בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבה בסגנון סטיבי וונדר 

אהבה בסגנון סטיבי וונדר

 
 
אמיר סלע חדד

למרות הדעות הקדומות, מתברר שפגישות עיוורות דווקא עובדות לא רע

 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילום אילוסטרציה: -Malias, flickr
 צילום אילוסטרציה: -Malias, flickr   
"אני מגדיר את עצמי כסרבן בליינד דייטים. ההתעקשות שלי נובעת מהסיבה הפשוטה שאני מסתכל מסביבי על חברים ומכרים, ועל החוויות המפוקפקות שהם צוברים במהלך אותן פגישות עיוורות. בשביל מה לי? ככה אני חוסך לעצמי סבל ותסכול מיותרים". כך נשמע יאיר, סטודנט בן 25 מתל אביב, כשהוא עונה לשאלה מהי עמדתו בעניין פגישות עיוורות ואם יסכים לצאת לאחת כזאת בעתיד.

יאיר הינו דוגמה מעט קיצונית לנושא, אך הוא לא לבד - סביר להניח שמספר ניכר של גברים ונשים יענו בצורה דומה לאותה השאלה. יחד עם זאת, סקר של מכון "גיאוקרטוגרפיה" מגלה כי 74 אחוזים מבין הגברים ו-68 אחוזים מהנשים ענו כי יצאו לפגישה עיוורת אחת לפחות במהלך חייהם. נתון נוסף ומעניין לא פחות, הוא ש-45 אחוזים מהגברים ו-39 אחוזים מהנשים מעידים על עצמם שיצאו ליותר מ-20 פגישות עיוורות במהלך חייהם.

מנין נובע הפער הגדול בין נתוני הסקר לבין המציאות שאותה מציג אותו סרבן הפגישות העיוורות? "לבני אדם יש נטייה להסתיר את עצם היותם זקוקים לסיוע במציאת קשר זוגי, מאחר שהדבר נתפש על ידיהם כתכונה אטרקטיבית פחות בעיני בני המין השני", אומר הפסיכולוג והיועץ זוגי ד"ר איתן כהן. "לכן ,באופן טבעי למדי, הם יעדיפו להצניע עובדה זו. הם בוודאי יעדיפו לא לקחת חלק, או לכל הפחות לא להתפאר באותן פגישות עיוורות, שהרי אותן פגישות מתקיימות כתוצאה ישירה של 'שידוך' בין שני אנשים, ושידוך זה משמעותו עזרה במציאת הקשר הזוגי".
 

בליינד דייט - לא מילה גסה

 
אולי הסיבה האמיתית לאותו חשש שיגרום לנו להודות בעובדה שאנחנו מחפשים קשר או אפילו יוצאים לבליינד דייטים לא עלינו, נובעת בכלל מהסטיגמה שקיימת בכל אחד מאיתנו בקשר לאותם "טיפוסים" שיוצאים לפגישות עיוורות. אותו חשש שיגרום לנו לפלוט לחלל החדר במהלך הפגישה את המשפט המאולץ "ותדעי לך שאני לא יוצא בדרך כלל לפגישות עיוורות", בתקווה לסימפטיה והזדהות מהצד השני – שנמצא, באופן מפתיע, בסיטואציה דומה.

גיא, פרסומאי בן 28, ומעיין, סטודנטית לעיצוב בת 27, הם נשואים טריים שהכירו באמצעות פגישה עיוורת. "בהתחלה, כשחברה שלי שהכירה לי אותו ושכנעה אותי לצאת לפגישה, לא הסכמתי", מספרת מעיין. "היה לי ניסיון לא מוצלח עם שלוש-ארבע פגישות מהסוג הז, והספיק לי. היום, בדיעבד, אני יודעת שפגישה עיוורת היא דרך נוספת להכיר, מוצלחת לא פחות ובעיני אף יותר מדרכים 'קונבנציונליות' כמו פגישה בעבודה, בית קפה או פאב".

גיא, כמובן, מסכים עם כל מילה: "אני זוכר הרבה יותר פגישות לא מוצלחות, בלשון המעטה, שהתחילו בהיכרות שטחית במועדון, לדוגמה. בפגישה עיוורת, ברוב המקרים אתה מדבר עם הבנאדם השני בטלפון לפני כן, וכבר בשלב הזה מתבצע סינון ראשוני. אני, באופן אישי, מייחס הרבה חשיבות לכימיה שנוצרת או לא נוצרת באותה שיחת טלפון. בוחנים נושאי שיחה, תחומי עניין משותפים וכדומה, ומכאן מחליטים אם יש טעם להמשיך הלאה. ברוב המקרים, האינטואיציה הראשונית לא מאכזבת".

איפה אתם נמצאים על הסקאלה שבין יאיר, סרבן הפגישות העיוורות, לבין הזוג הטרי שנישא לאחר שהכיר בפגישה עיוורת? סביר להניח שאיפשהו באמצע. אפשר להגיד הרבה דברים על בליינד דייטים, לכאן ולכאן. אבל כמעט כמו בכל התחומים בחיים, גם כאן המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאה. אז אם תעשו בדיקה קצרה, תסתכלו קצת סביבכם ותשאלו חברים, וקרוב לוודאי שתיווכחו שזוג אחד לפחות התחיל את דרכו המשותפת כזוג נבוך בפגישה עיוורת שמישהו אחר היה אחראי על קיומה, והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by