכן הבלתי מילולי של המוסיקה. מאוחר יותר בהתפתחות, נכון וניתן לחשוף את הילד לכלי נגינה שונים, במקביל להאזנה למוסיקה. ההקשבה למוסיקה, על תכניה השונים, סוללת את הדרך לקראת קריאה וכתיבה. על כן בגילאים המאוחרים יותר, יש לכך תרומה מקילה ברכישת הקריאה והכתיבה".

מוסיקה כשפה

"ההתייחסות למוסיקה היא כאל שפה, דרך השפה לומד הילד מיומנויות חדשות. בהיותה שפה, שונה ונוספת לשפה המילולית המדוברת, היא מהווה ערוץ נוסף עבור הילד לתקשורת ולביטוי אישי. בעוד שהלשון מאפשרת הבעה ייצוגית יחד עם הבעה רגשית, ייחודה של השפה המוסיקלית הוא בכך שאינה מייצגת "דברים בעולם", אלא ממוקדת בתחום הרגשי. ילד שנחשף מגיל צעיר למוסיקה, לקולות, לצלילים, לפעילות של הדמיון בעזרת המוסיקה, זוכה לכלי הבעתי רגשי נוסף על השפה המילולית. מוסיקה, לעומת השפה הלשונית, היא כלי להבעת רגשות, אשר קצרה ידה של הלשון מלבטאם".
 

תרומה יצירתית

לא חייב להיות מוצרט הבא (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)
 לא חייב להיות מוצרט הבא (צילום אילוסטרציה: אימג'בנק/gettyimages)   
"ההקשבה למוסיקה, כמו גם העיסוק בה, תורמים למשמעת עצמית, לשליטה עצמית, לאיזון של גוף ונפש ולפיתוח הקורדינציה. כמו כן, תורמת ההקשבה, לפיתוח דימוי עצמי גבוה, לפיתוח זיכרון, ריכוז וכושר אנליטי, לפיתוח חשיבה יצירתית, רגש ודמיון. חשיבה יצירתית, לעומת אינטליגנציה, היא כזו היודעת להפוך אחד ועוד אחד לשלוש, ולא רק לשתיים, שהן הברור מאליו. מוסיקה בהיותה יצירתית, תורמת להתפתחות החשיבה היצירתית אצל הילד, המסייעת לו בכל תחומי החיים. חשיפה למוסיקה מגיל צעיר, ללא ספק מפתחת את היכולת היצירתית מראשית. חשוב לזכור, שלא צריך לנגן על כלי, או להיוולד עם מה שנקרא על פי רוב 'כשרון מוסיקלי', על מנת לפתח הקשבה למוסיקה, הנאה ויצירתיות ותוך כך ליהנות מתרומתה הגדולה להתפתחות ולאישיות".

טוב וחשוב לזכור, כי העולל לא צריך להיות 'מוצרט' הבא על מנת לקבל מנה גדושה ממאפייניה הייחודיים של המוסיקה. חשיפה מודעת ומבוקרת למוסיקה, תעשה את העבודה. קומו, רקדו והתנועעו כשבזרועותיכם הצאצאים הרכים. מלבד ההנאה המרובה, שללא ספק תפיקו מן הפעילות, תעניקו להם בסיס איתן ונוח להתפתחות, לצמיחה וליצירתיות. זה פשוט, זה מהנה וזה בידינו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by