בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
תמונות מחיי גירושין 
אמא לא ראויה (2) 

אמא לא ראויה (2)

 
תמונות מחיי גירושין |
 
נונה ד.

לפעמים הגעגועים גורמים לי להיטפל לילדים של אחרים שבאים לכאן לנופש. אבל אותם געגועים בדיוק אינם גורמים לי לעשות מעשה אחראי, כמו לחזור לתל אביב, לשכור דירה ולספק לעוללי בית יציב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתי וכיצד אני אמורה להיפרד ממישהו? ברגע שמבינים שעם האיש הזה לא אזדקן? מהרגע שיודעים שהסקס לא מזהיר ואין עוד כמעט סיכוי להתפתחויות בנושא? אולי מרגע שהפסקת להסתכל במבט מצועף על הגבר הזה שישן במיטתך? מהזמן שקולות העייפות שמשמיעה שנתו מעצבנים אותך? או מאז שאת מסיטה את עינייך כדי לא להיגעל משפתיו הישנות פעורות, משורבבות ומגירות ריר על הכרית?

העברתי את ילדי המבולבלים לחזקת אביהם, ניסוח עדין לנטישה, ועברתי לגור במדבר. כל כך הרבה שנים ישנתי איתם במיטה אחת, ועכשיו – כלום. עוללי האהובים נרדמים כל לילה בלעדי, בחדרים שאיני מכירה, בבית שאיני מורשית להיכנס אליו. אני בסיני מזה כמה חודשים, חיה בחושה שבנויה על צלע הר וחולשת על נוף קדום ועוצר נשימה. עבדאללה, הטבח הסודני, סועד אותי בימים וישן איתי בלילות.

הגעגועים הבלתי פוסקים ליחסים ההרסניים עם אבי ילדי אינם מותירים הרבה מקום בלב לאהבות חדשות. השף האפריקאי שלי מפנק אותי, מתרוצץ עבורי ומספק כל גחמה שלי, ואני לא מחזירה כלום בתמורה. מחר יש לו יום הולדת. תכננתי להכין מתנה ולא הכנתי דבר, בוודאי גם לא אכין. עצוב לי לפגוע בו, אבל אם לא אלך מהסיפור הזה בקרוב, אפגע בעצמי. אין לי עוד מילים מוצקות לתאר את היחסים בינינו או את מה אני מרגישה בנוגע לעבדאללה. בעיקר אני מרגישה רגשי אשמה, שמלווים אותי בכל החלטה או צעד שאני עושה. רגש מחורבן וחסר תועלת, אבל, אם להודות על האמת, מנקה חלקית את המצפון.

העמסתי על ילדי האהובים הרבה יותר מדי מצוקות פרטיות שלי. בשנה שחלפה אחרי הפרידה מאביהם, וטרם נטישתם, בכיתי ובהיתי בהם בחוסר אונים רוב הימים. ככל שחלף הזמן הפסיקו מתוקי הקטנים להעלות את נושא היציאה מהבית. הם היו מגיעים מבית הספר ויודעים שאין סיכוי שנצא לשום מקום, כי "אמא לא אוהבת להיות בחברת אנשים", כך אמרה בתי הקטנה למאמן שלה כשהפתעתי אותה והגעתי לסיום קורס השחייה שהשתתפה בו.

ילדה מתוקה שלי, אמרתי לה בלבי, אמא לא אוהבת להיות בחברת אנשים כי אמא היא יצור דיכאוני, כי אמא כל היום מעשנת מבקבוק ומשחקת קלפים במחשב, כי אמא ישנה ביום ובוכה בלילה, כי אמא נחמדה ומתעוררת לחיים רק כשבאים אנשים לבקר, כי כבר יותר משנה שכמעט ולא באים אנשים. ילדים שלי מקסימים, איך זה לחיות עם אמא שלא ממש מתפקדת? אמא זוועה שהפכה את האימהות לאי-מהות. רואי האור - כלומר האנשים העדינים - יגידו שכל חוויה מלמדת, אפילו אם בזמן התרחשותה היא מייסרת. ואילו רואי השחור - כלומר האנשים הישירים והבוטים - יגידו שהילדים שלי אומללים, חסרי בסיס ויציבות, ילדים דאוגים מדי.
 
צילום  אילוסטרציה: Photos.com
 צילום אילוסטרציה: Photos.com   
כבדות עצובה שולטת בי. אני בהתבודדות סוציומטית, רוב הימים איני יוצאת מהחושה לבית הקפה. לפעמים הגעגועים אל ילדי גורמים לי לצאת ולהיטפל אל כל מיני ילדים של אחרים שבאים לכאן לנופש. אבל אותם געגועים בדיוק אינם גורמים לי לעשות מעשה אחראי כלשהו, כמו לחזור לתל אביב, לשכור דירה ולספק לעוללי בית יציב, שגרה ואמא מתפקדת.

בגרות ואחריות. שני נושאים שקשים עלי מאז הפרידה. פעם יכולתי לומר בפה מלא שאלו הן שתי התכונות המובילות שבי, בגרות ואחריות. עכשיו אני רחוקה כל כך מלהכיל תכונות אלו, כאילו הדפתי אותן מאישיותי עד שנגוזו, ועבודת החיזור אחריהן מוטלת עלי מהתחלה, כמו בתחילת חיי.

לעיתים קרובות מתגנב בי חשש, אמיתי כמעט בוודאות, שלא באמת בא לי להתאושש מהדיכאון. אני יודעת שההתאוששות תביא עימה מטלות רבות, הקשורות כולן בנטילת אחריות על חיי. שנה וחצי עברו מאז ננטשתי, המון זמן. אני מתפקדת לפרקים בלבד. פרצי אנרגיה זמניים וקצרים לעומת בטלנות דכאונית מתמשכת. העצלנות הבסיסית שלי השתלטה על החלקים המעשיים שבי, והיא מעגנת את עצמה בדיכאון מתמשך, כדי להיות פטורה מכל אחריות.

אחרי הפרידה הטראומטית מאבי ילדי ביקשתי מהאלוהים שלי שהיקום ישלח אלי איש הגון ואמין. אחד שיהיה מאוהב בי בטירוף, גם אם אני לא אהיה מאוהבת בו באותה מידה. אלוהים שמע, ושלח לי את עבדאללה. ובכן, טעות, טעות, טעות. כשרוצים משהו כדאי לדייק. נכון שקיבלתי פרח טהור, רך ועדין, אמין והגון ומאוהב בי יותר מדי, אבל זו טעות. טעיתי בבקשותי.

לפנות בוקר עלה ירח דקיק, כך שמחר או מחרתיים יחול ראש חודש עברי. אני משקיפה על שכן חמוד ושמנמן שמתארח בחושה שלמרגלות ההר. אם היה לי אומץ הייתי יורדת אליו עם ג'וינט, מעשנת איתו ללא מילים את השאכטה ומשתעשעת בו מינית. אבל עבדאללה לידי, ישן שינה עמוקה אחרי שעשיתי לו מסז' רק בכף רגל ימין.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by